Anthropic משיקה את Fable 5.2 ואת Mythos 5.2 עם יכולות תכנות, חומרה ומחקר משופרות, אבל שומרת את יכולות הסייבר המלאות לארגונים מאומתים Source

אסוס מביאה אל השולחן ואל הידיים עוצמת בינה מלאכותית שמבוססת על המעבד החדש של אנבידיה ואמורה לאפשר לעשות הכל מבלי צורך כמעט לגשת לרשת

ההמתנה כמעט הסתיימה, אבל לפני שתוכלו לצאת לדרך, כדאי לבדוק כמה מקום פנוי נשאר לכם בקונסולה

מיקרוסופט מוסיפה לחלונית של Sticky Keys אפשרות שתמנע ממנה להופיע שוב, בלי להיכנס להגדרות המערכת, אבל בינתיים רק בגרסאות הניסוי של Windows 11 Source

מכירות יום הרווקים ב-AliExpress החלו רשמית עם הנחות, קופונים ומבצעים על מגוון מוצרים, כולל דילים מיוחדים ומשלוחים מישראל

במשך קרוב ל-20 שנה למדו חברות ישראליות לדבר בשפה של גוגל: מילות מפתח, קישורים נכנסים, מהירות טעינה, תגיות מטא. התחום הזה, SEO, הבשיל לכדי דיסציפלינה של ממש, עם תקציבים, כלים, אנשי מקצוע וסוכנויות. ברם, יותר ויותר משתמשים, ובמיוחד אנשי מקצוע בתחום ה-IT, כבר לא מקלידים שאילתה בגוגל וגוללים בין עשרות קישורים כחולים. הם שואלים את ChatGPT, ג'מיני, קלוד או פרפלקסיטי ומקבלים תשובה אחת, מסוכמת, עם קומץ מקורות. כמאמר הקלישאה, מי שלא נמצא שם – לא קיים. כאן מתגלה פער מטריד, כפי שנחשף גם במחקר של ספיריט, שפורסם השבוע: חברה ישראלית שמדורגת היטב בגוגל לשאילתה בעברית עשויה, או עלולה, שלא להופיע כלל בתשובה של עוזר AI לאותה שאלה. ההסבר ההגיוני הוא שהמודלים "חושבים באנגלית": מתרגמים את השאלה שלנו, פונים למקורות באנגלית ובניגוד לגוגל, בכלל לא מאנדקסים את הרשת הישראלית. מתברר שחלק מהטענה הזאת נכון מאוד, אבל החלק השני טעון תיקון – ודווקא הוא החלק המעניין. האם המודל באמת "חושב באנגלית"? הצד הנכון של הטענה מתחיל בנתוני האימון. מודלי שפה גדולים מאומנים במידה רבה על Common Crawl, ארכיון הרשת הפתוח, ובגרסת מרץ 2023 שלו, כמעט מחצית מהמסמכים (46%) היו באנגלית, כשאף שפה אחרת לא חצתה את רף ה-6%. עברית נמצאת הרחק מאחור: ניתוח עדכני של כ-158 מיליון אתרים מצא שרק כ-0.2% מהאתרים שמצהירים על שפתם כתובים בעברית, לעומת 65.5% באנגלית. מחקר של מכון EPFL השווייצרי בדק מה קורה בתוך מודלי Llama-2 של מטא כשהם מעבדים טקסט שאינו באנגלית. הממצא: בשכבות האמצעיות של המודל, הייצוג הפנימי של המושגים קרוב יותר לאנגלית מאשר לשפת הקלט. ברם, החוקרים מדגישים שאין כאן תרגום מילולי לאנגלית וחזרה, אלא "מרחב סמנטי" שמוטה לשפה זו בשל החשיפה העודפת אליה באימון. כלומר, "חושבים באנגלית" הוא קיצור נכון, אבל גס. המודל לא מתרגם את השאלה שלכם, הוא פשוט מכיר את העולם בעיקר דרך עולם מושגים בשפה הכי גלובלית שיש. החיפוש בורח לאנגלית כאן מגיע החלק שמאשש את הסברה בצורה הבוטה ביותר: כשעוזר AI מחפש ברשת, הוא לא שולח את השאלה שלכם כמות שהיא. הוא מפרק אותה לכמה שאילתות משנה ממוקדות, מה שמכונה בתעשייה Query Fan-out, ושולח אותן למנוע החיפוש. חברת האנליטיקה Peec AI ניתחה בפברואר השנה יותר מ-10 מיליון פרומפטים ו-20 מיליון שאילתות משנה של ChatGPT, וסיננה רק מקרים שבהם שפת השאלה תאמה את מיקום המשתמש: פולנית מפולין, גרמנית מגרמניה וכן הלאה. התוצאה: 43% משאילתות המשנה לפרומפטים שאינם באנגלית רצו באנגלית ובכ-78% מהשיחות, לפחות חיפוש אחד נשלח לרשת האנגלית. בטורקית שיעור ההמרה הגיע ל-94%, בספרדית, הנמוכה ביותר, ל-66%, ואף שפה לא ירדה מתחת ל-60%. עברית? עוזרי ה-AI מעדיפים אנגלית. צילום: ShutterStock עברית אמנם לא נכללה במדגם, אבל אין סיבה להניח שההתנהגות של עוזרי ה-AI כאן אחרת. אם כבר, ההיקף הדל של התוכן העברי ברשת מרמז שהמצב במקרה של השפה שלנו חמור יותר. הדוגמאות שהמחקר מביא מוכרות: כך למשל, אלגרו, זירת המסחר המובילה בפולין, נעדרה או נקברה בתשובות בפולנית, ובשאילתה ספרדית על מותגי קוסמטיקה, ChatGPT הוסיף על דעת עצמו את המילה "גלובליים" – ולא החזיר בתשובה אף מותג ספרדי. ההסבר של Peec הוא שדפים גלובליים צוברים יותר קישורים ואזכורים, שהמודלים מפרשים כסימני אמינות. במילים אחרות, המנגנון לא "שונא" תוכן מקומי – הוא פשוט מעדיף ללכת על בטוח. יש אינדקס, פשוט לא של גוגל עכשיו לתיקון: הטענה שעוזרי ה-AI "לא מאנדקסים" את הרשת אינה מדויקת. הם נשענים על אינדקס, רק לא בהכרח על זה של גוגל. ChatGPT מבוסס על שילוב של האינדקס של בינג והסורק של OpenAI עצמה, OAI-SearchBot של אנת'רופיק נשען על מנוע החיפוש העצמאי Brave ואילו לפרפלקסיטי יש אינדקס משלו. רק ג'מיני ו-AI Mode של גוגל יושבים על האינדקס של גוגל. דה פקטו, רק גוגל ומיקרוסופט מחזיקות אינדקס בקנה מידה של הרשת כולה. כל השאר – שוכרים. החברות הישראליות שיבינו שה-SEO כבר מזמן לא לבד, ויתחילו לבנות נוכחות במקומות שמהם המודלים קוראים, הן שיופיעו בתשובות שלהם. האחרות ימשיכו לשבת בראש עמוד תוצאות שפחות ופחות אנשים טורחים לפתוח באופן אירוני, יש כאן פתח חדש לתחרות על הדומיננטיות של גוגל. לפי Peec, המוצרים של חברת הענק נשארים קרובים יותר לשפת השאילתה מאשר ChatGPT. אבל אינדקסים קטנים יותר, כמו של Brave או פרפלקסיטי, ככל הנראה רדודים יותר ברשת העברית, ומי שמעולם לא בדק אם האתר שלו מופיע בהם עשוי לגלות שהוא שקוף, לא קיים, עבור חלק מהעוזרים. יתרה מכך, מי שחוסם בטעות ב-robots.txt את הסורקים של OpenAI או של אנת'רופיק מוציא את עצמו מהתשובות במו ידיו. שפת השאלה קובעת את זהות המנצח ויש עוד טוויסט, שאולי חשוב מכל השאר: מחקר מבוקר שביצע חוקר מהחברה האסטונית Rankfor.AI, שבדק את ChatGPT במדינתו, וכן בנורבגיה ובטורקיה, מצא ששפת השאלה משפיעה יותר מכל גורם אחר. כשהשאלה נשאלה בשפה המקומית – מותג גלובלי הופיע בריצה אחת בלבד מתוך 24. כשאותה שאלה נשאלה באנגלית מאיסטנבול ומטאלין, לא הופיע ספק מקומי באף אחת מ-12 הריצות. בעבודה קודמת של אותו חוקר, על פני כ-13 אלף תשובות, שפת השאלה הסבירה 26.5% מהשונות בתשובות, ואילו זהות המותג רק 1.5%. ברם, החברה מוכרת כלי לנראות ב-AI, כך שיש פה גם אינטרס מסחרי חזק, שבגללו יש לקחת את הממצאים האלה בערבון מוגבל, ועדיין, הם מעניינים. המשמעות של זה לתעשיית ההיי-טק הישראלית היא לא פשוטה: חברת סייבר, פינטק או SaaS ישראלית ממוצעת לא מוכרת בעברית בכלל או כמעט בכלל – רוב הלקוחות שלה הם בניו יורק, בלונדון או בפרנקפורט, והם שואלים שאילתות אנגלית. שם היא מתחרה בענקיות גלובליות, שצברו עשרות שנים של כיסוי באנגלית. גם אנשי ה-IT בישראל נוטים לנסח שאלות מקצועיות באנגלית. כך שהבעיה העיקרית איננה שהמודל מתרגם את העברית שלנו – אלא שרוב השאלות שחשובות לנו כבר נשאלו בשפה הגלובלית. ושם, הקול שלנו חלש. מ-SEO ל-GEO כאן נכנס לתמונה ה-GEO (ר"ת Generative Engine Optimization). המונח נטבע במאמר של חוקרים מפרינסטון, מ-IIT דלהי וממוסדות נוספים. החוקרים הראו ששינויים בתוכן עצמו, כמו הוספת ציטוטים, נתונים סטטיסטיים והפניות למקורות, יכולים להגדיל את הנראות של אתר בתשובות של מנועים ג'נרטיביים בעד 40%, ובבדיקה על פרפלקסיטי – בעד 37%. ההבדל המהותי מ-SEO הוא שהמודל לא מחפש מילות מפתח, אלא משפטים שאפשר לצטט. אבל, הלקח החשוב ביותר נוגע לשאלה איפה לכתוב, ולא רק איך. מחקר נוסף של Rankfor.AI, שניתח כ-167 אלף ציטוטים בתשובות על 128 מותגים ב-12 שווקים, מצא ש-85.7% מהמקורות שהמודלים מצטטים כשהם עונים על שאלה לגבי חברה הם לא אתרים שהחברה מחזיקה. ויקיפדיה היא הדומיין המצוטט ביותר ב-11 מ-12 השפות שנבדקו. ה-"כוכב" החדש. GEO. צילום: ShutterStock בקיצור, האתר שלכם הוא הגורם השולי כאן. מה שקובע הוא מה שאחרים כותבים עליכם: אתרי השוואה, פרסומים מקצועיים, דירוגים, פורומים וערכים אנציקלופדיים, ובמקרה של חברות ישראליות שפונות לשוק הבינלאומי, בעיקר באנגלית. מה זה אומר בפועל? קודם כל, כדאי לכם לבדוק איך הארגון שלכם מופיעים במנועי החיפוש האחרים, להירשם ב-Bing Webmaster Tools, לבדוק נוכחות ב-Brave ולוודא שהסורקים של מנועי ה-AI אינם חסומים. שנית, להשקיע בתוכן ובחשיפה באנגלית במקורות שהמודלים כבר סומכים עליהם בתחום, ולא בתרגום עיוור של האתר. גם Peec ממליצה במפורש על בחירה ממוקדת ולא על תרגום גורף. ולבסוף, צרו לעצמכם שם אמין, המבוסס על עובדות ונתונים, ועל פרסומים תומכים במקומות אחרים – ולא רק טריקים של צפיפות מילות מפתח. לסיכום, ה-SEO לא מת, אבל הוא הפך לנקודת פתיחה ואינו עוד קו הסיום. נכון, מנוע החיפוש של גוגל עדיין מכיר את הרשת העברית טוב מכולם, אבל הוא כבר לא השומר היחיד בשער, לשמחתנו. החברות הישראליות שיבינו את זה עכשיו, ויתחילו לבנות נוכחות במקומות שמהם המודלים קוראים, הן שיופיעו בתשובות שלהם. האחרות ימשיכו לשבת בראש עמוד תוצאות שפחות ופחות אנשים טורחים לפתוח.

"ישראל חייבת לשאוף לריבונות דיגיטלית בתחום ה-AI ולבצע מהלכים אסטרטגיים שיאפשרו לה להגיע אליה. בתוך מספר שנים, התלות במערכות הבינה המלאכותית עלולה להפוך לסיכון עבור מדינות שלא ייערכו לכך", כך אמר שחר ברכה, המשנה לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. לדברי ברכה, ריבונות דיגיטלית בתחום הבינה המלאכותית היא אחד היעדים המרכזיים של פעילות המטה. בראיון הוא מסביר מדוע ישראל חייבת לפעול לצמצום התלות בחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, כיצד ניתן לעשות זאת ומהו היתרון היחסי של ישראל במרוץ העולמי בתחום. ברכה הוא איש טכנולוגיה ואסטרטגיה, בעל ניסיון רב במגזרים הציבורי והפרטי. בין היתר, הוא כיהן כמנכ"ל בפועל של רשות התקשוב הממשלתי, והיה מעורב במסגרת תפקידו בקידום פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. בהמשך הוא עבד בדלויט, ולאחר מכן חזר לשירות הציבורי. את דרכו בעולם הטכנולוגיה החל ברכה בגיל צעיר במיוחד: הוא מספר שכתב תוכנה כבר בגיל שש, על מחשב ה-PC הראשון שאביו, טכנאי אלקטרוניקה, הביא הביתה. מאז שחרורו מצה"ל הוא נמצא בתחום ההיי-טק – תחילה בחברות תוכנה במגזר הפרטי ובהמשך, כאמור, במגזר הציבורי. את הקריירה הממשלתית החל ברכה במשרד המשפטים, שם הקים את חטיבת התוכנה. לאחר מכן הוא עבר לרשות התקשוב הממשלתי (כיום מערך הדיגיטל הלאומי), תחילה כסמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, ובהמשך כיהן כמנכ"ל בפועל של הרשות.  צילום ועריכת וידיאו: ניר מטרסו מדוע מדינת ישראל זקוקה בכלל לגוף כמו המטה הלאומי לבינה מלאכותית? "התפקיד של המטה הוא להאיץ תהליכים, לאפשר הקמת חברות AI, לשחרר חסמים ובעיקר לתאם ולקדם מהלכים. אנחנו סטארט-אפ ניישן, אבל עדיין לא AI ניישן, והתפקיד של המטה הוא לסייע לנו להפוך אותה לכזו. למשל, בוודאי שמעת שנפתחו השנה מסלולים רבים לתארים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית. סייענו למועצה להשכלה גבוהה לקדם ולממש את המהלך הזה. האם היא הייתה יכולה לעשות זאת לבד? אולי, אבל אני מאמין שסייענו להאיץ את התהליכים. זו רק דוגמה אחת, שממחישה את העיקרון שמנחה את התוכנית האסטרטגית שלנו: להאיץ, לקדם ולחבר בין הגורמים השונים. אנחנו לא רוצים להיות האירוע עצמו, אלא לאפשר לדברים לקרות". מהן המשימות המרכזיות שעומדות בפני המטה בשנה הקרובה? "מדינת ישראל חייבת לשאוף להגיע לריבונות דיגיטלית בתחום ה-AI. זו אחת המשימות המרכזיות שלנו במסגרת התוכנית האסטרטגית. מדובר בבעיה עולמית: הבינה המלאכותית תפעיל בעתיד תהליכים בבתי חולים, באקדמיה, במערכות תפעול, ברמזורים ובתחבורה – מערכות קריטיות לחיי היום יום. הבעיה היא שמערכות ה-AI נשלטות כיום על ידי חברות מסחריות, וישראל, כמו מדינות אחרות, תלויה בהן. ברמה העקרונית, שום דבר לא מונע מחברות אלה להוריד את השאלטר ולהפסיק לספק שירותים או תמיכה לישראל. עוד אלמנט של הריבונות הדיגיטלית, שהוא אחת המשימות המרכזיות שלנו, הוא היכולת להבטיח המשכיות תפקודית ולצמצם את התלות בגורמי חוץ שאין לנו שליטה עליהם. זה לא מוצר שאפשר פשוט לרכוש מהמדף. יש מודלים להסדרים דומים, כמו פרויקט נימבוס, שאינו הסכם רישוי תוכנה רגיל. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו נוכל להמשיך להפעיל מערכות קריטיות בכל מצב חירום או משבר". אבל כל אחת מהחברות הבינלאומיות יכולה להחליט מחר לעזוב את ישראל. איך מונעים מצב כזה? "בעולם הטכנולוגי אין כיום יכולת לאף מדינה, כולל ארצות הברית וסין, לייצר ריבונות מלאה ולשלוט בכל שרשרת הערך של הטכנולוגיה, במיוחד בתחום ה-AI. השרשרת מתחילה במינרלים, ממשיכה בייצור השבבים – תעשייה בפני עצמה – ומסתיימת בפיתוח המודלים. במצב כזה, צריך לנסות ולהשפיע על צווארי הבקבוק, וכאן יש לישראל מה להציע. אנחנו צריכים לייצר כאן סביבה ותנאים שיגרמו לחברות הגדולות להשקיע בישראל סכומי כסף משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, כך שלא יהיה להן כדאי לעזוב. יש לנו את אנבידיה ואת AWS, שהיא אחת הזוכות בפרויקט נימבוס. עכשיו צריך לעשות מאמצים כדי לשכנע ענקיות AI נוספות להגיע לכאן". ומה לגבי המודלים, שנמצאים בשליטת אותן חברות – ולא בשליטתנו? "זו שאלה מאוד כבדה ברמה הלאומית. כיום, כשאתה עובד עם ג'מיני או עם כל מודל מסחרי אחר, אתה תלוי בחברות האלה, כמו בכל ספק שירות. בראייה עתידית, המודלים צריכים להיות משאב לאומי בסיסי, כמו דלק, וצריכות להיות לנו רזרבות לשעת חירום גם כאן. נכון שכרגע זה נראה לא ריאלי, משום שמדובר בהשקעות של מיליארדי דולרים, אבל קיימת גישה שלפיה אפשר לייצר מודלים ייעודיים לצרכים שלך, למשל לצורכי הממשלה. לא חייבים לפתח את כל הספקטרום של היכולות שקיים בגרסאות המסחריות הגדולות". האם זה אפשרי גם בישראל? "כן. העתיד, כפי שאני רואה אותו, הוא שארגונים יפתחו מודלים ייעודיים, שיוכלו להיות מותאמים לצרכים שלהם. זו סוגיה שמדינת ישראל צריכה לקבל לגביה החלטה אסטרטגית. עשינו דברים דומים בתחומים אחרים, ויש דוגמאות לכך. צריך לזכור שישראל מובילה בתחומי היישומים ופיתוח ה-AI. ישראל היא גם מעצמת תכנון שבבים, כפי שאפשר לראות בפעילות של אינטל בקריית גת. אנחנו מנסים להביא לכאן חברות נוספות, שיעסקו בתכנון שבבים. חברות מגלות עניין בתחום הזה, משום שיש בו ערך כלכלי: הוא יכול לקצר זמנים ולייעל תהליכי ייצור. בסופו של דבר, החברות האלה יגיעו לכאן לא מפני שהן אוהבות ציון, אלא מפני שזה כדאי להן מבחינה עסקית". אילו משימות נוספות עומדות על הפרק אצלכם? "החיים עצמם. צריך לזהות בעיות ולבדוק כיצד אפשר לפתור אותן בעזרתAI , למשל בתחומי הבריאות והתחבורה. ברור שכרגע לא נוכל לפתור באמצעות בינה מלאכותית את בעיית הפקקים בישראל, אבל בהחלט אפשר לקחת מועצה מקומית מסוימת, שיש בה צומת בעייתי, להושיב סביב שולחן אחד את כל הגורמים המעורבים ולחפש פתרונות נקודתיים. זו בדיוק העבודה שלנו. אותו הדבר בתחום הבריאות ובתחומים נוספים. התפקיד שלנו הוא להאיץ ולאפשר". אם היו שואלים אותך מה הממשלה הבאה צריכה לקדם בתחום הטכנולוגי ב-100 הימים הראשונים לכהונתה, מה היית ממליץ לה? "אני חושב שהיא צריכה לקבל החלטה כבדת משקל בנושא הריבונות הדיגיטלית. בנוסף, עליה לקבל החלטה על מודל ה-GPU שבו תבחר ישראל, שממנו נגזרים גם אתגרי החשמל והתשתיות. מעבר לכך, היא צריכה לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי המקום שבו מדינת ישראל רוצה להיות בתחום הבינה המלאכותית, ולהקצות את המשאבים המתאימים כדי לממש את ההחלטות האלה".

האחים זיו ועודד קדם הם לא שמות חדשים בהייטק המקומי, אבל עכשיו, אחרי שהקימו ומכרו את Kashya ל-EMC ואת Zerto ל-HPE, הם חוזרים כעת לסיבוב נוסף, הפעם עם סטארטאפ חדש בשם Dreeze. היום (ג') יוצאת החברה ממצב Stealth עם גיוס סיד חריג בהיקפו של 33 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות האמריקאיות Norwest ו-Bessemer Venture Partners, […]