השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש

מאז הוטלו ההגבלות השונות לפני מספר שבועות, נתקלו שוטרי אגף התנועה באתגרים יוצאים דופן, אחד מהם היה היום. שוטרים עצרו רכב וגילו שמי שנוהג בו הוא נער בן 15. אלא שלא רק זאת, לידו - ישב צעיר בן 20 מרהט - חולה קורונה מאומת

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, מתווך בימים אלה בין מנדלבליט לאלדד, במטרה להגיע להסכמות ביניהם, כשהמסקנה הסופית כבר ברורה: אלדד לא יחזור לכסא פרקליט המדינה - לא כמ"מ, ולא כמועמד קבוע, אלא יחזור לנהל את המחלקה הכלכלית בפרקליטות. הוויכוח שנותר בין הצדדים - על האופן שבו תנוסח ההודעה לעיתונות

עמית: יש ממש בטענת המדינה לפיה עליה לשמור על קופתה שהיא המקור להתמודדות עם המשבר; מדיניות המיסים נמצאות בליבת המדיניות הכלכלית ובית המשפט העליון נוטה שלא להתערב בהן

אחרי שירה כ-5 כדורים מטווח קרוב באדם שתקף אותו עם סכין, מח"ש עיכבה את השוטר לחקירה באזהרה, והוא שוחרר לביתו בתנאים מגבילים. תיעוד מהרגעים שאחרי האירוע חושפים עימות בין המשפחה לשוטר: "למה בלב? אפשר לירות לרגליים"

תינוק בן יומו הגיע לבית החולים עם חבלות חמורות, והצוות דיווח למשטרה. הורי התינוק נעצרו והועברו לחקירה, גורמי הרווחה עודכנו. מעצרם הוארך ביומיים, עורך דינו של האב: "הוא מכחיש ומתפלל להחלמתו המהירה של בנו"

מסכנה אחת אין ולא תהיה לאיש אפשרות לשמור על הרשות השופטת: מפני עצמה. הסכנה שבכניסת בית המשפט לזירה הפוליטית היא בראש ובראשונה לו עצמו. איפה הימים ששופטי בית המשפט העליון כתבו בפסקי-דינם על הצורך בריסון עצמי בבוא בית המשפט לשקול התערבות בסמכויותיהן של הרשויות האחרות?

לא זו בלבד שבג"ץ החליט, בעקבות עתירות לוחמניות, להגן על החלטת בית משפט השלום לאפשר לי לחזור לפעילות ציבורית מלאה — בג"ץ גם קבע, שאין בי "דופי מוסרי מובנה", ושאינני עבריין מין. גלאון וחברותיה מודעות היטב להחלטות אלה של בתי המשפט, אבל בזדון בולט הן מתעלמות מהן ועושות הכל כדי להעלימן מידיעת הציבור