במשך שנים נדחקה בלוטת התימוס לשוליים הרפואיים, כאיבר שמסיים את תפקידו בילדות. אלא שמחקרים חדשים מציעים תמונה שונה: ייתכן שהיא ממשיכה להשפיע גם בגיל מבוגר - על תוחלת החיים, וגם על הסיכון לסרטן. פרופ' מונה כידון, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה: "עד כה חשבנו שהבלוטה מסיימת את תפקידו במהלך העשור הראשון לחיים או מיד לאחריו, אך מסתבר שטעינו"

זה מתחיל בשומן ביטני שמפריש חומרים דלקתיים ועלול להסתיים בסוכרת מסוג 2. הבנת הקשר העמוק בין המנגנונים הללו הובילה למהפכה בגישה הטיפולית; ניתן יותר דגש על טיפול בשורש הגורמים להשמנה לצד איזון הסוכר בדם. ד"ר אסנת רזיאל מסבירה על כל מה שצריך לדעת על המלחמה המודרנית במחלות המטבוליות

בית החולים יוספטל באילת סובל שנים ממחסור חמור בכוח אדם - ועכשיו משרד הבריאות מנסה לגייס רופאים ואחיות שנמצאים בחופשת פסח באזור לסייע באופן וולונטרי במקרי חירום. "לסמוך על נופשים? שיתכבד משרד הבריאות וישלח מתגברים בשכר", כתבה אחות באחת הרשתות

עלייה מדאיגה נרשמה בשיעור החולים הצעירים בסרטן המעי הגס. מה הגורמים לכך ומה ניתן לעשות? ד"ר דן מירלמן מסביר איך, לדעתו, אפשר להתמודד עם המצב: "בארה"ב הקדימו זה מכבר את גיל בדיקות הסקר מ-50 ל-45. אני חושב שגם בארץ הציבור צריך לדרוש את הבדיקות הללו מגיל מוקדם יותר" 

לאחר שנות סבל נפשי, תקיפות מיניות ושיתוק בעקבות ניסיון התאבדות, נואליה קסטיו, בת 25, שנאבקה כ-18 חודשים באביה, קיבלה אישור להמתת חסד וסיימה את חייה. לפני מותה הדגישה כי אינה רוצה לשמש דוגמה לאחרים: "החיים שלי הם החיים שלי. אני לא דוגמה לאף אחד". פרופ' יחיאל בר אילן, מרצה לאתיקה מאונ' תל אביב: "אני מזועזע מהמקרה ומהמגמה שמקדשת את 'הזכות למות'"

ההתמודדות עם סרטן השד היא לא פשוטה, ומציפה דילמות רבות, רפואיות ואישיות, שלעיתים קשה לפתוח בפני אחרים. הכירו את הקהילה שמספקת רשת ביטחון אנונימית ומאפשרת שיח פתוח, תוך הנגשת הידע המקצועי של אלפי נשים ומגוון מומחים בדרך להחלמה 

יותר מ-38 אלף פניות למענים נפשיים מתחילת מלחמת איראן השנייה, ומשרד הבריאות מודה שמדובר בקצה הקרחון. איילה מנהריה לא מתקלחת לבד ומתעלפת באזעקות. ססיל, עובדת סוציאלית ב"אנוש", שמתמודדת בעצמה עם פוסט-טראומה, מעידה: "בכל אזעקה אני חווה דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד". מומחים מסבירים מה קורה לגוף ולנפש בהתקף חרדה, כמה זמן הוא נמשך ולמה אסור להגיד "תירגע"?

עם עשרות מוטציות ויכולת אפשרית להתחמק מהגנה חיסונית, הווריאנט החדש של קורונה נמצא תחת מעקב הדוק - אך לפי הנתונים אינו מסוכן יותר ואינו מוביל לעלייה בתחלואה קשה. ד"ר איתמר נצר, רופא ראשי באסותא חיפה: "הירידה בתנועת הנוסעים לישראל עשויה לעכב את הגעת הווריאנט ולאפשר לצבור עליו מידע נוסף". פרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת משפחה בכללית, מציין כי יש להמשיך ולהגן על אוכלוסיות בסיכון