מיקרוסופט שחררה באופן רשמי את אפליקציית Microsoft Authenticator כדי לאפשר לאנשים להיכנס למערכת ה-Windows שלהם ללא שימוש בסיסמה. למעשה, בפוסט שהעלתה לאתר הרשמי שלה מכריזה החברה, כי העתיד של עולם ללא שימוש בסיסמאות כבר כאן – לפחות, כאמור, בכל הנוגע למערכת ההפעלה. למעשה, מדובר בעוד שלב שמבצעת מיקרוסופט בכיוון הזה, אחרי שהכריזה על האפשרות הזאת במרץ 2021 לטובת משתמשים עסקיים בלבד. כעת נוספה האפשרות להשתמש באפליקציה בטלפון כדי לאשר את זהות המשתמש, והיא אף ממליצה למשתמשי Windows למחוק כבר עכשיו את הסיסמה ולהתחיל להשתמש ב-Microsoft Authenticator. האפליקציה זמינה לאנדרואיד ול-iOS, ולאחר שמורידים ומתקינים ומאשרים את השימוש באפליקציה, הטלפון הופך למעשה למכשיר שבו משתמשים כדי לאשר את הכניסה ל-Windows תוך שמשתמשים בטביעת האצבע או כל אמצעי אבטחה אחר שבוחרים להשתמש בו בטלפון באופן כללי כדי להפוך אותו לשכבת האבטחה עבור Windows. למעשה, Microsoft Authenticator עובר עם כל אפליקציה/חשבון שדורשים שימוש באימות דו שלבי – ניתן להשתמש בה גם לצורך כניסה לאפליקציות ושירותים מועדפים כמו Outlook, OneDrive ועוד. האפשרות תהיה זמינה באופן מתגלגל, תוך מספר שבועות לכל המשתמשים ב-Windows, והיא תהיה זמינה לצד שימוש ב-Windows Hello, מפתח אבטחה פיזי, שליחה של קוד לטלפון, וכדומה. לפי מיקרוסופט, הבעיה העיקרית עם סיסמאות היא שבכל שנייה יש בערך 580 התקפות על סיסמאות במטרה לפרוץ אותן, או כ-18 מיליארד בשנה. בנוסף, בגלל ריבוי הסיסמאות שצריכים להשתמש בהן, משתמשים נוטים להשתמש בסיסמאות קלות לזכירה, שגם חוזרות על עצמן, ובכך מקילים על ההאקרים – 15% משתמשים בשמות החיות שלהם ו-10% חוזרים על סיסמה פעם אחת והרבה יותר, לערך. לאחר התקנת האפליקציה צריך להיכנס להגדרות של חשבון מיקרוסופט, לבחור את התיבה אבטחה, ואז את התיבה אפשרויות אבטחה מתקדמות – ואז תחת הכותרת אבטחה נוספת להפעיל את האפשרות 'חשבון ללא סיסמה'.

בשוק מוצרי האודיו יש לא מעט חברות שמשחקות רק ברמת הפרימיום היוקרתית ביותר. בנוסף, אם נאמין לכולן, אז כל היצרניות הן מובילות בתחומן, קרי הכי טובות בשוק. אבל עם הזמן מתגבשת רשימה של אלו שבאמת מושכות את השוק קדימה, ובהיבט של מקרני קול מתקדמים סונוס אכן נחשבת לאחת המובילות והיוקרתיות ביותר, וזה בא לידי ביטוי גם במקרן הקול החדש שלה, Beam Gen 2 – שכמו שניתן להבין משמו הוא הדור השני של Beam, והוא מביא כמה שיפורים. אחד השיפורים העיקריים הוא התמיכה ב-Dolby Atmos כדי לספק איכות צליל חדה ומקיפה, כשלפי החברה משדרג את חוויית הצפייה בקולנוע הביתי גם בזכות עוצמת קול משופרת ונקייה יותר, גם בגלל כוח העיבוד וגם בזכות תמיכה בתקן HDMI eARC המשובץ בטלוויזיות החכמות החדשות יותר, כדי להעביר צליל מדויק יותר ואמין יותר ללא שיהוי, בין אם רואים סרט או משחקים במשחק בקונוסולה. Beam Gen 2 מציע גם חיבור ישיר אל יותר מ-100 שירותי הזרמה, והוא ניתן לכוונון באמצעות Trueplay, תכונה שלפי החברה מזהה ומתאימה את צליל הרמקול באמצעות החזר הקול מקירות ורהיטים, על מנת להעניק את חוויית ההאזנה הטובה ביותר לחדר. Beam Gen 2 יהיה זמין בבאג החל ב-5 באוקטובר תמורת 1,799 שקלים.

אירוע בריחת האסירים מכלא גלבוע, שהלילה (א') הוא הסתיים בלכידת שני האחרונים שבהם, תפס את שירות בתי הסוהר רגע לפני יציאתה לדרך של התוכנית הרב שנתית לרה ארגון, שגובשה על ידי הנציבה, רב גונדר קטי פרי. במרכז התוכנית, שהוצגה השבוע בכנסת, עומדים התקשוב והטכנולוגיה. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים מספר תת ניצב יקי זנו, ראש חטיבת הטכנולוגיה בשב"ס, על התוכנית ועל הפן הטכנולוגי שלה, לרבות השקעות של מיליוני שקלים, שעתידים להיות מושקעים כבר בשנה הבאה, גיוס של עשרות אנשים ושורה ארוכה של מכרזים, שחלקם כבר יצאו. זנו עומד בראש הצוות שמוביל את תוכנית בית הסוהר העתידי, שבו יוטמעו מערכות דיגיטליות, יישומי זיהוי ביומטרי, יישומי טלה רפואה, ומערכות מתוחכמות לניטור ואנליטיקה לשיפור המודיעין של השירות, לרבות המעקב אחרי האסירים וכוונותיהם. זנו הגיע לשירות בתי הסוהר לפני חמישה חודשים, לאחר שסיים את תפקידו כמנמ"ר בנק דיסקונט. לפני כן הוא שימש כמנמ"ר בזק. מה הביא אותך לבחור באתגר המורכב הזה? "היו לי התלבטויות לגבי התפקיד הבא, ובשיחות שהיו לי עם הנציבה התברר לי שיש כוונה לבצע שינוי משמעותי בשירות, ושלטכנולוגיה יש משקל מרכזי בו. זה מה ששכנע אותי". מהו המבנה של מערך הטכנולוגיה של השב"ס? "מערך הטכנולוגיה מורכב משתי רגליים: רגל אחת – של פתרונות האבטחה למיניהם, לרבות מצלמות וגדרות, והרגל של החטיבה התקשובית, שהמבנה שלה זהה לזה שיש בצה"ל ובארגונים גדולים אחרים. זאת החטיבה שאני עומד בראשה". מהי סביבת העבודה של ה-IT בשירות בתי הסוהר? "יש לנו מערכות של פיתוח עצמי. דו"ח מבקר המדינה שפורסם על פרויקט הליבה שביצענו ב-2013 גרם לביצוע מהלכים רבים, וזה שלא חווינו הצלחה לא אומר שלא צריך לעשות. הפרויקט פוצל לכצה מערכות, לרבות מערכת כוח אדם מרכזית ומערכות של ניהול המעקב אחרי אסירים. אבל הוא מאפשר גם תשתית. החזון שלנו לעתיד הרבה יותר דיגיטלי, על בסיס תהליכים שונים ומערכות שונות". איפה האירוע בכלא גלבוע תפס אתכם? "מיד עם כניסתי לתפקיד ביצענו מיפוי יסודי של המצב בשב"ס וכפי שקורה בארגונים נוספים, תוצאות המיפוי הראו פערים לא מעטים". האם אתה יכול לפרט? "צריך להבדיל בין פערים בסיסיים, כמו בתחומי התשתיות, לפערים שנובעים מהחזון הדיגיטלי. המיפוי היה יסודי, והוא הסתיים ממש לפני האירוע. ירדנו עד לרמת חוות השרתים, דרך מערכות המידע, ובנינו מסמך מסודר. משרד האוצר היה שותף שלנו לתוכנית, כי בסוף זה עניין של תקציבים. צריך לזכור שבמשך שנתיים כמעט שלא היו השקעות בגלל העדר תקציב מדינה, והתקציבים שניתנו לשירות בתי הסוהר היו קטנים מאוד, שלא אפשרו לבצע שינויים רבים". בכמה גדל התקציב? "תקציב חטיבת הטכנולוגיה גדל במאוד אחוזים ל-100 מיליון שקלים. לא מן הנמנע שבעקבות האירוע בכלא גלבוע הוא יגדל. בנוסף, קיבלנו אור ירוק מהנציבה לתוספת של 100 תקנים לחטיבת הטכנולוגיה, שזה לא מובן מאליו בתקופה שבה אנחנו נדרשים להתייעלות". כמה עובדים יש בחטיבת הטכנולוגיה? "כיום יש 170 עובדים והם מיועדים לממש את התוכניות שלנו לשינוי שירות בתי הסוהר ולהפיכתו לדיגיטלי". רב גונדר קטי פרי, נציבת שירות בתי הסוהר. צילום: מארק ניימן, לע"מ מה כוללת התוכנית הרב שנתית וכיצד אתם משתלבים בה? "הנציבה שמה בה מראש את הטכנולוגיה במרכז. לאחר שהגשנו לה את התוכניות שלנו היא הכינה תוכנית שמשנה לחלוטין את המבנה הארגוני של בתי הסוהר, כדי שיתאים לחזון שלה של בית הסוהר העתידי. מוניתי לעמוד בראש הצוות שמוביל את החזון הזה, וזו עוד הוכחה למרכזיות של הטכנולוגיה, כפי שהנציבות רואה את זה". מה יהיה החלק של ה-IT בתוכנית? "התוכנית הטכנולוגית, שהיא חלק מהתוכנית הרב שנתית, עוסקת בהיבטי התשתיות, השרתים, האחסון ועוד. מדובר ב-30 פרויקטים, שבכל אחד מהם יש תתי פרויקטים. התשתיות יאפשרו לבצע תהליכים אפליקטיביים כמו חתימה דיגיטלית, זיהוי ביומטרי ועוד יישומים שיאפשרו לממש את החזון של בתי סוהר ללא נייר. בצד היישומי-אבטחתי, התוכנית מביאה אותנו לעולם של ניטור רב ממדי, שיאפשר לנו לפקח על בתי הסוהר ועל מערכות שונות, כולל מנהרות. מערכות הניטור הרב ממדי ישפרו את המצב. מבלי להתייחס ספציפית למה שקרה בכלא גלבוע, צריך לזכור שמדינת ישראל, ובעיקר צה"ל, התמודדה זמן רב עם איום המנהרות עד שנמצא לה פתרון. אנחנו עובדים גם על פתרונות טלה רפואה, על מנת לאפשר לתת טיפולים מסוימים לאסירים, שכיום ניתנים במרפאות בחוץ – במרפאות של בתי הסוהר ואפילו בתאים שלהם. לצורך כך התחלנו בניסוי עם כלי שנקרא דאטו, שקיים בבתי חולים ממשלתיים. גם כאן התוכנית מביאה ייעול רב, כי כל יציאה של אסיר לטיפול רפואי כרוכה בלוגיסטיקה לא פשוטה, ליווי וחוויה לא נעימה". אחד הדברים שנאמרו בהקשר של האירוע בכלא גלבוע הוא ליקוי מודיעיני. האם יש מספיק כלים כאלה, שיכולים לתת מידע טוב יותר? "לגבי מה שקרה בכלא גלבוע יש צו איסור פרסום, ואני מנוע מלדבר על מה שהיה שם". אז אשאל באופן כללי, לגבי כלל המודיעין במערך שירות בתי הסוהר. "אין ספק שיכולות מתקדמות יכולות לתרום לכל גופי המודיעין והאחרים, וזה חלק מתוכנית העבודה שלנו. יש דברים שנעשו ויש דברים שצריך לשפר". עד כמה האירוע משפיע על התוכנית? "במקור, התוכנית הייתה אמורה להיות מוצגת בתחילת אוקטובר, אבל האירוע בכלא גלבוע גרם לנו להאיץ ולצאת לדרך באופן מידי. שמנו לנו כמטרה שעד תחילת ינואר 2022 חלק מהדברים יצאו לדרך, לדוגמה יומנים מנייר". התוכנית תחייב הרבה מכרזים, מה שאומר תהליכים ארוכים מאוד. מהו לוח הזמנים הצפוי? "כבר הוצאנו כמה מכרזי תשתית וככלל, יהיו עשרות רבות של מכרזים. התוכנית היא שבמחצית 2022 נראה בית סוהר חכם, ללא נייר. ערב האירוע בכלא גלבוע המלצתי בפני הנהלת השירות לקחת אותו כפיילוט. אני לא שולל את האפשרות שנעשה זאת גם כעת, אחרי האירוע שם". כיצד מגיבים בשירות לשינוי הדיגיטלי? "שאלנו את עצמנו עד כמה הסגל יקבל את התוכנית והבנו שזה חלק משינוי תרבות ארגונית. חל שינוי משמעותי: הנהלת הארגון צעירה עם הבנה טכנולוגית והבנה עד כמה חשוב החלק הטכנולוגי, וגם סוהרים מעירים ולא מבינים למה יש אצלנו עדיין נייר".

אילן שפיגלמן, סמנכ"ל השיווק של אורקל (Oracle) ישראל – פורש מתפקידו, כך נודע לאנשים ומחשבים. בימים האחרונים הודיע שפיגלמן להנהלת החברה על רצונו לעזוב את התפקיד. לדבריו, "לאחר שבמשך תקופה ארוכה מהקריירה שלי שימשתי בתפקיד המאתגר, אני פונה לדרך חדשה". במהלך יותר משני עשורים בהם שימש בתפקידו, היה אחראי שפיגלמן למיצובה של אורקל כענקית IT בשוק המקומי. ככל הידוע, לא ימונה לו מחליף. יצוין כי אין קשר בין עזיבתו של שפיגלמן לבין נימבוס – מכרז הענן הממשלתי, שבו אורקל הפסידה, כמו גם לעזיבתו של עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל עד באחרונה. גם עזיבתו של נבון את תפקיד המנכ"ל הייתה חלק ממהלך כולל ועולמי שמבצעת אורקל. זמן קצר טרם פרסום תוצאות מכרז נימבוס, בו זכו אמזון ווב סרביסס (AWS) וגוגל (Google Cloud) – הודיעה אורקל כי היא מקימה ענן מקומי בישראל, בדטה סנטר של בינת בהר חוצבים בירושלים. בכך היא הפכה לחברה הראשונה מבין השחקניות שהתמודדו במכרז שהחלה בהליכים להקמת הדטה סנטר באופן מעשי. כאמור, הפרישה של שפיגלמן קשורה לשינויים מבניים וארגוניים באורקל העולמית. לפני שהגיע לאורקל, ב-2000, היה שפיגלמן ממקימי הסניף הישראלי של קומפאק (Compaq) בישראל, ושימש סמנכ"ל המכירות של הסניף. במהלך שנות ה-90' של המאה הקודמת הייתה קומפאק הספק העיקרי של מחשבים אישיים, תואר שבו החזיקה עד2001, אז השיגה אותה HP. ב-2002 נמכרה החברה ל-HP תמורת סכום של 25 מיליארד דולרים. לפני קומפאק עבד שפיגלמן כמה שנים ב-HP ישראל. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון. לא ניתן היה להשיג את תגובת אורקל ישראל או זו של שפיגלמן לדיווח.

הסוף לעוד פרשה שבה מעורבת חברת סייבר התקפי ישראלית? דן זורלא, אחד מבעלי בלאק קיוב, חתם על הסדר טיעון, שבמסגרתו הוא יודה בהאשמות שיוחסו לחברה על ידי התביעה ברומניה, שלפיהן היא ביצעה האזנות סתר לתובעת במדינה. הדברים פורסמו ביום ו' האחרון על ידי העיתונאי גיא פלג בחדשות 12. בלאק קיוב הוקמה ב-2010 על ידי זורלא ואבי ינוס, קצינים לשעבר באגף המודיעין של צה"ל. רבים מעובדי החברה הם יוצאי אגף המודיעין, המוסד והשב"כ, ומיוחסת לה קרבה לממשלת ישראל ולסוכנויות המודיעין שלה. על לקוחותיה נמנים טייקונים וחברות גדולות בארץ ובחו"ל, לרבות משרד הביטחון. בעבר דווח כי פעילותה של בלאק קיוב הובילה לחשיפת מקרי הונאה, שוחד, הלבנת הון ושחיתויות באיטליה, פנמה ומקסיקו. בלאק קיוב הובילה בכמה מקרים לחשיפת נכסים מוסתרים ברחבי העולם בשווי של מיליארדי יורו, לרבות אלה של אנשי העסקים מוטי זיסר ז"ל ואליעזר פישמן. העבירה: איסוף ראיות נגד לוחמת בשחיתות מהתביעה הרומנית באפריל 2016 נעצרו שניים מעובדי בלאק קיוב ברומניה בחשד לריגול. החברה ביצעה פרויקט לאיסוף ראיות נגד לורה קודרוטה קובצ'י, תובעת במחלק השחיתות במדינה ומי שניהלה את המאבק בשחיתות הציבורית. הם טענו בחקירה שהם עובדים בממשלת רומניה ושהם רצו לבדוק אותה. שני עובדי החברה שנעצרו הורשעו בעבירות של הטרדה ופריצה למחשבים. במהלך השנים פורסם שזורלא נחקר בפרשה, וטען במהלך חקירתו שסבר שהוא פועל באישור נשיא רומניה וראש השירותים החשאיים של המדינה. לטענת זורלא, גם מאיר דגן, לשעבר ראש המוסד, ששימש כנשיא החברה באותה התקופה, היה בסוד העניינים. בלאק קיוב מסרה בתגובה לחדשות 12 כי "מדובר באירוע פנימי שהסתיים לפני יותר מחמש שנים ברומניה וסוקר בהרחבה. בלאק קיוב סייעה מודיעינית לרשויות ברומניה למציאת העומדים מאחורי הפרשה ותמשיך לסייע ככל שיידרש. אין לאירוע ברומניה כל השלכה על פעילות החברה או על אנשיה". יצוין שללא קשר לפרשה האמורה, בפברואר 2019 פורסם שבלאק קיוב סיפקה עדויות לכך שקטאר מימנה ופעלה במטרה להכפיש ולבצע קמפיין שלילי ברחבי העולם נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. הקמפיין כלל תקיפות מחשבים, פרסומים בתקשורת מערבית וערבית, שידול לתביעות בבתי משפט במדינות שונות ולחץ על ארגונים בינלאומיים. ציר מרכזי בקמפיין היה ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה, שנמלט מהארץ ושמשמש כיום יועץ קרוב לאמיר של קטאר.

אנשי אבטחת המידע ב-74% מהארגונים חושבים שאלה חשופים יותר לאובדן נתונים, עקב עליית כמות האנשים העובדים מהבית; 62% חוששים שהפתרונות הנוכחיים שלהם לא יהיו מספיקים על מנת להתמודדות עם איומי סייבר; 30% מהארגונים חוו אובדן נתונים ו-45% – השבתה של מערכות IT; ו-67% לא חושבים שיוכלו להתאושש ממתקפת כופרה – כך עולה ממחקר חדש של דל. המחקר, Global Data Protection Index 2021, בחן את מצבם של ארגונים שונים מתעשיות שונות מבחינת ההגנה על נתוניהם ואת החששות של אנשי אבטחת המידע בהם. הוא נערך בקרב עובדי חברות טכנולוגיות עם יותר מ-250 עובדים מ-15 מדינות שונות. לפי עורכי המחקר, "ארגונים מנהלים כיום פי 10 יותר נתונים מהכמות שניהלו לפני חמש שנים – 14.6 פטה-בייט לעומת 1.45 ב-2016. הם מתמודדים עם אתגרים רבים יותר על מנת להגן על נתוניהם – זאת עקב האיום התמידי של כופרות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון יישומי ענן ובינה מלאכותית. זה גורם לחששות בקרב אנשי IT, שחושבים כל הזמן כיצד להתמודד עם הסכנות". ארגונים עם פתרונות הגנה מכמה ספקים איבדו יותר נתונים 82% מהנשאלים מודאגים מכך שהפתרונות הקיימים שלהם לא יעמדו באתגרים העסקיים העתידיים. ויש להם סיבה לדאוג: על פי המחקר, במהלך 12 החודשים האחרונים יותר משליש מהארגונים ברחבי העולם חוו מתקפה שחסמה את הגישה למערכות העבודה או לנתוני החברה. כמו כן, ארגונים שמשתמשים בפתרונות הגנה מכמה ספקים איבדו ב-12 החודשים האחרונים פי 4 יותר נתונים בממוצע מארגונים שהסתמכו על פתרונות של ספק אחד. איתי משולם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של שירותי דל באזור EMEA, אמר כי "איומי הסייבר הולכים ונהיים מתוחכמים יותר ויותר, וזו לא שאלה של אם תתרחש בארגון מתקפת סייבר אלא שאלה של מתי הוא יתמודד עם מתקפה שכזו. המתקפות האחרונות שאליהן אנחנו נחשפים עולות לחברות בהכנסות רבות, איבוד מוניטין עסקי וחוסר אמון של הצרכנים והציבור הרחב. על פי ההערכות, בכל 11 שניות יש מתקפת סייבר על ארגונים וההשפעה הכלכלית של מתקפות הסייבר העולמיות נאמדת בשישה טריליון דולר בשנה. כאשר מדובר על הגנות סייבר, ההמלצה היא לא להמר, ולהיות מוכנים לכל תרחיש ולקראת כל מתקפה עתידית".

נכנעו לפוטין: אפל וגוגל הסירו מחנויות האפליקציות שלהן ברוסיה את אפליקציית ההצבעה שנוצרה על ידי נאמניו של מתנגד המשטר הכלוא אלכסיי נבלני. אפליקציית "הצבעה חכמה" שהוסרה, נועדה לכאורה לסייע לאזרחים להצביע עבור מועמדים שיש להם סיכוי גבוה יותר לגבור על מתמודדים מטעם מפלגת השלטון הרוסית. לפי הדיווחים, הממשל הרוסי הפעיל לחצים על אפל וגוגל להסיר את האפליקציה במשך שבועות לקראת הבחירות הכלליות ברוסיה, שהחלו בסוף השבוע ומסתיימות היום, בטענה כי הן לא חוקיות ואיים עליהן בקנסות ואף האשים אותן בהתערבות לא חוקית בבחירות. עוד דווח, כי נציגים מטעם ענקיות הטק נפגשו עם בכירי השלטון ביום ה' האחרון, ולאחר מכן הודיע הממשל כי אפל תציית לדרישת ההסרה. מקור המקורב להחלטת ההסרה של גוגל אמר, כי הרשויות הרוסיות איימו להאשים ולהעמיד לדין עובדי גוגל מסוימים בשל עבירות פליליות חמורות – מה שהכניע גם את גוגל. ביום ו' האחרון, צייץ תומך של נבלני בטוויטר, איוון זדאנוב, שהארגון שלו שוקל לתבוע את אפל ואת גוגל בשל הסרת האפליקציות, וכתב כי פעולת הצנזור היא "טעות גדולה". זדאנוב גם פרסם את מה שלדבריו הוא תשובתה של של אפל, שבה היא מצטטת את הגדרות הקרמלין של כמה ארגונים תומכי נבלני כקיצוניים וכלא חוקיים – כסיבה להסרת האפליקציה. מאפל לא נמסרה תגובה.

עוד יום, עוד חשיפה על פעילות של פגסוס, הרוגלה של NSO הישראלית. ארגון ביון בלגי אישר בסוף השבוע דיווח שפרסמו שני עיתונים במדינה שלפיו שני אזרחים בלגים שימשו יעד למתקפה של הרוגלה הישראלית: העיתונאי פיטר ורלינדן וזוגתו מארי במוטזה, פליטה רואנדית, בעלת אזרחות בלגית. משקיפים העריכו ש-ורלינדן, שמשמש כתב לענייני אפריקה שנים רבות ושמתמחה במרכז היבשת, הותקף על ידי ממשלת רואנדה, בשל דיווחיו הרבים, שלא תמיד החמיאו לה. ורלינדן שימש כתב לענייני אפריקה בתאגיד השידור הציבורי הבלגי VRT במשך 32 שנים, עד לפרישתו ב-2019. שני העיתונים הבלגיים שפרסמו את הדיווח, Le Soir ו-Knack, היו חלק מפרויקט חשיפה רחב היקף אודות פעילותה של NSO. התחקיר הראשון, והרחב, במסגרת זו פורסם בחודש יולי האחרון, והוא התחקיר הבולט ביותר שבוצע עד כה על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. עלו בו ממצאים נוספים על כאלה שעלו בעבר, שלפיהם התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, עיתונאים, אנשי עסקים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של קורבנותיה, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. בין המדינות שהשתמשו ברוגלה, על פי הפרסום, נמנות אזרבייג'ן, בחריין, קזחסטאן, מקסיקו, מרוקו, רואנדה, ערב הסעודית, הונגריה, הודו, הונגריה ואיחוד האמירויות הערביות. בין היתר, פורסמה רשימה של אישים שנטען שאחריהם עקבה התוכנה, שבין הנכללים בה נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. שר הביטחון, בני גנץ, אף נסע לאחר פרסום התחקיר לפריז, על מנת לדון עם מקרון ו-"להרגיע" אותו. את התחקיר הבינלאומי הוביל אמנסטי אינטרנשיונל בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. כמו כן, בחברה חזרו על הטענה שלפיה התוכנה שלה משמשת למניעת פשע ופיגועי טרור. הבלגים: "החקירות המלאות עדיין נמשכות" בעקבות הפרסום ביולי החל המודיעין הצבאי הבלגי בבדיקת הפרסומים. כעת נמסר ממנו כי "החקירות המלאות עדיין נמשכות. אנחנו מעריכים בסבירות (גבוהה – י"ה) שמכשירי (הטלפון – י"ה) של ורלינדן ושל במוטזה שימשו יעד של פגסוס. בהתחשב בעיתוי החודרני ובאופי הפרטים שבהם הרוגלה התמקדה, אנחנו מעריכים בסבירות גבוהה שפריצה שכזו בוצעה על ידי רואנדה". "בהינתן מערכת היחסים (שלי – י"ה) עם המשטר ברואנדה, לא ממש הפתענו, זוגתי ואנוכי, שהממשלה הרואנדית מנסה לברר מה אנחנו עושים", הודיע ורלינדן בתגובה לפרסום. "בשנים האחרונות נמצאנו תחת מטחי ביקורת של טרולים באינטרנט ובמדיה החברתית. במילים אחרות, אנחנו מרגישים 'כרגיל' עם הרואנדים, ואף הגשנו תלונה נגדם". מ-NSO נמסר בתגובה כי "איננו יכולים לספק התייחסות רצינית ל-'הערכות סבירות' של שחקן אנונימי. מהמידע המינימלי שהתקבל באמצעות חקירה זו לעיתונות נראה שאין לו קשר לקבוצת NSO או לאף אחת מהטכנולוגיות שלה. אם וכאשר NSO תקבל הוכחה אמינה לשימוש (בטכנולוגיה שלה – י"ה) לרעה, הדבר ייבדק על ידה. אם יתגלה שימוש לרעה, יש לחברה ארגז כלים של עיצומים, כולל השבתה כוללת של המערכת. קבוצת NSO מספקת לרשויות מודיעין ואכיפת חוק ברחבי העולם טכנולוגיות מצילות חיים, ומטרתה היחידה היא להילחם בטרור ובפשיעה".