שם ותפקיד: נטע פודוליאק, ראשת צוות MDR באקרוניס. השכלה/שירות צבאי: "שירתתי בחטיבת ההגנה בסב"ר, בתור מגינת סייבר, במשך חמש שנים. הייתי אחראית על מחקרים טכנולוגיים, ניהול אירועים ומבצעים ברמות שונות". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "האמת היא שבמקור הייתי בטוחה שאני הולכת לפתח קריירה במוזיקה. הייתי פסנתרנית במשך כ-14 שנים, עם תשוקה מאוד עמוקה למקצוע. […]

כדרכם של אסונות, יש מי שמצליחים להפיק מהן טוב: בתחילת 2022, התגלו כמה נוזקות חדשות מסוג "מגב" (Wiper) למחיקה – במקביל למלחמה בין רוסיה ואוקראינה. בהמשך השנה, היקף ההופעה של אותן נוזקות מחיקה התרחב גיאוגרפית וחווה עלייה של 53% בפעילות מהרבעון השלישי לרביעי. "בעוד חלק מנוזקות המחיקה פותחו ונפרסו תחילה על ידי גורמים מדיניים סביב המלחמה, הן אומצו גם על ידי קבוצות של פושעי סייבר והתפשטו מעבר ליבשת אירופה. בהתבסס על היקף הפעילות ברבעון הרביעי של 2022, לא נראה כי הן הולכות להיעצר בזמן הקרוב: ארגונים עדיין מהווים עבורן מטרה פוטנציאלית, גם אלה שלא נמצאים באוקראינה או במדינות השכנות לה", כך לפי חוקרי FortiGuard Labs, גוף מודיעין האיומים והמחקר של פורטינט. היקף תוכנות המחיקה הזדוניות בשנת 2022. צילום: FortiGuard Labs לפי המחקר, "פושעי הסייבר משתמשים בקביעות בטכניקות תקיפה הרסניות נגד המטרות שלהם. היעדר הגבולות באינטרנט מאפשר לתוקפים להגדיל בקלות את סוגי המתקפות שלהם, מה שמתאפשר במידה רבה על ידי מודל פשיעת סייבר-כשירות (Cybercrime-as-a-Service). עיקר הפשיעה בסייבר – ממניעים פיננסיים מוטיבציה לכל פרצה שנצפתה על ידי צוות ה-IR של FortiGuard Labs בשנת 2022. צילום: FortiGuard Labs מניעים פיננסיים, ציינו החוקרים, הביאו לרמות שיא של פשיעת סייבר ומתקפות כופרה: פשעי סייבר ממניעים פיננסיים גרמו למספר הגבוה ביותר של תקריות אבטחה (73.9%), כאשר במקום השני והמרוחק נמצא ריגול (13%). במהלך 2022, ב-82% ממקרי פשיעת הסייבר ממניעים פיננסיים היו מעורבים מתקפות כופר או סקריפטים זדוניים, "מה שמעיד על כך כי איום מתקפות הכופר הגלובלי נותר בעינו ללא כל עדות להאטה, זאת הודות לפופולריות הגוברת של כופר-כשירות (Ransomware-as-a-Service) ברשת האפלה". החוקרים ציינו כי "פושעי הסייבר הם יזמים מטבעם ותמיד מחפשים למקסם את ההשקעות והידע שלהם כדי להפוך את התקיפות ליותר רוויות. שימוש חוזר בקוד היא דרך יעילה ומשתלמת עבורם להתבסס על תוצאות מוצלחות, תוך ביצוע שינויים חוזרים ונשנים". ניתוח הנוזקות השכיחות ביותר במחצית השנייה של 2022, העלה כי רוב המקומות הראשונים היו שייכים לנוזקות בנות יותר משנה. כך, בחינת גרסאות שונות של Emotet העלתה כי היא עברה יצירה משמעותית מחדש, עם גרסאות שהתפצלו ל-שישה "זנים" שונים של נוזקות. "פושעי הסייבר לא רק הופכים את האיומים לאוטומטיים, אלא גם משפרים את הקוד באופן אקטיבי כדי להפוך אותו ליעיל יותר". אחוז הארגונים שאיתרו מתקפות Log4j לפי אזור ותעשייה. צילום: FortiGuard Labs שימוש חוזר בקוד בתוך ובין קהילות של גרסאות Emotet. צילום: FortiGuard Labs "פושעי הסייבר", כתבו החוקרים, "ממנפים תשתית קיימת ואיומים ישנים. הרבה מהבוטנטים המובילים שבחנו – אינם חדשים. לדוגמה, הבוטנט Morto – שנצפה בראשונה ב-2011, הגיח שוב בסוף 2022. בוטנטים אחרים בני שנים רבות המשיכו להיות נפוצים בכל האזורים הגיאוגרפיים. כך, באופן מפתיע, מבין חמשת הבוטנטים שנבחנו, רק RotaJariko הוא מהעשור האחרון. הבוטנטים העתיקים הללו עדיין מאוד יעילים, ולכן פושעי סייבר ימשיכו למנף תשתית בוטנטים קיימת ולפתח אותה לגרסאות עקשניות יותר, כדי להגדיל את שורת הרווח בפחות משאבים", הסבירו החוקרים. "עוד ממצא", ציינו החוקרים, "הוא שחולשת Log4j עדיין נפוצה ומהווה יעד עבור פושעי הסייבר, למרות כל הפרסום שהיא קיבלה". לדבריהם, ארגונים רבים עדיין לא עדכנו או התקינו את בקרות האבטחה הנחוצות כדי להתגונן מפניה. במחצית השנייה של 2022, חולשת Log4j הייתה במקום השני מבחינת פעילות ותועדה בכל רחבי העולם. דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה בכיר במעבדות פורטינט. צילום: יח"צ דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה בכיר במעבדות פורטינט, אמר כי "עבור פושעי הסייבר, שמירה על גישה למערכות והתחמקות מגילוי הן לא דבר של מה בכך. התוקפים מרחיבים את פעילותם באמצעות טכניקות איסוף מודיעין ופריסה של חלופות תקיפה מתוחכמות יותר, כדי לנסות להרוס באמצעות שיטות איומים דמויי APT, כמו נוזקות מחיקה, או מטענים מתקדמים אחרים".

DXC Technology, שניהלה בחודשים האחרונים מגעים לרכישתה, הודיעה על סיום השיחות, בלא תוצאות, והיא תמשיך להיות עצמאית. "בשל אתגרים כספיים שעמדו בפני הרוכשת האפשרית שלנו", מסרה DXC, "ובשל המצב הנוכחי בשוק, אין בפנינו הצעות רכישה רשמיות שהן בתוקף. לפיכך, סיימנו את הדיונים על הרכישה של החברה. נמשיך להעניק את הערך המירבי עבור הלקוחות, העובדים ובעלי המניות. העסק שלנו נמצא בצמיחה". הדיווחים על מכירת ענקית ה-IT התרוצצו בשוק חודשים רבים. זה החל ב-2020, אז נדונה האפשרות שהיא תירכש בהשתלטות עוינת, תמורת עשרה מיליארד דולרים, על ידי אטוס (Atos) –  הצעה שירדה מהפרק בתחילת 2021. באוקטובר האחרון אישרה DXC, כי היא נמצאת בדיונים עם "מממן כלכלי", שיובילו לרכישתה. ההודעה באה אחרי שענקית השירותים המקצועיים והאינטגרציה לא הגיבה לדיווחים, שהתרבו בימים האחרונים, ולפיהם קרנות השקעה פרטיות "מרחרחות" סביבה. מאז שהוקמה לפני חמש שנים, עסקיה של DXC התכווצו בכשליש: בשנת 2018 מחזורה עמד על 24.55 מיליארד דולר, ובשנתה הכספית 2022 המחזור עמד על 16.26 מיליארד. הנתון שיקף ירידה של 8% לעומת 17.7 מיליארד ב-2021. אנליסטים העריכו, כי היקף הרכישה, לו הייתה מתממשת, היה עומד על 10-15 מיליארד דולר. באותה עת בלומברג דיווח, כי Baring Private Equity Asia ביצעה את הצעד הראשון לקראת השתלטות עליה. קרן ההשקעות אספה הון בסך 11.2 מיליארד דולר לטובת הרכישה. הקרן עצמה נרכשה על ידי EQT Partners במרץ השנה תמורת 7.5 מיליארד דולר, ויש לה 45 חברות פורטפוליו ברחבי אסיה, עם יותר מ-300,000 עובדים ומכירות של כ-41 מיליארד דולר. בלומברג אף דיווח ב-21 בספטמבר, כי לפחות חברת השקעות פרטית אחת פנתה ל-DXC כדי לדון עמה ברכישה אפשרית. דיווח נוסף ציין, כי חברת ההשקעות הפרטית KKR היא הרוכשת הפוטנציאלית. באפריל 2017 פרסמנו, כי ES – זרוע השירותים המקצועיים של HPE – שינתה את שמה. החברה החדשה, DXC Technology, שנבנתה במיזוג עם CSC, החלה להיסחר בבורסת ניו יורק והצהירה, כי היא חברת שירותי ה-IT מקצה לקצה הגדולה בעולם. ES הוקמה על בסיס רכישת HP ב-2008 את אלקטרוניק דטה סיסטמס (EDS) תמורת 13.9 מיליארד דולרים. עסקה זו לא הביאה לבעליה את התוצאות הרצויות, בין השאר בשל שני שינויים שחלו בענף העולמי: העובדה שבחלוף השנים הצטמצמה מגמת מיקור החוץ בעולם ה-IT, לצד המעבר המסיבי של ארגונים לענן. בינואר 2021 דיווחנו, כי DXC ישראל נרכשה תמורת 65 מיליון דולר. קבוצת חילן רכשה אותה מידי DXC Hague ההולנדית באמצעות החברה הבת נס (Ness).

D-ID – חברה ישראלית הפועלת בכל העולם ומתמחה בתחום הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (Generative AI) – יחד עם עמותת Spring ACT השווייצרית, הדוגלת בשימוש בטכנולוגיה לטובת צמצום חוסר צדק גלובלי, הכריזו היום על קמפיין לשימוש בכלים מעולם ה-AI הג'נרטיבית כדי להעניק תמיכה מקוונת לנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה ברחבי העולם. באמצעות שימוש בטכנולוגיה של החברה הישראלית, המאפשרת הנפשה של פרזנטורים דיגיטליים (אווטארים), Spring ACT מפיחה חיים בסופיה (Sophia) – צ'אטבוטית אינטראקטיבית מאובטחת – על מנת להנגיש אותה לקהלים מאוכלוסיות מגוונות. בעזרת הממשק הייחודי, נפגעות ונפגעים מכל מנעד השכבות הסוציואקונומיות יוכלו לדבר, ולא רק להתכתב, עם סופיה במספר שפות, וביניהן אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, סוואהילית וסינית, ובקרוב גם בעברית. חברת מיקרוסופט תומכת גם כן, במסגרת התוכנית הפילנטרופית שלה, בפרויקט סופיה, בכך שהיא ממנפת את יכולות המעבר מטקסט לדיבור (AI text-to-speech) ומאפשרת להשתמש בתשתית הענן של Azure AI. שירן מלמדובסקי סומך, יזמת טק חברתית וראש מחלקת אימפקט בסטארט-אפ D-ID. צילום: חנה קסטיאל "אחת מכל שלוש נשים בעולם, בסביבות 736 מיליון נשים, נחשפות לאלימות פיזית או מינית במהלך חייהן, כאשר למעלה מ-50,000 מהן נרצחות מדי שנה על ידי בני זוגן או קרובי משפחה", אמרה אדריאנה קינונס, ראש ארגון זכויות אדם ופיתוח בארגון UN Women בג'נבה. "ארגון UN Women מביע הערכה לנוכח היוזמה הבינלאומית המשותפת, שנוצרה על מנת להילחם במחסור במשאבים הממשלתיים וארגונים שמתקשים להתמודד עם התופעה ולפצות על היעדר ידע ואמון מצד נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה. אנו בטוחים שהשימוש בצ'אטבוטית סופיה יאפשר גישה וסיוע לנפגעות ונפגעי ברחבי העולם". הצ'אטבוטית 'סופיה' תאפשר לסייע לנפגעות אלימות במשפחה בכל זמן, 24/7 ובכל מקום בעולם, תוך שמירה על סודיות מוחלטת שתאפשר לנפגעות להרגיש בטוחות לעשות את הצעדים הראשונים לקבלת עזרה. המערכת מאפשרת אנונימיות מוחלטת, בכך שהיא לא משאירה עקבות דיגיטליים כלשהם לגילוי על ידי הפוגעים. בהתבסס על הנסיבות והצרכים הייחודיים של הקורבנות, 'סופיה' מסייעת למשתמשים לאסוף הוכחות להתעללות ולהשיג עזרה ברחבי העולם, לרבות בישראל. כבר יותר מ- 14,000 משתמשים התכתבו עם סופיה. "הצ'אטבוטית סופיה פותחה על מנת לחזק נפגעות ונפגעים אשר נמצאים במערכות יחסים, ולאפשר להם להגיע בקלות רבה יותר לעזרה ולתמיכה", אמרה מנכ"לית Spring ACT, ריהאנה ספרינג. "אנו מודים על כך שכעת אנו מסוגלים להפוך את סופיה לנגישה יותר עבור נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה, וזאת בזכות שיתוף הפעולה עם D-ID". "טכנולוגיות כמו AI ג'נרטיבית יכולות לתרום לעולם בצורה חיובית" "אנחנו גאים לשתף פעולה עם עמותת Spring ACT בכדי לעזור ולהנגיש את סופיה לכמה שיותר נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה ובצורה יותר אפקטיבית", אמרה שירן מלמדובסקי סומך, יזמת היי-טק חברתית ומובילת תחום האימפקט ב-D-ID. "שימוש בטכנולוגיה בכדי לסייע לאוכלוסיות בסיכון נמצא בלב הערכים של החברה. הנפשת הצ׳אטבוטית סופיה היא דוגמה מובהקת לאיך טכנולוגיות כמו AI ג'נרטיבית יכולות לתרום לעולם בצורה חיובית". "אנו במיקרוסופט מאמינים שהטכנולוגיה היא כוח רב עוצמה לטובה, ושלכולם צריכה להיות גישה לידע וליכולת להפיק תועלת מהשימוש בה", אמר אנדרו ריד, דירקטור לפתרונות שת"פ גלובליים במיקרוסופט שוויץ. "אלימות במשפחה היא נושא גלובלי שחוצה מדינות ושפות. מינוף הטכנולוגיה שלנו כדי להעצים ולתמוך בניצולי אלימות במשפחה, מדגים את החוזק והעוצמה של שיתוף פעולה וקהילה. אנחנו גאים ומברכים על ההזדמנות לשתף פעולה עם Spring ACT ו-D-ID'.' חברת D-ID מתמחה, כאמור, ב-AI ג'נרטיבית ומאות מיליוני סרטונים כבר נוצרו על גבי הפלטפורמה שלה. בעבר נעשה שימוש בטכנולוגיה שלה לטובת מספר מיזמי אימפקט, ביניהם קמפיין "הקשיבי בקולי" שיזמה מלמדובסקי סומך, שבו נשים שנרצחו על ידי בן זוגן "קמו לחיים" וסיפרו את סיפורן בעזרת הטכנולוגיה, המאפשרת הפקת סרטון וידיאו על ידי העלאת תמונה בודדת וטקסט מוקלט או מוקלד. כמו כן, נעשה שימוש בטכנולוגיה של D-ID בקמפיין צרפתי להגברת מודעות למחלת האיידס ובשלטי חוצות דיגיטליים לסיוע באיתור נעדרים באנגליה. לאחרונה D-ID השיקה ממשק API חדש, יחד עם אפליקציה בשם chat.D-ID, המאפשרת לדבר בשיחת לייב וידיאו באופן טבעי עם דמות דיגיטלית שמופעלת על ידי בינה מלאכותית. בנוסף השיקה החברה פלטפורמה בשירות עצמי בשם Creative Reality Studio, המאפשרת ליוצרי תוכן ליצור פרזנטורים דיגיטליים באיכות גבוהה לשימוש בסרטונים, מצגות וחומרי הדרכה בתעשיות השיווק והמכירות ובלמידה מרחוק, והכל – בלחיצת כפתור.

"אם התוכנית המשפטית תצא לדרך, ללא הידברות ופשרה, יש חשש אמיתי שחברות רב-לאומיות יסגרו פה מרכזי פיתוח שהם מפעילים כאן במשך שנים. זהו חשש אמיתי, ואני אפילו לא רוצה לחשוב על תסריט אימה כזה", כך אומר פרופ' פרץ לביא, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) בראיון לאנשים ומחשבים. פרופ' לביא שיגר הבוקר גילוי דעת, עליו חתומים 14 מתוך 15 חברי המועצה, שבו הם מזהירים מפני ההשלכות של התוכנית המשפטית, אם היא לא תיעשה בהידברות מיידית בין כל הצדדים. פרופ' לביא הסביר כי: "מבנה המו"פ בישראל הוא ייחודי לכל העולם. ישראל מוציאה על מו"פ אזרחי 5.7 אחוזים מהתמ"ג – האחוז הגבוה ביותר בעולם. 90 אחוזים מהשקעות במו"פ מגיעות מהמגזר העסקי, 57 אחוזים מתוך זה הם מקורות מחוץ לישראל, בין היתר מהחברות הרב-לאומית שפועלות כאן ומפעילות מרכזי פיתוח, בהם מועסקים 12 אחוזים מכוח האדם בישראל". לדברי לביא, "ההשקעות ממדינות זרות לא יגיעו אם המשקיעים יחששו שגורל השקעותיהם נתון לשרירות המערכת הפוליטית, והשווקים הבינלאומיים הפתוחים כיום לתוצרת ישראלית יצטמצמו". הוא סיפר על שיחת טלפון שקיבל לפני כמה ימים מידיד אישי, שריגשה אותו מאוד, והיא הייתה אחת הסיבות לכך שהחליט לפרסם את גילוי הדעת: "דיוויד ג'יי סקורטון, MD, הוא נשיא אגודת בתי הספר לרפואה ידיד נפש. בזמנו הוא היה נשיא קורנל, השלוחה של הטכניון בארצות הברית. הוא אמר לי בכאב רב שלאור מה שהוא רואה שקורה בישראל הוא לא היה בטוח שהסכם כזה היה נחתם", סיפר פרופ' לביא. "זו הייתה בשבילי אחת הסיבות לכתוב את גילוי הדעת הזה". גם היא חתומה על גילו הדעת. עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי "אי אפשר לומר שאנחנו מייצרים נבואה שמגשימה את עצמה", אמר. "תום פרידמן, מייקל בלומברג, בכירים בממשל האמריקני כתבו ומדברים על זה. קוראים ושומעים אותם מיליוני אנשים וזה מחלחל ומדאיג, וזה תמרור אזהרה שהביא אותנו כגוף ציבורי אחראי להתריע. זה תפקידנו", הבהיר לביא. על גילוי הדעת חתמו 14 מבין 15 חברי המועצה, ביניהם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, בתוקף תפקידה כחברת המועצה; מיכל צור, נשיאת חברת קולטורה; אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל רשות החדשנות; עימאד יונס, יזם ערבי ישראלי בתחום הטכנולוגיה, נשיא ומייסד משותף של חברת הטכנולוגיה הרפואית אלפא אומגה; ויתר פרופסורים חברי המועצה. "בין החותמים יש אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, מכל האוניברסיטאות", אמר פרופ' לביא. "כולנו קיבלנו את המינוי מהנשיא ריבלין. אף אחד לא שאל אותנו למי הצבענו, ולכן הגילוי דעת שלנו איננו פוליטי", הצהיר לביא. סכנה לבריחת מוחות גילוי הדעת של המולמו"פ מצביע גם על מספר סכנות נוספות, אם התוכנית תעבור כפי שהיא מוצגת כעת לציבור. אחד מהם זה הנושא של בריחת מוחות – תופעה שקיימת כבר הרבה שנים, אולם כעת הסכנה חמורה, כך לדברי פרופ' לביא. "אנו חוששים כי קשרים עם צמרת המדענים בעולם ייפגעו, בתר-דוקטורים מישראל יתקשו למצוא מקומות להשתלמות בחו"ל, ואילו עמיתיהם מחו"ל לא יבואו לישראל". פרופ' לביא המשיך והזהיר כי "לא פחות חמור, מדענים מישראל שיש להם משרות בחו"ל, יידחו את חזרתם לישראל". "קיים חשש גם שייפגעו מענקי מחקר, מקרנות בינלאומיות, ושותפיות אחרות בפרויקטי מחקר בינלאומיים", כך נאמר בגילוי הדעת של המולמו"פ. להידבר מייד גילוי הדעת מתייחס גם לאיומים הגלובליים והתחרות הטכנולוגית והמדעית בעולם, כפי שדו"חות המולמו"פ שיקפו זאת, כמו גם למצב הגיאופוליטי, ולכך שישראל גיבשה תחומי עדיפות לאומיים למו"פ אזרחי: פודטק, אנרגיות מתחדשות, תעשייה אזרחית בחלל, הדורשים כוח אדם מדעי שחסר. "לתחומים אלו יש משרות פתוחות של מדענים שירצו לחזור, האוניברסיטאות מתקשות למצוא חוקרים", אמר לביא. בסיום גילוי הדעת כתב פרופ' לביא: "איננו יכולים כיום לצפות את ההיקף והמימוש של סכנות אלו, אולם על קובעי המדיניות להבין שההימור הוא עצום, הנזק יהיה גדול והתיקון יהיה ארוך וקשה". הפרופ' הוסיף: "אנו קוראים למנהיגים משני הצדדים להגיע להסכמה במהירות, שכן ללא הסכמה המחיר שנשלם יהיה בתחום העיקרי שישראל מצטיינת בו". מלשכת שר המדע והחדשנות נמסר כי השר מעדיף שלא להגיב.

מאז שהחלה המחאה נגד התוכנית של הממשלה לשינוי מערכת המשפט נשמעו הרבה מאוד אזהרות והערכות מה עלול לקרות אם התוכנית תיושם כמו שהיא מוצגת כרגע, ואם לא תהיה הידברות מיידית. בין היתר, ואולי אף בעיקר, דובר על ההשפעות הכספיות-כלכליות שהתוכנית המשפטית כבר מתחילה לגרום להן, וזה עלול להחריף, ואפילו בהרבה. מנהלי חברות היי-טק, מנהלי קרנות הון-סיכון ובכירים נוספים בענף הזהירו מפני ירידה בהשקעות, סיפרו כי הם מדברים עם משקיעים שחושבים מחשבה נוספת האם להשקיע בישראל וכמה מהחברות אף הודיעו שהן מוציאות כספים מהארץ לחשבונות בחו"ל. את הדוגמה האחרונה בינתיים לכך קיבלנו אתמול (ד'), כאשר ריסקיפייד הודיעה שהיא מוציאה מכאן חצי מיליארד דולר, מרחיבה את מרכז המו"פ שלה בליסבון, בירת פורטוגל, ומציעה לעובדים תוכנית רילוקיישן או סיוע ברילוקיישן לשם. אותו רילוקיישן שריסקפייד מציעה לעובדים בה הוא ביטוי – בינתיים ראשוני (ממה שאנחנו יודעים), אבל כנראה שלא לעוד הרבה זמן – של השפעה חמורה אחרת של התוכנית המשפטית: זליגת חלק בולט מההון האנושי הישראלי לחו"ל. זה לא רק בהיי-טק: יש חשש שגם אנשי אקדמיה יצאו לבצע מחקרים מעבר לים ולא בארץ, וספק גדול מאוד אם הם יחזרו לכאן לאחר מכן. קוראים לזה בריחת מוחות. נכון שזו בעיה שקיימת כמעט מאז קום המדינה, אבל כעת, לאור האירועים שקורים בארץ, הסכנה הרבה יותר גדולה ומוחשית. המסקנה הזו עולה מראיון שפרסמנו היום עם פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח), שמזהיר מכך שחברות רב לאומיות עלולות לסגור את מרכזי המו"פ שלהן בישראל. מעבר לפגיעה במחקר האקדמי ובתעשיית ההיי-טק, יש לכך השלכות על כלל החברה הישראלית: אנשים איכותיים ובעלי יכולת כלכלית טובה יעזבו, הנטל הכלכלי על יתר חלקי החברה יגדל, מי שיישאר כאן ייאלץ לשלם יותר מיסים, יוקר המחיה יאמיר ולא יהיה קטר שיוביל את המשק. המיצג שהציגו היום אנשי היי-טק בתל אביב ממחיש את זה טוב. מן הראוי שהממשלה תגבש תוכניות שיקלו על עשרות אלפי המוחות הישראליים המבריקים שנמצאים בחו"ל לשוב לארץ – בין אם הם חוקרים בעולמות המדע והטכנולוגיה ובין אם עובדי ומנהלי היי-טק. עליהם לעשות זאת לא לפני שהם יגרמו לכך שישראל תמשיך באמת להיות מדינה חופשית, עם כלכלה יציבה והיי-טק שמוביל את המשק אם יתממש תסריט הבלהות הזה, נראה ירידה דרסטית, ואולי אפילו שקיעה, של ענף שנבנה בעמל רב של אנשים רבים במשך שנים רבות – וזה עלול להיות מהר יותר ממה שאנחנו חושבים. ההשקעות יברחו מכאן, החברות יוציאו את הכספים מהארץ, ועובדים ומנהלים איכותיים שיעשו רילוקיישן לא יחזרו לכאן. לא רק השקעות: גם בריחת החוקרים תביא לחיסול ההיי-טק בכתבה ששודרה השבוע בחדשות ערוץ 12 התראיינו חוקרים מישראל וחוקרים ישראליים שעובדים בחו"ל. אין זה סוד שמרבית תקציבי המחקר במעבדות של האוניברסיטאות מגיע ממקורות חיצוניים, כפי שפרופ' לביא הסביר בראיון. אלא שברגע שאותם גורמים מזהים חוסר יציבות משפטית וכלכלית, הם מעדיפים להשאיר את מענקי המחקר אצלם. זה גם מה שמניע משקיעים זרים למשוך את כספם מישראל ולא להשקיע כאן יותר, ואלה גם אלה מהווים יריית הפתיחה לחיסול ענף ההיי-טק בישראל, שאותה אנחנו רואים עכשיו. היריות הבאות כבר בדרך, והן עלולות שלא להיפסק עד שהתעשייה תמות – אלא אם כן בממשלה יתעשתו ויפסיקו את חקיקת התוכנית המשפטית. קצת נתונים על פי נתוני המולמו"פ, ב-2019 היו בחו"ל כ-34 אלף מדענים ישראלים, שיצאו מהארץ לתקופה של שלוש שנים ויותר, ולא חזרו. לפי הכתבה של יוסי מזרחי, נכון להיום יש 22 אלף ישראלים מדענים ואנשי היי-טק בחו"ל, שגם זה מספר לא קטן. אם הם לא חוזרים, מי שמפסידים מזה אלה אנחנו. כאן כדאי להזכיר את המקרה של אריק ורשל, יליד הארץ, בן קיבוץ שדה נחום, ששירת בצה"ל, סיים לימודים אקדמיים וב-1976 היגר לארצות הברית כי לא נמצא לו תקן מתאים בישראל. ב-2013 פרופ' ורשל קיבל פרס נובל לכימיה. יש גם לא מעט אנשי היי-טק שלא חוזרים ארצה בגלל סיבה זו. אגב, אי החזרה של מדענים ועובדי היי-טק מחו"ל אחרי רילוקיישן איננה רק בגללם, אלא גם כי במקרים מסוימים, לא נמצא לאותו אדם תקן מתאים בישראל. מן הראוי ששר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ובעצם הממשלה כולה, יגבשו תוכניות מעשיות עם תקציבים, שיקלו על עשרות אלפי המוחות הישראליים המבריקים שנמצאים בחו"ל לשוב לארץ – בין אם הם חוקרים בעולמות המדע והטכנולוגיה ובין אם עובדי ומנהלי היי-טק. עליהם לעשות זאת לא לפני שהם יגרמו לכך שישראל תמשיך באמת להיות מדינה חופשית, עם כלכלה יציבה והיי-טק שמוביל את המשק.

"ארגונים מותקפים גם על ידי האקרים שלוחי מדינות וגם על ידי ארגוני פשע מקוון. כל מנהל.ת אבטחה נדרש.ת למענה אבטחה שבודק את כל משטחי התקיפה וכיצד להגן עליהם בצורה המיטבית – כי אסור להם לחיות בגן עדן של שוטים", כך אמרה יפית שאול, מנהלת מכירות סייפבריץ' (SafeBreach) ישראל. שאול דיברה בכנס שערכה נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס. הכנס התקיים אמש (ד') בתל אביב, בהשתתפות עשרות מלקוחות החברה, מנהלי אבטחת מידע, ובמסגרתו הוצגו פתרונות סייפבריץ', אותם מייצגת נספרו בישראל. שאול אמרה כי החברה קמה לפני שמונה שנים, ולה 150 לקוחות ארגוניים בעולם, מתוכם יותר מעשרה בארץ. החברה, אמרה, "פיתחה פלטפורמה, שמדמה שיטות פריצה שהאקרים נוקטים בהן, תוך הפעלת 'משחקי מלחמה' מתמשכים לזיהוי תרחישי פריצה במערכות רשת". הפלטפורמה, ציינה שאול, "מספקת את 'נקודת המבט של האקרים' על מצב האבטחה של הארגון, כדי לחזות באופן יזום מתקפות, לאמת בקרות אבטחה ולשפר את תגובת האנליסטים בארגון". "בכל ארגון וארגון", ציינה שאול, "יש עשרות מוצרי ורכיבי אבטחה. לשלוט בכולם זהו אתגר לא פשוט. המוצר, פרי פיתוח שלנו, משקף בפני מנהלי אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים מה מצב האבטחה בארגון, לצד מתן המלצות מה נדרש לעשות, אל מול שלל תרחישי תקיפה". "החוכמה היא לקבל תובנות מושכלות, אשר יניעו לפעילות אופרטיבית" סיכמה, "כזו שתפחית את נקודות העיוורון ואת תחושות אי הוודאות של מומחי האבטחה. כך הם יהפכו ל'סופרמן' הגנתי". "סל פתרונות מוכלל" אלעד אלתר, מנהל חטיבת פתרונות שו"ב וסייבר, נספרו, פתח את הכנס ואמר, כי "מנהלי אבטחת המידע מוצאים עצמם ניצבים אל מול מגוון של אתגרים, סיכונים ואיומים, כאשר אלה רק הולכים וגדלים: המחסור בכוח האדם המקצועי, הצורך בתפעול של מערכות האבטחה הקיימות בארגון, ריבוי של רכיבי הגנה, הדרישה להגנת הפרטיות וההלימה לרגולציות ולתקנות בתחום, מימוש תפיסת "אפס אמון", ועוד. אנו מסייעים למנהלי התשתיות ולמנהלי אבטחת המידע בארגונים עם סל פתרונות מוכלל, לצד היצע של שירותים מנוהלים ומודלים שונים של מיקור חוץ לתחום". אלעד אלתר, מנהל חטיבת פתרונות שו"ב וסייבר בנספרו. צילום: יח"צ "יש לנו", ציין אלתר, "שיתוף פעולה ארוך טווח עם סייפבריץ', ויש כבר לקוחות משותפים בארץ. החברה מספקת למנהלי האבטחה נקודת מבט שונה, עם בדיקה כוללת של משטחי התקיפה, ושורה של המלצות כיצד מגינים עליהם. המוצר עורך אינטגרציה לכלי אבטחת המידע והגנת הסייבר אשר מוטמעים בארגון, ומספק למנהלי האבטחה את הנראות הדרושה להם, עם מענה לשאלה האם הכלים מספקים ערך. המוצר של סייפבריץ' משלים את סל הפתרונות והמוצרים שלנו בעולמות הגנת הסייבר". "תקיפות הכופרה הולכות ונהיות חמורות יותר" ערן סגל, ראש צוות מחקר, ואוהד בר אלי, שניהם בצוות ניהול המוצר בסייפבריץ' ישראל, ערכו הדמיה של פעולת המוצר. "איומי הכופרה", אמרו השניים, "עולים כסף, תשלום דמי הכופר עולה הרבה כסף. תקיפות הכופרה נגד ארגונים, מערכות בריאות, חינוך ומגזרים נוספים – הולכות ונהיות חמורות יותר. כנופיות הכופרה תוקפות מאות קורבנות חדשים מדי חודש, והם פצחו גם בעבודה במודל 'כופרה כשירות', שנמצא בשימוש של שמונה מ-11 משפחות הכופרה המובילות. כך, קונטי (Conti) ולוקביט (LockBit) היו אחראיות לכשני שלישים ממתקפות הכופרה בעולם. עלות המתקפות הידועה, עמדה על 20 מיליארד דולרים בשנת 2021". לדבריהם, "המטרה – בסופו של דבר – היא לצמצם את פערי אבטחת המידע ולהביא להורדת רמת סיכון בצורה הדרגתית ומתמשכת". הם סיכמו באומרם כי "אנו מראים תמונה של תקיפה, ולאחר מכן מציגים איזה רכיב אבטחה, אחד או יותר – המגן מפניה".    

יום מחאה נרחב יחול היום (ה') בכל רחבי הארץ ושיאו בניסיון לשבש את המראת ראש הממשלה בנימין (ביבי) נתניהו רעייתו שרה לרומא. במהלך יום ההתנגדות הלאומי שהוכרז, ושמתווסף לפעילויות מחאה קודמות של המגזר נגד הרפורמה המשפטית שמגבש שלטון נתניהו, יתקיימו מחאות ענק של היי-טקיסטים ברחבי המדינה: במת"מ שבחיפה, בצומת יקנעם, בקיסריה 12:00, בנתניה, בכפר סבא, ברעננה, בהוד השרון, בהרצליה, בבאר שבע, יבנה, רחובות, פתח תקווה, בבורסה ברמת גן וכמובן – בתל אביב. אנשי מחאת ההיי-טק הציבו הבוקר קטר רכבת ברחוב קפלן בת"א, כדי להמחיש את בלימת הענף שמוביל את המשק הישראלי, וזאת, לטענתם, לנוכח רמיסת הדמוקרטיה על ידי הממשלה. קרדיט צילומי רחפן: אור אדר ממטה המאבק נמסר כי "הדמוקרטיה היא הדלק לקטר ההיי-טק שמוביל את הכלכלה הישראלית לשגשוג. כבר עכשיו, ניסיונות רמיסת הדמוקרטיה מצד הממשלה הובילו לבריחת משקיעים וחברות חדשות". כוונת המוחים היא לכך שקרנות וחברות טק אחדות ביניהן שריסקיפייד, וויז ופאפאיה כבר הוציאו את הכסף שלהן מהארץ עקב החשש שהרפורמה המשפטית המתגבשת תוביל לפגיעה פיננסית בהן ובמשקיעיהן. ניתן להצטרף למחאה דיגיטלית בלינקדאין, שם ישודרו שידורים חיים מהאירועים.