חברת אופן-לגאסי (OpenLegacy) הישראלית הודיעה באחרונה על השקת OpenLegacy Hub, פלטפורמה חדשה למודרניזציה של מערכות מיינפריים ולגאסי לסביבות ענן, בשילוב עם שירותי הענן של אמזון ווב סרוויסס (AWS). הפלטפורמה נועדה לאפשר לארגונים גדולים – כמו בנקים, משרדי ממשלה, קופות חולים וחברות ביטוח – לשדרג מערכות ליבה ישנות באופן הדרגתי, ללא השבתת מערכות וללא פגיעה בפעילות העסקית. בכך היא מציעה חלופה בעלת סיכון נמוך לגישות המודרניזציה המסורתיות שבהן מחליפים מערכות שלמות בבת אחת – תהליך מורכב, מסוכן ויקר, שנכשל לא פעם בארגונים גדולים. אופן-לגאסי, שנוסדה בשנת 2013 על ידי רומי שטיין ורועי מור, פיתחה פלטפורמה המאפשרת לארגונים לחבר מערכות לגאסי ומיינפריים לשירותים מודרניים ולסביבות ענן באמצעות APIs ומיקרו-שירותים. פתרון המודרניזציה החדש מתמודד עם אתגר מרכזי בעולם מערכות המידע הארגוניות, שעד היום לא היה לו מענה מספק: מערכות רבות בבנקים, חברות ביטוח וארגונים גדולים עדיין פועלות על תשתיות ותיקות, ולעיתים מתקשות להשתלב עם טכנולוגיות חדשות, בעיקר לאור הצורך הגובר בשילוב פתרונות AI. הפלטפורמה החדשה מאפשרת להעביר בהדרגה לוגיקה עסקית ממערכות ישנות, כגון מערכות מבוססות COBOL, לשירותי ענן של AWS. במקביל, היא מאפשרת למערכות הישנות והחדשות לפעול יחד בתקופת המעבר, כך שניתן לבצע את תהליך המודרניזציה תוך שמירה על רציפות עסקית מלאה ואף להטמיע חדשנות תוך כדי. איך זה עובד? OpenLegacy Hub חושפת נתונים ולוגיקה עסקית ממערכות קיימות כ-API ושירותים מבוססי אירועים, ומאפשרת אינטגרציה חלקה עם שירותי ענן ויישומים מודרניים באופן דו-כיווני. בכך הפלטפורמה מפחיתה את המורכבות התפעולית, מבטלת את הצורך בשכבות middleware כבדות, ומשתמשת גם בשירותי בינה מלאכותית של AWS לצורך אוטומציה של תהליכים כמו ניתוח קוד וטרנספורמציית נתונים. הפתרון זמין בתנאים מועדפים ללקוחות AWS ברחבי העולם דרך AWS Marketplace, ובקרוב כחלק אינטגרלי ממוצר AWS Transform for Mainframe. מהלך זה מיועד במיוחד לארגונים הפועלים בסביבות מפוקחות הדורשות רמות גבוהות של אמינות, אבטחה ועמידה ברגולציה. אופן-לגאסי גייסה עד כה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים מובילים בהם אלרון בשיתוף רפאל דרך RDC, לאומי פרטנרס, OG Tech, Commerz Ventures, BNP Paribas, SBI ו-Silverhorn. בין לקוחות החברה נמנים חברות פורצ'ן 500 (Fortune 500) וגופים פיננסיים גדולים בעולם, בהם סיטיבנק (CitiBank), ליברטי מיוצ'ואל (Liberty Mutual) ו-סטנדרד צ'רטרד (Standard Chartered). ובישראל: בנק לאומי, מנורה, בזק, קופת חולים מכבי, ישראכרט, רשות שדות התעופה ועוד. פתרון לצורך עמוק בשוק לדברי רון רבינוביץ', מנכ"ל אופן-לגאסי: "למרות שמערכות מחשוב רבות בארגונים נראות מודרניות, חלק עצום מהמערכת הפיננסית העולמית, למשל, עדיין פועל על מערכות מיינפריים מונוליטיות, שנכתבו בשפות תכנות כמו COBOL לפני עשרות שנים. מערכות אלו מנהלות טרנזקציות קריטיות בבנקים, חברות ביטוח וממשלות, ולכן קשה מאוד להחליף אותן או להשבית אותן לצורך מעבר לענן. AWS רואה יותר ויותר ארגונים שמחפשים דרכים לבצע מודרניזציה הדרגתית של המערכות הישנות, כך שיוכלו להתחבר לענן של AWS, לפתח שירותים דיגיטליים חדשים ולהשתמש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, בלי לסכן את הפעילות העסקית הקיימת. הפתרון שלנו פותח בדיוק עבורם". לדברי רעיה ספקטור, ראש ענף תשתיות מרכזיות בחטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי: "השילוב בין AWS ל-אופן-לגאסי מאפשר לנו להעביר את מערכות ה-Mainframe לארכיטקטורת ענן מודרנית (RESTful). הגישה הזו מאפשרת לנו להנגיש ולנייד יכולות ליבה עסקיות במהירות, תוך שמירה על אבטחה, יציבות והמשכיות תפעולית. בזכותה, אנחנו יכולים להשיק שירותים דיגיטליים חדשים בפרקי זמן קצרים יותר, לפשט את הסביבה הטכנולוגית שלנו ולהכין את הארגון לעבודה בסביבה צומחת ומוכנה לעתיד". לדברי ליסיה בכר מנוח, יו”ר אלרון ונצ'רס: "ארגונים גדולים יודעים כבר שנים שהם צריכים לעבור לענן, אבל מערכות הליבה שלהם קריטיות מכדי לקחת סיכון. באמצעות השותפות האסטרטגית עם AWS, אופן-לגאסי הופכת את המעבר הזה לנגיש יותר עבור ארגונים גדולים. אנחנו רואים בכך פתרון שנותן מענה לצורך עמוק בשוק ומאמינים בפוטנציאל המשמעותי של החברה".

האיחוד האירופי הטיל אתמול (ב') עיצומים על שתי חברות סיניות וחברה איראנית אחת, בשל פעילות התקפית בסייבר נגד מדינותיו. לפי הצהרת האיחוד האירופי, חברת אינטגריטי טכנולוג'י גרופ (Integrity Technology Group) מספקת באופן שגרתי כלי פריצה. בשנים 2022-2023 היא אפשרה פריצות ליותר מ-65,000 מכשירים בשש מדינות החברות באיחוד האירופי וברחבי העולם. על חברת אנשון אינפורמיישן טכנולוג'י (Anxun Information Technology) נכתב כי "היא סיפקה שירותי פריצה המיועדים לתשתיות קריטיות". נגד שני מייסדי אנשון הוטלו גם עיצומים אישיים, "בשל מעורבותם במתקפות סייבר". שתי החברות נחשפו בעבר על ידי שירותי הביון של ארה"ב ובריטניה כמי שתמכו בפריצות סייבר נגד ארגוני תשתיות קריטיות ויעדים במגזר הציבורי. על חברת אמנט פסרגד (Mennet Pasargad) האיראנית נכתב כי "העיצומים הוטלו כי החברה פגעה בשלטי פרסום כדי להפיץ דיסאינפורמציה במהלך אולימפיאדת פריז 2024. באירוע אחר, החברה השיגה גישה בלתי חוקית למאגר מנויים צרפתי ופרסמה את תכניו למכירה ברשת האפלה. בנוסף, החברה פגעה בשירות SMS שוודי, מה שהשפיע על מספר רב של אזרחי האיחוד האירופי". בעבר ארה"ב כבר הכריזה כי החברה תומכת בפעולות סייבר של משמרות המהפכה וכי היא מעורבת בקמפייני תודעה-השפעה בסייבר. מומחים ציינו כי העיצומים שהטיל האיחוד האירופי משקפים את הגברת התיאום בין ממשלות המערב למאבק באיומי סייבר, באמצעות פגיעה בשחקני סייבר סיניים, איראניים ורוסים. מנגד, רבים אחרים מתחו ביקורת על הצעד ואמרו כי זהו "מהלך הצהרתי, שלא ממש משפיע על המדינות התוקפניות בסייבר. הן ימשיכו בשלהן, בלא חשש". The EU has sanctioned Chinese & Iranian firms over cyberattacks targeting European networks and infrastructure. Reported impacts include: • 65K+ devices compromised • Critical infrastructure targeted • Disinformation during the 2024 Olympics Do sanctions deter cyber… pic.twitter.com/ZIIqlYombt — TechNadu (@TechNadu) March 17, 2026 עיצומים גם נגד תעמולה ודיסאינפורמציה רוסית בהחלטה נפרדת של מועצת האיחוד האירופי, גם היא מאתמול, הוטלו עיצומים נגד כמה אזרחים רוסים, משפיענים ואנשי תקשורת, בשל הפצת דיסאינפורמציה, "כחלק מהפעילויות ההיברידיות המתמשכות של רוסיה, הכוללות מניפולציה של מידע". על התעמולן הרוסי סרגיי קליוצ'נקוב נכתב: "הוא שיחק תפקיד פעיל בהפצת תעמולה רוסית ודיסאינפורמציה שמטרתה להצדיק את המלחמה התוקפנית של רוסיה נגד אוקראינה. בתוכניות הטלוויזיה והרדיו שלו, קליוצ'נקוב קרא שוב ושוב לעוד אלימות באוקראינה, כולל נגד אזרחים. בנוסף, הוא קרא לדה-אוקראיניזציה של השטחים הכבושים, לכיבוש המדינות הבלטיות והציע תקיפות תגמול נגד מדינות התומכות באוקראינה, כולל ארה"ב, טורקיה, גרמניה, צרפת ובריטניה". עוד הוטלו עיצומים על מגיש החדשות הרוסי ארנסט מקביצ'יוס, אשר "כמנחה תוכנית חדשות הערב בטלוויזיה הממלכתית הרוסית, מפיץ באופן קבוע נרטיבים שקריים על מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, ועל אוקראינה עצמה". כמו כן הוטלו על ידי המועצה צעדים מגבילים על התעמולן גרהם פיליפס הבריטי ועל איש התקשורת הצרפתי אדריאן בוקה. "פיליפס שיחק תפקיד פעיל בהצדקת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה באמצעות דיסאינפורמציה ותעמולה, צילם באופן קבוע תכנים באזורים הכבושים ברוסיה, כולל ראיונות עם לוחמים בריטים שנלכדו, וכתב מאמרי תעמולה על השטחים הכבושים של רוסיה באוקראינה". על בוקה נכתב כי "הוא הציג את עצמו שוב ושוב כמגבר של תעמולת הקרמלין באירופה וברוסיה, בהופעות באתרי סכסוך סמליים, בראיונות בטלוויזיה הרוסית, בפרסומים בחשבון X שלו ובתרומות לכלי תקשורת ממומנים על ידי הקרמלין".

דווקא בעידן שבו הידע זמין לכולם, המומחיות הופכת חשובה יותר מאי פעם – לא משום שהידע נעלם, אלא מאחר שהיכולת להבין אותו נעשית נדירה יותר. מעולם לא היה קל יותר לקבל תשובות, אבל גם מעולם לא היה קשה יותר לדעת אם הן נכונות אם לאו. יש שאלה שמטרידה בימים אלה יותר ויותר ארגונים: כאשר מידע זמין בלחיצת כפתור, נדמה שלמומחים כבר אין יתרון ברור. אם מערכת יכולה להסביר תהליך מורכב, לנתח נתונים או להציע פתרון לבעיה מקצועית, מה ההבדל בין מומחה לבין אדם שיודע לשאול את הבינה המלאכותית את השאלה הנכונה? האם המומחים עדיין נחוצים? אשליה של הבנה השאלה הזו מבוססת על הנחה עמוקה שלפיה מומחיות היא בעיקר ידע. אבל בפועל, מומחיות אמיתית היא לא רק היכולת לדעת תשובות, אלא היכולת להפעיל שיפוט, להבין הקשרים ולהעריך סיכונים, ובעיקר לזהות מתי תשובה שנראית נכונה לא מתאימה למציאות. וכאן בדיוק נכנסת הבינה המלאכותית. מודלים של AI מצטיינים ביצירת תשובות משכנעות. הם יודעים להסביר רעיונות מורכבים ולהפיק תובנות מתוך כמויות עצומות של מידע. אלא שהם גם יוצרים תופעה חדשה ומסוכנת למדי: אשליה של הבנה. חוקרים מכנים זאת לעתים "אשליית מומחיות" – מצב שבו גישה להסבר גורמת לנו להרגיש שאנחנו מבינים תחום לעומק, גם כאשר הידע שלנו שטחי. אפשר לראות זאת כבר כיום בארגונים. מנהל שמבקש ממודל AI לנתח נתונים מקבל בתוך שניות דו"ח מפורט והמלצות לפעולה. הדו"ח נראה מקצועי ומשכנע, אבל המודל לא מכיר את ההקשר הארגוני, את מגבלות הנתונים ואת ההיסטוריה של ההחלטות. מי שאין לו ניסיון בתחום עלול להתרשם מהתשובה ולפעול לפיה מיד. מומחה אמיתי יעשה בדיוק את ההיפך: הוא יתחיל לשאול שאלות. כשהמערכת מספקת הסבר ברור, קל מאוד להרגיש שהבנו את הנושא לעומק. בפועל, פעמים רבות אנחנו מבינים רק את ההסבר – ולא את הבעיה עצמה. כלומר, יש כאן אירוניה – שהבינה המלאכותית לא רק מנגישה ידע. היא גם גורמת לנו להרגיש שאנחנו מבינים יותר ממה שאנחנו באמת מבינים. כאשר מידע זמין בלחיצת כפתור, נדמה שלמומחים כבר אין יתרון ברור. אם מערכת יכולה להסביר תהליך מורכב, לנתח נתונים או להציע פתרון לבעיה מקצועית, מה ההבדל בין מומחה לבין אדם שיודע לשאול את הבינה המלאכותית את השאלה הנכונה? הפרדוקס החדש מה שתואר כאן הוא למעשה פרדוקס חדש: ככל שקל יותר לקבל תשובות, כך קשה יותר להבחין בין הבנה אמיתית לבין תחושת הבנה. דווקא בעידן שבו תשובות נוצרות במהירות, הסיכון הגדול אינו חוסר ידע, אלא ביטחון יתר. הבעיה היא כבר לא מחסור במידע, כי אם עודף תשובות. במובן הזה, הבינה המלאכותית לא מורידה את ערך המומחיות – היא פשוט מעלה את הרף שלה. במילים אחרות, היא לא מבטלת מומחיות, אלא מסננת אותה. כאן מתגלה ההבדל האמיתי בין ידע לבין מומחיות: מומחים הם לא רק אלה שמסוגלים להגיע לתשובה, אלא מי שמסוגלים להטיל בה ספק. הם יודעים לזהות מתי משהו נשמע נכון אך לא מתאים למציאות, מתי חסר מידע ומתי ההקשר הארגוני משנה את התמונה. זה ההבדל בין עובד שמקבל תשובה ממודל AI ומיישם אותה מיד לבין מומחה שעוצר ושואל: אילו הנחות עומדות מאחורי ההמלצה הזו? איזה מידע חסר כאן? והאם הפתרון הזה בכלל מתאים למציאות שלנו? ייתכן שהשינוי האמיתי שמביאה כאן הבינה המלאכותית היא לא היעלמות של מומחים, אלא חשיפה של פערים. במובן הזה, ה-AI אינה רק טכנולוגיה חדשה. היא גם מבחן לאופן שבו אנחנו חושבים, מחליטים ומעריכים ידע. בעולם שבו ידע נגיש לכולם, היתרון של מומחים כבר לא טמון רק במה שהם יודעים, אלא במה שהם מבינים. במציאות כזו, המומחיות לא נעלמת – היא פשוט חושפת מי באמת מומחה, ומי רק נשמע כזה. הכותבת הינה מנמ"רית מכון וולקני – מנהל המחקר החקלאי.    

בימי אלו הגישו שלוש נערות ממדינת טנסי שבארה"ב, מתוכן שתי קטינות, תביעה ייצוגית פדרלית דרמטית  בקליפורניה, נגד חברת xAI שבבעלות אילון מאסק. התביעה חושפת כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיית יצירת התמונות של מודל השפה הגדול גרוק (Grok) שפיתחה xAI, כדי לייצר ולהפיץ את מה שמוגדר כ-חומרי התעללות מינית בילדים (CSAM). על פי פרטי המקרה, עבריין מין אשר הכיר את אחת הבנות עשה שימוש באפליקציית צד-שלישי הנשענת על האלגוריתמים והשרתים של xAI, ולקח תמונות תמימות שלהן מאירועים כמו מסיבת בית הספר או מספר המחזור, וזאת על מנת להפוך את התמונות הללו לתוכן פורנוגרפי מציאותי לחלוטין. אחת מקורבנות הפרשה גילתה על הפגיעה הקשה בעקבות התרעה אנונימית שקיבלה באינסטגרם, אשר חשפה בפניה כי סרטונים ותמונות עירום מזויפים שלה מופצים באופן נרחב בשרתי דיסקורד ואף בטלגרם, שם הם משמשים כסחורת חליפין עבור פדופילים שמחפשים חומרים פוגעניים נוספים. "הפסד הרסני של פרטיות, כבוד וביטחון אישי" כפי שדווח ברשת NPR, התביעה ממחישה את הזוועה שעברו ועוברות הנפגעות במילים מצמררות, כמו למשל בתיאור שבו הוסבר כי אחת מהנערות הפכה להיות "כמו בובת סמרטוטים שניתן להניע כרצון היוצר, ניתן לעצב את הילדה (שנוצרה באמצעות כלי ה-AI – ג"פ) לכל תנוחה – קיצונית ככל שתהיה, פטישיסטית ככל שתהיה או בלתי חוקית ככל שתהיה. בעיני הצופה, הסרטון המתקבל נראה מציאותי לחלוטין… מבחינת הילדה, מאפייני הזיהוי שלה עלולים להיות מקושרים מעתה ואילך לסרטון המתאר פגיעה מינית בקטינה". במקביל, רשת SiliconANGLE ציטטה מתוך הבקשה המשפטית כי העותרות, שזהותן נותרה חסויה, תובעות פיצויים משמעותיים בשל "הפסד הרסני של פרטיות, כבוד וביטחון אישי". אמה של אחת הנפגעות הוסיפה עדות קשה שפורסמה בעיתון הגרדיאן, ובה תיארה כי "לצפות בבתי חווה התקף חרדה לאחר שהבינה שהתמונות הללו נוצרו והופצו ללא כל תקווה להחזיר אותן היה קורע לב". Not sure why, but I couldn’t stop laughing about this one ???????? https://t.co/5r2JjOuuse — Elon Musk (@elonmusk) January 2, 2026 אתר הטכנולוגיה TechCrunch הדגיש כי העובדה ש-מאסק עצמו קידם בעבר בפומבי את "המצב הפיקנטי" של הצ'טבוט גרוק ואת יכולתו לייצר תמונות חושפניות של אנשים אמיתיים "תהווה נקודת מחלוקת מרכזית בתביעה" נגד החברה. באת כוחן של התובעות, עורכת הדין ונסה באהר-ג'ונס, תקפה את התנהלות החברה וצוטטה בגרדיאן באומרה כי "xAI בחרה להרוויח מטריפה מינית של אנשים אמיתיים, כולל ילדים, למרות שידעה היטב את ההשלכות של יצירת מוצר כל כך מסוכן". על פי הדיווחים השונים אודות התביעה נראה כי מטרת המהלך המסוים אינה רק ניסיון לזכות בפיצוי כספי אלא שינוי נורמות בתעשייה, שכן באהר-ג'ונס הסבירה ל-NPR כי בכוונת התביעה "להפוך את זה להחלטה עסקית שכבר לא הגיונית לביצוע" עבור תאגידים שהעלימו עין מכך עד כה. מה השלכות התביעה האפשרויות על תעשיית ה-AI? חשוב להבין כי ההסלמה המשפטית הנוכחית אינה תקרית בודדת, אלא המשך ישיר של מחדלי אבטחה חמורים שהתגלו מוקדם יותר השנה. בינואר 2026, המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH) חשף כי הפונקציה החדשה של גרוק הציפה את הרשת בכשלושה מיליון תמונות מיניות לא מפוקחות תוך 11 ימים בלבד, כשמתוכן יותר מ-23,000 תמונות קטינים. למרות הזעקה הציבורית הרמה, ופתיחת חקירה רשמית מצד האיחוד האירופי וכן של גוף הפיקוח הבריטי Ofcom לבדיקת הפרות של חוקי הבטיחות ברשת, מאסק הפגין באותה עת זלזול מוחלט בדברים. כאשר התריעו בפניו על הפופולריות הוויראלית של מחולל התמונות הפוגעני שלו, הוא הסתפק בציוץ בו כתב שזה מצחיק אותו. יצוין כי בעוד שחברות אחרות מסמנות יצירות AI באמצעות סימני מים דיגיטליים (Watermarks) כדי למנוע הטעיה, xAI טרם אימצה סטנדרט כזה. למרות שכבר בחודש ינואר הוגשה נגד החברה תביעה ייצוגית ראשונה על ידי אישה בוגרת שמצאה עצמה קורבן לדיפ-פייק פורנוגרפי זדוני וחסר צנזורה, התביעה הנוכחית מהווה ציון דרך דרמטי מאחר שזו הפעם הראשונה שבה קטינות תובעות חברה טכנולוגית מרכזית על יצירה ישירה של חומרי פדופליה וניצול מיני.

חברת פתרונות התקשורת וה-ICT בזק בינלאומי רשמה הישג משמעותי בטקס מצטייני המחשוב IT Awards 2025 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, עם זכייה ב-11 פרסים. החברה קיבלה 10 פרסים על פרויקטים טכנולוגיים מורכבים ופורצי דרך, ופרס נוסף על פעילות אחריות תאגידית רחבת היקף. פרסי ההצטיינות הוענקו לבזק בינלאומי על שורה של פרויקטים אסטרטגיים שהיא ביצעה בעולמות התשתיות, הענן והסייבר, עבור ארגונים גדולים ומובילים במשק. כך, למשל, זכתה החברה בפרסים עבור שדרוג תשתיות תקשורת ארגוניות מתקדמות בחוות שרתים; הקמת קישוריות אינטרנט במתחמי חינוך זמניים עבור משרד החינוך בתקופת חירום; פרויקט מעבר לענן בארגון ארצי גדול; שדרוג תשתיות סייבר בקבוצת מולטי רייטיל; יישום פתרון F5 Distributed Cloud בעיריית תל אביב-יפו; פרויקט Collaboration רחב היקף לרשת בתי האבות משען; שדרוג מערך IPT לרשת שירותי בריאות; ופרויקט אירוח בחוות השרתים בני ציון לחברת תשתית לאומית מובילה. פרויקטים אלה מעידים על מקצועיות טכנולוגית, מורכבות הנדסית, שילוב ושיתוף פעולה בין הספקים השונים, ויכולת ביצוע ברמה הגבוהה ביותר. לצד ההישגים הטכנולוגיים, זכתה החברה גם בפרס בתחום האחריות התאגידית, עבור מגוון רחב של פעילויות המקדמות יוזמות קהילתיות בתחומי החינוך, סיוע ותרומה לאוכלוסיות שונות. את הפעילות מובילה מיטל אילוז, שמקדמת בעקביות עשייה ערכית ומשפיעה, המחברת בין טכנולוגיה לקהילה במשך שנים רבות. "בזק בינלאומי – שותפה אסטרטגית לארגוני אנטרפרייז" רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, אמר כי "היקף הזכיות מדגיש את מעמדה של בזק בינלאומי כשותפה אסטרטגית לארגוני אנטרפרייז וכחברת ICT מובילה, שפועלת בלב המערכות הדיגיטליות של המשק הישראלי. השילוב בין מומחיות מקצועית, חדשנות ויכולת לנהל פרויקטים מקצה לקצה מציב את החברה בחזית העשייה הטכנולוגית בישראל". "הזכייה ב-11 פרסים בטקס מצטייני המחשוב היא ביטוי לעוצמה המקצועית של בזק בינלאומי ולאיכות ההון האנושי שלנו", הוסיף. "אנחנו פועלים בסביבה טכנולוגית דינמית ומאתגרת, וההכרה הזו מחזקת את המחויבות שלנו להמשיך להוביל, לחדש ולהעניק ללקוחותינו פתרונות מתקדמים, אמינים ובעלי ערך אמיתי".

על פי דו"ח המשקיעים של IVC ורשות החדשנות שהתפרסם הבוקר (ג'): גיוסי ההון של קרנות הון סיכון ישראליות התאוששו באופן חד בשנת 2025, לאחר קצב פעילות איטי יותר בשנתיים הקודמות. 47 קרנות החדשות החלו לפעול בשנה החולפת – מספר כפול לעומת 2024, ומעל הממוצע השנתי של 42 קרנות בשנה בעשור האחרון. דו"ח המשקיעים מנתח 2,216 השקעות שביצעו קרנות הון סיכון בחברות טכנולוגיה ישראליות במהלך 2025 באמצעות 844 קרנות, את ההשתתפות של 116 קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC), וכן את היקף המעורבות של שמונה משקיעים מוסדיים ישראלים שביצעו השקעות בין השנים 2020 ל-2025. הקצאות הון של קרנות הון סיכון ישראליות על פי הניתוח בדו"ח, קרנות ההון סיכון שהחלו לפעול אשתקד צפויות להקצות כ-900 מיליון דולר להשקעות חדשות במהלך השנים הקרובות. IVC מעריכה שקרנות אלו יגייסו 600 מיליון דולר נוספים, מעבר לסכומים שכבר גויסו, וסכום זה צפוי להגדיל את ההון הזמין להשקעות ראשונות מקרנות מבציר 2025 ליותר ממיליארד דולר. אבקה יבשה לפי מודל האבקה היבשה של IVC, שמעריך כמה הון פנוי זמין בקרנות הישראליות להשקעות עתידיות, נכון לסוף 2025 עומדים לרשות הקרנות כ-8.7 מיליארד דולר להשקעות. מתוך סכום זה, כ-1.8 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשונות וכ-6.9 מיליארד דולר להשקעות המשך. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נתוני הדו"ח מצביעים על כך ששוק קרנות ההון סיכון בישראל מפגין חוסן מרשים גם בתקופה של אי ודאות גלובלית ומקומית. למרות התנודתיות בשווקי ההון בעולם, ניכרת התאוששות משמעותית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות: עשרות קרנות הצליחו לגייס יחד כ-2.45 מיליארד דולר – נתון המשקף אמון מתמשך של משקיעים בהיי-טק הישראלי ובעומק האקוסיסטם המקומי. הנתונים מראים שגם בתקופות מאתגרות, ההון ממשיך לזרום לחברות טכנולוגיה ישראליות ולתמוך ביצירת הדור הבא של חברות צמיחה גלובליות. בעידן שבו התחרות העולמית על הון וטכנולוגיה מתעצמת, חיוני לשמור על תשתית השקעות יציבה שתאפשר להיי-טק הישראלי להמשיך להתפתח ולצמוח. קרן יוזמה החדשה שהשקנו נועדה לחזק בדיוק את התשתית הזו: בשנת 2025 נחתמו במסגרתה הסכמי השקעה בהיקף של כ-450 מיליון דולר עם קרנות הון סיכון ישראליות – סכום שצפוי להניב גיוסים כוללים של מעל 2 מיליארד דולר. השילוב בין הון פרטי למדיניות ממשלתית ממוקדת מאפשר לשמור על תנאי מימון חזקים לחברות טכנולוגיה ישראליות, ומבטיח שההיי-טק הישראלי ימשיך להוביל את זירת החדשנות העולמית גם בתקופות של אי ודאות". גיוסי הון של קרנות הון סיכון ישראליות גיוסי ההון של קרנות חדשות הואצו בשנת 2025 לעומת 2024. במהלך השנה נרשמה עלייה במספר ההכרזות על סגירות ראשונות וסופיות של קרנות. כיום נמצאות 29 קרנות הון סיכון ישראליות בתהליך גיוס, עם יעד מצטבר של למעלה מ-1.1 מיליארד דולר. גיא הולצמן, מייסד ויו"ר IVC: "הכנת דו"ח המשקיעים לשנת 2025 החלה עוד לפני פרוץ המלחמה עם איראן. מוקדם להעריך את מלוא השפעת המלחמה, אך הנתונים מראים בבירור כי משקיעי ההיי-טק בישראל חזרו לפעילות מואצת בשנת 2025. קרנות ההון סיכון גייסו הון משמעותי, שכלל כ-900 מיליון דולר זמינים להשקעות חדשות. כמו כן, סך של כ-8.7 מיליארד דולר של הון זמין להשקעה (Dry Powder) יכול לתמוך בצמיחת הדור הבא של הסטארטאפים בישראל". קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר על-פי מספר השקעות חדשות בדו"ח צוינו גם קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר על-פי מספר השקעות חדשות. קרנות הון סיכון ישראליות גדולות: F2, Team8, TLV Partners – 10 השקעות Viola – 8 השקעות New Era Partners – 7 השקעות קרנות הון סיכון זרות: Bessemer, Insight Partners – 9 השקעות Lightspeed – 8 השקעות NFX, Norwest, Redseed, Maccabee Ventures – 7 השקעות קרנות הון סיכון ישראליות בינוניות: Fresh.Fund – 20 השקעות Crescendo Venture, Remaging Ventures – 9 השקעות AnD Ventures, Earth&Beyond – 6 השקעות קרנות הון סיכון קטנות: Fusion – 14 השקעות Venture Israel – 11 השקעות 91 Venture Capital – 5 השקעות חברות ניהול ההון סיכון הפעילות ביותר בישראל שוק ההון סיכון הישראלי כולל כיום 240 חברות ניהול פעילות, שהקימו 517 קרנות הון סיכון, מהן 283 קרנות פעילות נכון לסוף 2025. Vintage מנהלת 17 קרנות, Pitango מנהלת 14, JVP מנהלת 12, ו-Vertex מנהלת 10 קרנות, נתונים המשקפים פעילות מתמשכת לאורך השנים. Pitango ו-Team8 מנהלות ארבע קרנות פעילות כל אחת. חמש חברות ניהול נוספות מנהלות שלוש קרנות פעילות כל אחת. בשנת 2025 נוספו לשוק 14 חברות ניהול חדשות, לעומת 19 בשנת 2024 ו-15 בשנת 2023. קרנות CVC: השקעות ראשונות קרנות הון סיכון תאגידיות זרות הפחיתו את פעילותן הכוללת בשוק ההיי-טק הישראלי בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, בשנת 2025 הן הגדילו את השתתפותן בסבבי A ו-B והיקף ההשקעות בשלבים אלו עלה ב-45% לעומת 2024. השקעות מוסדיים ישראלים בשנת 2025, הראל, מור ומגדל היו אחראיות ל-73% מכלל ההון המוסדי שהושקע. שלושת הגופים הללו גם ביצעו 60% ממספר ההשקעות של מוסדיים ישראלים. כלל השתתפה ב-12% מההשקעות לפי מספר עסקאות, בעוד שהפניקס הציגה היקף הון גבוה יותר. היקף ההשקעות של הגופים המוסדיים עלה בשנת 2025 לעומת 2024, לאחר ירידה שנמשכה מאז 2021. חלקו של ההון המוסדי מסך ההון שהושקע בשנת 2025 הגיע ל-15%, לעומת 13% בשנת 2024. עוד ניתוחים ותובנות בדו"ח המלא: הקליקו כאן

השבוע ביקרו אצלי במאורה ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, ושירי אבצוק, סגנית נשיא לשיווק ותקשורת באוניברסיטה. ד"ר איילת בן עזר גלברד נבחרה על ידנו לשמש כיושבת ראש ועדת ההיגוי של הכנס השנתי: Future of AI 2026. כנס Future of AI, שמאורגן על ידי לינקס מבית אנשים ומחשבים, הוא אירוע הדגל בישראל בתחום הבינה המלאכותית. הכנס מפגיש יזמים, חוקרים, מנהלים ואנשי טכנולוגיה, משקיעים ומקבלי החלטות מהמשק הישראלי ומהעולם, ליום של תוכן, השראה, פגישות ושיח על האופן שבו AI משנה ארגונים, תעשיות ואת החברה כולה. ד"ר בן עזר גלברד היא בעלת תואר דוקטור למשפטים ושימשה כחברת סגל, מרצה וחוקרת בתחומי המשפט במשך עשר שנים. מאז 2006 היא מובילה את הניהול האופרטיבי של אוניברסיטת רייכמן. מעבר לתפקידה באוניברסיטה, איילת מביאה איתה ניסיון עשיר מהעולם העסקי והציבורי. היא כיהנה ועדיין מכהנת כדירקטורית בחברות מובילות (כמו הראל השקעות, שופרסל וכור תעשיות), ופעילה בזירה החברתית כיו"ר ועדת הביקורת של תיאטרון הבימה וכחברת הנהלה בפורום הנשים הבינלאומי (IWF). במהלך עבודתה כמנכ"לית, היא חוקרת ופועלת בתחומי מנהיגות, חדשנות, טכנולוגיות חדשות, שוק התעסוקה המשתנה, דור ה-Z והאלפא של הסטודנטים, ויצירת אקוסיסטם שיהיה מוכן לאתגרי העולם החדש והמשתנה באופן אקספוננציאלי. בימים אלה היא מובילה תהליך אסטרטגי פורץ דרך של אפיון, למידה והטמעת כלי בינה מלאכותית באוניברסיטה. אוניברסיטת רייכמן, שהיא האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל, הוקמה על ידי פרופ' אוריאל רייכמן בשנת 1994 כדי להכשיר את מנהיגות העתיד של החברה הישראלית בתחומים הנלמדים בה. בתמונה, בנוסף לאיילת ושירי, נמצאים גם חברים מצוות לינקס: בן פלד, מנהל הצוות, וגל בנקין, מנהלת שותפויות וחסויות. לינקס מובילה בשנים האחרונות כנסים וקהילות סביב חדשנות וחיבורים באקוסיסטם הישראלי והעולמי, מדובר בעוד צעד בבניית פלטפורמה שמחברת בין אנשים, רעיונות וטכנולוגיות שמעצבות את העתיד.

באחרונה התבשרנו על שני מינויים חדשים במועדון המשקיעים IL Angel Club, המחבר בין משקיעים פרטיים לסטארט-אפים. נינה יזושין מונתה לתפקיד מנהלת השיווק של מועדון המשקיעים IL Angel Club. במסגרת תפקידה היא תהיה אחראית על פעילויות השיווק בפני המשקיעים הפרטיים ובפני הסטארט אפים וגורמים נוספים באקו סיסטם של זירת הסטארט-אפים בישראל. בתפקידה הקודם שימשה כמנהלת השיווק של סטארט-אפ טכנולוגי. יזושין היא בוגרת תואר בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.   גפן גיל מונתה לתפקיד מנהלת התפעול של מועדון המשקיעים IL Angel Club. במסגרת תפקידה תנהל את האופרציה של המועדון ופעילותו היומיומית מול קהילה המשקיעים והסטארט-אפים. בתפקידה הקודם עבדה בתפקידי אופרציה שונים בסקטור הציבורי והפרטי. גיל היא בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב.   IL Angel Club הוא מועדון משקיעים שנבחר על-ידי רשות החדשנות, המחבר בין רשת של משקיעים פרטיים להזדמנויות השקעה בסטארט-אפים ישראליים בשלבים מוקדמים. המועדון מעניק לחבריו גישה להזדמנויות השקעה אקסקלוסיביות בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, על בסיס היכרות אישית של הצוות עם היזמים. מאז הקמתו לפני כשנה וחצי ביצע המועדון כ-11 השקעות מגוונות בתחומים כמו דיפטק, AI, סייבר וספורטק.