ה-ASUS ExpertBook Ultra B9406CAA הנייד העסקי החדש של אסוס (ASUS), מראה בהיבטים רבים שלו עד כמה החברה התקדמה למעמד של אחת היצרניות המובילות בשוק המוגדר הזה. מעבר לתצורה גבוהה, העיצוב שלו הפעם מרשים במיוחד: מעטפת שמיוצרת כולה ממתכת בצבעים ייחודיים, עם ציפוי בטכנולוגיה ננו-קרמית. טכנולוגיה זו, מעבר לכך שהיא דוחה כתמים ואבק, גם מעניקה קשיחות חזקה במיוחד למארז של המחשב, עם עמידות בתקן US MIL STD 810H המחמיר במיוחד, ברמה שגבוהה יותר ממה שנהוג בתעשייה, ומכל הכיוונים, וכל זאת מבלי להתפשר על מפגן של אלגנטיות מושכת – בהתאמה מושלמת לכל המקצוענים, ממנכ"לים ומנהלים אחרים ועד לכל מי שעובד בדרכים, כמו אנשי מכירות. אבל זה כמובן לא רק המראה. למרות שמדובר במחשב שמציע מסך 14 אינץ', המשקל שלו עומד באופן מרשים במיוחד על 0.99 ק"ג בלבד, ועוביו עומד על 10.9 מ"מ בלבד. פנתר ביצועים אבל מעבר למראה המוצלח מאוד, אחד הדברים הכי משמעותיים ב-ExpertBook Ultra, אם לא החשוב ביותר, הוא המעבד שלו. כמו בכל שנה, אסוס היא מהראשונות, אם לא הראשונה, להשיק בישראל מחשבים עם המעבדים הכי חדשים בשוק, והמחשב העסקי הזה מגיע עם מעבד Panther Lake שאינטל (Intel) השיקה רק בתחילת השנה בפועל. המעבד הוא Core Ultra X7 Processor 358H, שמביא לשולחן את כל מה שחדש במעבדי ה-Core Ultra Series 3: עם 4 ליבות ביצועים, 8 ליבות יעילות ועוד 4 ליבות יעילות במתח נמוך יותר, והוא מציע מהירות מרבית של 4.8 גיגה-הרץ. לצד ליבות העיבוד יש גם שבב NPU חדש שמציע ביצועי AI בעוצמה של 50TOPS ויעילות רבה יותר מאשר בדור הקודם, ויש גם שבב גרפי עוצמתי חדש, Arc B390 שאינטל שילבה במעבדים המסומנים ב-X – והוא מורכב מ-12 ליבות של שבבי Xe3 במהירות גבוהה במיוחד של 2.5 גיגה-הרץ, שמציע בפני עצמו עוצמת AI גבוהה במיוחד, אשר עומדת על 122TOPS, לצד ביצועים גרפיים איכותיים מתמיד. התצורה כוללת גם עד 64 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-1 טרה-בייט זיכרון SSD לאחסון בממשק M.2 2280 NVMe PCIe 4.0 SSD, ותמיכה ב-WiFi 7 וב-Bluetooth 6.0. יש גם מגוון רחב ומאוד מספק של יציאות וחיבורים, מצלמת רשת באבחנה של 1080p, עם תריס פרטיות, וגם שישה רמקולים שתומכים ב-Dolby Atmos ומערך של מיקרופונים שעוזר לבצע שיחות וידיאו נקיות מרעש באמצעות טכנולוגיית AI קניינית של אסוס. ואת כל זה מניעה סוללה בהספק עבודה של 70 וואט/שעה, שנטענת בהספק מהיר של 90 וואט, ומספקת עד יום שלם של עבודה. המסך החדשני, ה-Tandem OLED, תומך מגע ברזולוציית 3K ומציע תצוגה מרהיבה במיוחד עם תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, תמיכה בתקן Display HDR True Black 1000, שמציע גוונים שחורים עמוקים במיוחד המסייעים לניגודיות גבוהה, בהירות שיא של 1,400 ניט וגם הגנה באמצעות Gorilla Glass Victus של קורנינג (Corning). בנוסף, הוא מגיע עם ציפוי מונע השתקפויות שעוזר לעבודה במשרד, וכמובן גם כשיוצאים לעבודה בחוץ. מוכן לכל משימה. הנייד העסקי החדש של אסוס, ה-ASUS ExpertBook Ultra B9406CAA. צילום: יח"צ אסוס כלי ה-AI המתקדמים ועם עוצמת AI כוללת חזקה מתמיד, לא מפתיע שב-ExpertBook Ultra מוצאים שכבה עמוקה של יישומי בינה מלאכותית לצד כמות גדולה של יכולות ה-AI שמגיעים כחלק מ-Windows 11 והתאימות לתקן Copilot+ PC – כולל תכונת ה-Recall, שמאפשרת לשמור תמונות מצב של העבודה עם המחשב לאורך זמן. עם תכונות כמו ביטול רעשים והתאמה של הסביבה לכמה דוברים בשיחות ועידה באמצעות AI, כתוביות חיות, ועוד אפקטים שמסייעים גם הם לשפר פגישות ולייעל את העבודה, המחשב מסוגל להתמודד עם משימות מורכבות ביעילות גבוהה יותר מתמיד. ואסוס מביאה למחשב עוד הרבה כלים ייחודיים – ExpertGuardian היא מערכת אבטחה ארגונית שמספקת בין השאר הגנה נגד שינויי BIOS וגניבת זהויות, כמו גם אפשרות ניהול מרחוק של מנהלני IT. לצידה מוצאים את התכונה ExpertLumi, שהיא מערכת התרעות חכמות שמבוססת על תאורה, שיודעת גם לספק חיווי חזותי מהיר למצב המחשב ולשיפור תקשורת בפגישות. כמו כן מוצאים את כלי הניהול ScreenExpert ואת התוכנה הראשית MyASUS, שעוזרת לתחזוקת המחשב ולעדכונים של המערכת. בשורה התחתונה מציע ExpertBook Ultra את היכולות הגבוהות והמעודכנות ביותר עבור הדור החדש של הניידים העסקיים שרוצים הרבה יכולות כדי להריץ AI בקצה, לעשות את זה לאורך שעות ארוכות מבלי לפחד שהסוללה תתרוקן במפתיע, וגם לעבודה בנוחות עם סביבת עבודה נאה ונוחה מאוד – כולל, כמו תמיד, תצוגה מרהיבה.

בתחילת השבוע דיווחנו, בפרסום ראשון, על סיום תפקידה של מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי. הסיבה הרשמית הייתה סיום חוזה העסקתה, בתום חמש שנים, והחלטת שר הכלכלה, ניר ברקת, שלא להאריך את כהונתה. לב עמי לא סיימה את כהונתה מרצונה. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה ממשיכה לקדנציה נוספת, כדי לממש את התוכניות והאתגרים הבאים של המערך. לב עמי שיגרה, באמצעות עו"ד גלעד ברנע, מכתב לנציבות שירות המדינה, שבו טענה שאי חידוש העסקתה לא נובע מטעמים מקצועיים, ושמעורבות של השר לטובת מינוי פוליטי עלולה לפגוע בעצמאות המקצועית והניהולית של המערך. ברקת טען כי ההחלטה נובעת מחוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודה של לב עמי, ואין להחלטה שלא להאריך את כהונתה כל קשר לרצון למנות לתפקיד מינוי פוליטי כזה או אחר. לב עמי כתבה במכתבה כי היא הראתה לברקת, בפגישה שהתקיימה ביניהם, כיצד היא מממשת את היעדים שהוצבו לה עם תחילת כהונתה. בסביבתה אומרים שאם אכן היה לברקת חוסר שביעות רצון, מדוע הוא חיכה ולא פיטר אותה עם מינויו ב-2023? פה קבור הכלב? לב עמי מונתה לתפקיד בממשלה הקודמת, על ידי שרת הכלכלה הקודמת, אורנה ברביבאי – וייתכן שפה קבור הכלב, כמו בהרבה מינויים של בעלי תפקידים שבוצעו בממשלת השינוי והממשלה הנוכחית נפרדה מהם. משרות אמון הוא דבר שקיים במשרדי ממשלה, וזכותם של השרים להחליף את הממונים אליהן, אלא שתפקיד מנכ"ל מערך הדיגיטל הלאומי לא מוגדר כמשרת אמון. מדובר במינוי מקצועי, שנבחר על ידי ועדת איתור מקצועית, ולכן אין לשר הכלכלה מנדט להשפיע על זהות הנבחר לתפקיד. שירה לב עמי, (עדיין) מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור המהלך של ברקת, שהוא מהלך של פיטורים לכל דבר ועניין, מעורר דאגה בכלל, ובקרב אנשי המקצוע בתקשוב הממשלתי בפרט. מדובר במהלך שחורג מגבולות משרד הכלכלה, משום שמערך הדיגיטל הלאומי הוא לא אגף פנימי במשרד, אלא גוף עצמאי – גם אם הוא מהווה חלק ממשרדו של ברקת. מיום הקמתו, המערך פועל עם כל משרדי הממשלה ועם גופים ציבוריים, ובמקרים רבים זוכה מהם לשבחים. הוא גם לא גוף שעוסק בפוליטיקה בשום צורה ודרך. למעשה, כל אנשי התקשוב בממשלה הם לא אנשים פוליטיים אלא כאלה שעוסקים, כאמור, בתקשוב ובחדשנות. הדעות והזהות הפוליטית של אנשי המקצוע הללו לא ידועות ברבים – וכך זה בדיוק צריך להיות. זאת אחת הסיבות לכך שברקת עלול ליצור בפיטורים של לב עמי תקדים מסוכן. אם אנשי מקצוע בממשלה, בכל ממשלה, בתחומי התקשוב ולא רק, ימונו על פי השתייכותם הפוליטית, זה קרוב לוודאי יפגע בפעילותם ויביא למתן שירות פחות טוב – למשרדים עצמם ובסופו של דבר גם לאזרחים. נכון לעכשיו לא ברור מי יחליף את לב עמי, וסביר להניח שיהיו מספר מועמדים. נדרש לעקוב ולוודא שהמינוי של המחליף יהיה מסיבות מקצועיות נטו, ללא כל זיקה פוליטית, שתגרום לביטול העצמאות של אחד הגופים היותר חשובים ומקצועיים בממשלה יש כאן עוד סוגיה, שגם היא עלולה לפגוע בעצמאות התקשוב הממשלתי, ובמרכזו מערך הדיגיטל הלאומי – גם אם עד עכשיו זה לא קרה: הטלטול שלו בין משרדים שונים. כמעט בכל הקמת ממשלה חדשה, התקשוב הממשלתי "עבר דירה" ונדד בין משרדים, לעתים כאתנן לשר כזה או אחר שראש ממשלה כזה או אחר היה חפץ ביקרו. הוא היה תחילה במשרד ראש הממשלה, משם הוא עבר לאגף החשב הכללי במשרד האוצר, אחר כך שהה תקופה קצרה במשרד הכלכלה, משם הגיע למשרד לשוויון חברתי ועם הקמת מערך הדיגיטל הוא חזר לדירה הנוכחית שלו – במשרד הכלכלה. למערך יש תקציב נפרד, של כמיליארד שקלים, והכפיפות שלו לשר היא מנהלית בלבד, ברמת הדיווח. מערך הדיגיטל הלאומי היה אמור לחזור למשרד ראש הממשלה, כחלק מחוק ההסדרים, תחת חסותו של המטה הלאומי לבינה מלאכותית – אבל זה כנראה לא יקרה. אם המערך היה אמנם עובר, ייתכן שכהונתה של לב עמי הייתה מוארכת, מאחר שהיא לא הייתה כפופה לשר כזה או אחר, אלא לראש הממשלה – שכידוע עסוק בימים אלה בדברים אחרים… לא פעם ראשונה למען האמת, ברקת הוא לא השר הראשון שמנסה לצמצם את העצמאות של אחד מגופי התקשוב הממשלתי. בתחילת כהונתה של הממשלה הקודמת, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, אורית פרקש הכהן, הובילה מהלך להכפפת רשות החדשנות למשרדה, במקום שתהיה רשות עצמאית. רשות החדשנות היא אחד הגופים הטכנולוגיים החשובים בממשלה, והוא חשוב, שלא לומר קריטי, לאומת הסטארט-אפ. המהלך נתקל בהתנגדות עזה מצד ראשי תעשיית ההיי-טק, ובצדק – ובסופו של דבר לא יצא לפועל. כיום, רשות החדשנות ממשיכה להיות במסגרת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אבל נהנית מעצמאות מקצועית מוחלטת. נכון לעכשיו לא ברור מי יחליף את לב עמי, וסביר להניח שיהיו מספר מועמדים. נדרש לעקוב ולוודא שהמינוי של המחליף יהיה מסיבות מקצועיות נטו, ללא כל זיקה פוליטית, שתגרום לביטול העצמאות של אחד הגופים היותר חשובים ומקצועיים בממשלה. השפעת המלחמה על שרשרת האספקה ותעשיית ההיי-טק המלחמה עם איראן משפיעה מיידית על שרשראות האספקה של תעשיות שונות ברחבי העולם, כולל תעשיית ההיי-טק. אמנם, אין לסגירה (הסלקטיבית) של מיצרי הורמוז על ידי האיראנים השפעה ישירות על ישראל, ברמת המחסור באנרגיה, אבל יש לה השפעה על אמצעי הובלה וזמני אספקה. השפעה ישירה יותר על ישראל ועל ההיי-טק שלנו יש לסגירת השמיים בגלל המלחמה: חברות השילוח הבינלאומיות, שמפעילות מכאן צי מטוסים לשילוח סחורות, הוציאו אותם מהארץ. זה מקשה מאוד על הייצוא מישראל, של ההיי-טק ובכלל – מאריך את זמן ההובלה בשבועות, יוצר בעיות שינוע, פוגע ביעילות הלוגיסטית ועוד. אלא שיש מגזר מסוים בתעשיית ההיי-טק שדווקא עשוי להרוויח מזה: חברות שמפתחות מערכות חיזוי מדויקות של תחום שרשרת האספקה. יש כמה וכמה חברות שמפתחות מערכות כאלה, וארגונים שתלויים בשרשרת האספקה נדרשים להן כיום יותר מבעבר. המערכות האלה מאפשרות להם להבין איפה הפגיעה בשרשרת האספקה – פגיעה שעלולה להיות או כזו שכבר קיימת – וכיצד אפשר להתגבר עליה. תהליכי ייבוא וייצוא מבוססים על מערכות שמחברות בין ממשקים רבים שקשורים בשחקנים בתחום זה. מסוכנות באספקטים רבים – גם של שרשראות האספקה. מתקפות הסייבר מאיראן ושולחותיה. צילום: ChatGPT יש כאן עוד היבט, ואחד משמעותי – הסייבר. אתמול (ד') פרסמנו תחזית של אנליסטים מ-S&P Global Ratings, שלפיה "הסכסוך במזרח התיכון הוא גם מלחמת סייבר, שהגבירה את הסיכונים הדיגיטליים בכלל האזור. אירוע סייבר משמעותי, או המשך הגידול בהיקף של מתקפות סייבר בעקבות הסכסוך, עלולים להשפיע על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות, הכלכלה ותנאי האשראי הגלובליים". בהתמודדות עם אתגרים אלה יש מקום להיעזר בבינה מלאכותית, שיכולה לסייע בניתוח דפוסים היסטוריים, לחזות היכן עלולות להיות פגיעות עתידיות, להצביע על מוקדים קריטיים כמו נמלים ומיצרים בעייתיים (כמו מיצרי הורמוז בימים אלה) ולדעת כיצד ניתן לפתור את הבעיות האלה. ביום ה' בשבוע הבא נקיים וובינר מיוחד שיעסוק בשרשרת האספקה בזמן חירום. הוובינר הזה הוא חלק מסדרה של מפגשים וירטואליים שאנחנו, באנשים ומחשבים, מקיימים מאז תחילת המלחמה, כחלק מהאסטרטגיה והמשימה שלנו ללוות את הארגונים במשק בכלל ובענף ההיי-טק בפרט, שעושים מאמצים לממש את ההמשכיות העסקית. השבוע קיימנו וובינרים על היערכות המגזר הממשלתי ועל כיצד הבינה המלאכותית יכולה לסייע לתפקוד טוב יותר בזמן חירום. בשבוע הבא צפויים, בנוסף לוובינר בתחום שרשרת האספקה, מפגשים וירטואליים על בריאות ופתרונות טכנולוגיים מצילי חיים, וכן על שמירה על תשתיות, דאטה סנטרים ועוד. ניתן למצוא את כל הפרטים בעמוד האירועים שלנו. אתם מוזמנים.

ענקית המחשוב יבמ (IBM) הודיעה אתמול (ד') כי צ'ארלס ה. בנט, חוקר בכיר בחברה (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי, זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. הפרס – הקרוי על שמו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג שנחשב לאבי מדעי המחשב – מכונה "פרס הנובל של עולם המחשוב". הפרס מוענק לבנט על תרומות מחקריות שסייעו להצית "מהפכה קוונטית", להמיר השערות על הנייר לניסויים בעולם האמיתי, לבסס את תחום מדעי המידע הקוונטי ולעצב מחדש את האופן שבו חוקרים חושבים על חישוב, תקשורת ומהות המידע עצמו. בנט חולק את הפרס עם שותפו הוותיק ג'יל בראסאר מאוניברסיטת מונטריאול, שעימו חיבר בין הפיזיקה למדעי המחשב, לכדי תחום מדעי חדש לחלוטין.  בנט הוא החוקר השביעי מ-יבמ שזוכה בפרס היוקרתי. תרומת בנט למדע הקוונטי ויוזמות יבמ בתחום בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק, להורים שהיו מורים למוזיקה. הוא למד לתואר ראשון בביוכימיה באוניברסיטת ברנדייס. במהלך לימודיו לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד הוא פיתח עניין רב בקשר בין חישוב לפיזיקה. בנט הושפע מרעיונות חדשניים בתחום המידע והפיזיקה, למשל מעבודותיהם של סטיבן ויזנר, שפיתח את רעיון "הכסף הקוונטי", ושל רולף לנדאואר, שהדגיש כי מידע הוא ישות פיזיקלית. השילוב בין השפעות אלו הוביל את בנט להנחת היסודות של תחום מדעי המידע הקוונטי כבר בראשית דרכו האקדמית. במהלך קריירה שנמשכה יותר מחמישה עשורים במעבדת המחקר של יבמ, הוביל בנט מחקרים פורצי דרך שבחנו כיצד ניתן לרתום את ההתנהגות הייחודית של חומרים בקני המידה הקטנים ביותר לצורך עיבוד והעברת מידע בדרכים שאינן אפשריות במחשבים קלאסיים. עבודתו סייעה להפוך את התיאוריה הקוונטית לפיתוחים מעשיים כגון הצפנה קוונטית וטלפורטציה קוונטית – מושגים העומדים בבסיס מדעי המידע הקוונטי המודרניים וההתקדמות המתמשכת בתחום המחשוב הקוונטי. יבמ נחשבת כיום כמובילה ופורצת דרך בפיתוח מחשבים קוונטיים פעילים. לאחרונה חשפה יבמ ארכיטקטורת Supercomputing פתוחה וקלה לשילוב, ממוקדת-קוונטים, שנועדה לאפשר הרחבה של מערכות קוונטיות לצד מחשבי-על קלאסיים, כדי לסייע בפתרון בעיות ששיטות קלאסיות לבדן מתקשות להתמודד איתן. החברה גם הציגה מפת דרכים לבניית IBM Quantum Starling, שלדבריה צפוי להיות המחשב הקוונטי הגדול הראשון בעולם העמיד בפני תקלות, וצפוי להימסר ללקוחות בשנת 2029.

"אנו נמצאים בימים מורכבים ודינמיים לא מעט שנים: קורונה, מלחמה, ועוד מלחמה. ה-AI חוללה גם היא שינויים רבים: הטיפול במידע, ציפיות הלקוחות, שינויים פוליטיים. חל שינוי סיסמי בעולם: היטשטשו הגבולות בין המציאות הפיזית והווירטואלית, ועולם הדיגיטל היה לממד משמעותי יותר. לאחר השגת החוסן הארגוני, כולל המנטלי, ומימוש המשכיות עסקית, ארגונים נדרשים לבינה חדשה שיכולה לגדול באופן מעריכי (אקספוננציאלי), ויודעת לחבר מערכי IT, שירות או מכירות, גם בעת משברים דינמיים. יש לייצר לשכה ווירטואלית, מלאה וחכמה", כך אמר עו"ד נדב בריח, מייסד-משותף ומנכ"ל ביונד פיץ' (ByondPitch). רן כהן, מנהל תחום פתרונות ניהול זהויות וסייבר, NESSPRO. צילום: פרטי בריח דיבר בוובינר מיוחד שערכה נספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס. הוובינר נערך אתמול (ד') תחת הכותרת "הלקוחות עברו לדיגיטל? הלשכה הווירטואלית שלכם פתוחה", ופתח אותו רן כהן, מנהל תחום פתרונות ניהול זהויות וסייבר ב-נספרו. "פיתחנו פלטפורמה", סיפר בריח, "שהופכת כל פגישת שירות או מכירה בווידיאו ללשכה וירטואלית חכמה – עם AI חיה, תהליך עסקי מלא ואבטחה ארגונית". "העבודה מרחוק ייתרה את הצורך במפגשים פיזיים", אמר, "אבל, השינוי האמיתי אינו במעבר לשיחות וידיאו, שהן רק אירוע של תקשורת בעבודה: יש לחולל שינוי גדול בהרבה, מועצם טכנולוגית, ולהפוך את מערכי השירות, המכירות וכל מפגש בין הארגון ללקוח או לעובד – ליחידת ביצוע של תהליך עבודה מלא, משרד עם וידיאו ועולמות תוכן נוספים: יכולת לאמת מי בצד השני, להוריד אפליקציה תוך כדי ולהוסיף פעולות במפגש. לצד הווידיאו, החשוב לכשעצמו, תחת פני השטח נמצא התהליך העסקי בחברה – והוא המשמעותי". "ה-AI משמשת עוזרת לצד הנציג" עו"ד בריח הוסיף כי "כך, אנו מפחיתים את התהליכים המנהלתיים, מממשים תפישת 'אפס מגע' לטובת וידיאו; עם סינכרון המידע; ניתוח חכם מבוסס AI שנעשה אוטומטית; עם בקרת איכות והפקת תובנות למנהלים. עוד אנו מציעים לנציגי הארגון (במוקד או בסניף) להשתפר תוך כדי השיחה, בזמן אמת – עם הלקוחות. כך אנו מציעים כלי המשכפל את היכולות של הבינה האנושית – לנציגי שירות רבים. הכלי מיישם מתודולוגיה מבוססת AI, שמתערבת ומשפרת את עבודת הנציג, כולל חתימה דיגיטלית, העברת מסמכים ועוד". "אנחנו יוצרים סניף בלא קירות, עם AI מובנית, ממשל הרשאות, ושליטה בפעולות העסקיות – במשרד וירטואלי עטוף במעטפת אבטחת מידע, שהיא ממד קריטי", הוסיף. "התועלות בלשכה הווירטואלית", הסביר בריח, "הן במימוש מתודולוגיה, פעילות בזמן אמת, שיפור עבודת הנציגים, שכפול יכולות ותובנות עבור כלל הנציגים, בניית תהליך עסקי עם תרחישים מכוונים מראש לתוצאה. תועלות נוספות הן קיצור זמני ההכשרה, יצירת אחידות ושליטה ב'סיפור', תוך עקביות ואחידות בפעולות הנציגים. כך, ה-AI משמשת עוזרת לצד הנציג, מזהה התנגדויות ורגשות, מייצרת חוכמה ומשפרת כאן ועכשיו, על בסיס ספרי ההפעלה שהוכנו מראש. AI בזמן אמת מבוססת על הקשר (קונטקסט) השיחה – היא לא עומדת בפני עצמה ומציעה הצעות, פעולות, מזהה נקודות כאב, מוטיבציות, או קריאה לעסקה". "אנחנו אוספים נתונים מהאינטרנט ומהדאטה הארגוני. כך נוצרת בינה אנושית מוגדלת ומדויקת ארגונית, עם תובנות, משוכפלת ומועצמת – המניבה תוצאות", אמר. "אנו משנים את מודל פארטו: 20% מהפעולות והתובנות מביאות ל-80% מהתוצאות". הלשכה הווירטואלית – "עמוד התווך השלישי בפעילות החברה" "עמוד התווך השלישי בפעילות החברה", הוסיף, "הוא 'הלשכה הווירטואלית': בנינו סביבה בלא הורדת תוכנות ויישומים, היא מונגשת לכל אחד מכל מקום בכל זמן ומכשיר, עם סגירת מעגלים במסך אחד, עם משילות, זיהוי לקוח, אבטחה מוגדלת, מענה לרגולציות בעולם, וספרי הדרכה דינמיים". "בעזרת אינטגרציה מהירה", סיכם עו"ד בריח, "אנו הופכים כל ארגון מבוסס מערכות לגאסי – לארגון חדשני, מבוסס AI, בתוך ימים ולא חודשים. הלשכה הווירטואלית שלנו יוצרת הרמוניה ואחידות בקרב נציגי מוקדי השירות. אנו מציעים שיפור של עד 30% ביחס ההמרה. ארגונים מקבלים רצף שירותי מלא וחוויית שירות מקצה לקצה, גם כשהתשתיות הפיזיות מאוימות, סניפים נסגרים ועובדים מגויסים למילואים. הווידיאו הוא רק חלק קטן ממה שמעניק חוסן בחירום והתייעלות בשגרה – הערך האמיתי הוא התהליך העסקי שמתחת לפני השטח".

בשעות הבוקר היום (ה'), במקביל לאזעקות שהיו ברחבי הארץ, אזרחים קיבלו שתי הודעות SMS שעומדים מאחוריהן גורמים איראניים – כך הודיע מערך הסייבר הלאומי. הודעה איראנית. צילום: לכידת מסך אחת ההודעות כללה מסרי דיסאינפורמציה חריפים, כגון: "נתניהו מת. מוות מתקרב אליכם" – עם קישור שמפנה לאתר שכלל קישור זדוני, שהוסר. במקביל, שחקני האיום האיראניים הפיצו הודעה שמתחזה לפיקוד העורף, שקוראת לציבור להוריד אפליקציה "למציאת מקלטים". לפי ניתוח של חוקרי צ'ק פוינט, הקישורים מובילים להורדת ShelFriend – אפליקציה זדונית לאנדרואיד, שמאפשרת לתוקף גישה מלאה לטלפון הנייד של הקורבן, כולל מיקום, מצלמה, קבצים ותמונות, רשימת אנשי קשר, קריאת הודעות SMS ועוד. בנוסף, עמוד הנחיתה של האפליקציה מציין כי היא powered by Atraf. אטרף הוא אתר היכרויות לקהילה הגאה, שנפרץ על ידי האיראנים לפני כמה שנים. הודעה איראנית, שמתחזה לפיקוד העורף. צילום: לכידת מסך לפי חוקרי צ'ק פוינט, "לא מדובר בפעילות אקראית, אלא בתקיפה משולבת של איראן. זו כוללת כמה וקטורי תקיפה: החל מהפצת מסרים מאיימים ישירות דרך הודעות SMS, דרך התחזות לגורמים רשמיים, לרבות הפיקוד העורף, ועד לשימוש בקישורים זדוניים, שמטרתם הורדת אפליקציות שמתחזות לאפליקציות לגיטימיות, שאוספות מידע מהמכשיר". האיראנים מסתייעים בכלי AI ליצירת ההודעות עוד ציינו החוקרים מענקית הגנת הסייבר הישראלית כי "ניכר בהודעות שימוש שיטתי בכלי AI לצורך תרגום, לוקליזציה של המסרים לקהל הישראלי והאצת קצב ההפצה. זה מאפשר לייצר השפעה תודעתית רחבה בפרקי זמן קצרים". לדבריהם, "קמפיין הונאה זה מתאפיין בחיקוי של שפה רשמית וכולל בתוכו גם אלמנטים של 'תעודת אמינות' לכאורה, או מעטפת ויזואלית לגיטימית. התוקפים אף מנצלים פלטפורמות הפצה קיימות, כגון מערכות דיוור או שירותי SMS, כדי לשלוח הודעות מתוך תשתיות אמיתיות, כולל שימוש בשם שולח מוכר, באופן שמגביר את אמינות ההודעה בעיני הנמען". אנשי מערך הסייבר הלאומי הזהירו כי "בהודעות מופיעים קישורים מזיקים להורדת אפליקציה לכאורה בשם 'לשהייה במקלטים'. אין ללחוץ על הקישור. קישורים מסוג זה עלולים לשמש לגניבת מידע אישי, לגניבה של פרטי הזדהות או לגרימת נזק למכשיר. חשוב להדגיש: פיקוד העורף לא מפיץ קישורים להורדת אפליקציות באמצעות הודעות SMS". מערך הסייבר פרסם כמה המלצות לציבור: "אין ללחוץ על הקישורים; אין למסור פרטים; יש להוריד אפליקציות רק מהחנויות הרשמיות; ובמקרה של ספק, יש להסתמך על מקורות מידע רשמיים בלבד".

ההסתדרות, הנהלת פלאפון ונציגות העובדים חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי בחברה – אשר במרכזו העלאת שכר מדורגת של כ-10% במהלך שלוש שנות ההסכם. ההסכם, שיחול על כ-1,600 עובדי ועובדות פלאפון, מבטיח מענק חתימה חד-פעמי, הגדלה של דמי ההבראה ל-600 שקלים ליום, תוספות ייעודיות למשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק והגדלה של תקציב הרווחה. כמו כן גובשה תוכנית פרישה מרצון של כ-150 עובדים בתנאים מיטיבים ומהטובים בשוק במהלך תקופת ההסכם, הכוללת מענק פרישה של 280% וסל הטבות נוסף. ההסכם – שנחתם במעמד יו"ר ההסתדרות – ארנון בר-דוד, מנכ"ל פלאפון – אילן סיגל, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק – יקי חלוצי, יו"ר ועד עובדי פלאפון – יחיאל שמן, וסמנכ"ל משאבי אנוש – צביקה אברמוביץ – כולל שורת הטבות נוספות לעובדים, בהן שיפור והרחבת בדיקות סקר רפואיות, עבודה מהבית של יומיים בשבוע, הגדלת השתתפות החברה בארוחות ל-50 שקליפ ביום, שוברים לרכישת מכשירים, תוספת אש"ל לעובדי שטח, הגדלת תוספת הכוננות לעובדים כוננים ועוד. בר‑דוד: "עובדי ועובדות פלאפון הוכיחו לאורך השנים שהם הכוח שמניע את החברה קדימה, גם בתקופות מורכבות וגם כשהשוק משתנה במהירות. ההסכם שנחתם היום נותן ביטוי אמיתי לעבודה הקשה שלהם, ומחזק את הביטחון התעסוקתי ואת תנאי העבודה בצורה אחראית, שמאפשרת גם לחברה להמשיך לצמוח. אני מאמין שהסכם קיבוצי כזה הוא הוכחה שעובדים מאוגדים, גם בענפי הסלולר וההיי-טק, יכולים להרגיש בטוחים וחזקים יותר. אני רוצה להודות להנהלת פלאפון, לאיגוד ולוועד על שיתוף פעולה מקצועי ומכבד, שמביא תוצאות בשטח – במיוחד בימים לא פשוטים אלה. כששמים את העובדים במרכז ופועלים באחריות, כולם מרוויחים". סיגל: "ההסכם הקיבוצי החדש מבטא את שיתוף הפעולה הפורה והאמון ההדדי בין ההנהלה לוועד העובדים. הוא מעניק תנאים מצוינים לעובדות ולעובדי החברה, ובמקביל מאפשר לפלאפון להמשיך לצמוח, להתחדש ולהתאים את עצמה לשינויים הטכנולוגיים המואצים. דווקא בתקופה מאתגרת כל כך למשק ולמדינה יש חשיבות מיוחדת לעבודה משותפת בחברה, המספקת תשתית לאומית קריטית. העובדות והעובדים שלנו הם מנוע הצמיחה של פלאפון, ויחד נמשיך להוביל את שוק הסלולר בישראל". חלוצי: "בימים הטרופים האלו הצלחנו להביא לעובדים ולעבודות בפלאפון בשורה אמיתית. פעם נוספת הוכחנו שהענף יודע להשתנות: אין ולא יהיו יותר פיטורים בפלאפון וההתייעלות תושג רק בפרישה מרצון. הוכחנו גם שניתן לחלק את הרווחים בצורה הוגנת יותר בין העובדים לבעלי המניות ושיטה זו מטיבה עם כולם". שמן: "מדובר בהסכם תקדימי במשק, שבו עובדי פלאפון יזכו להטבות נרחבות מאוד, שמירה על ביטחונם התעסוקתי ומנגנונים חדשניים להתפתחות העובדים והחברה. אני גאה בעובדי פלאפון היקרים ובהסכם הקיבוצי שמותאם לרוח התקופה, העובדים והחברה. חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה הפורה עם הנהלת פלאפון, ועל הגעה להסכם מבלי לצאת למאבק כפי שהורגלנו בעבר. זה מראה שכאשר יש כבוד הדדי, נחישות והבנת המציאות – ניתן להגיע להסכמות משותפות".

משתמשי פיטביט (Fitbit) – מותג המכשירים הלבישים מבית גוגל, הכולל שעונים חכמים וצמידים לניטור קבוע של מדדי בריאות, כושר ורווחה אישית – זוכים באחרונה לגל של שדרוגים משמעותיים. במוקד המהלך עומדת מהפכה של ממש ביכולות ניטור שנת הלילה של המשתמשים, עם זינוק של 15 אחוזים ברמת הדיוק של זיהוי שלבי השינה השונים, כמו שנת RAM, שינה קלה ושינה עמוקה. לפי החברה, השיפור הושג בזכות מודלים מתקדמים של למידת מכונה שאומנו על מאגרי מידע מגוונים ורחבים. "עלייה נוספת של 15% ברמת הדיוק של קביעת שלבי השינה" ידע לסייע למשתמשים יותר. פיטביט. צילום: גוגל פלורנס ת'נג, מנהלת מוצר מודיעין בריאות (Health Intelligence Product) בגוגל, תיארה את המהלך בגאווה וציינה: "אנו משיקים את העדכון המשמעותי ביותר שלנו עד כה, המספק עלייה נוספת של 15% ברמת הדיוק של קביעת שלבי השינה". המערכת החדשה מצטיינת כעת בהבחנה דקה בין מצב שבו המשתמש רק שוכב במיטתו כדי להירגע, לבין שינה בפועל. בנוסף, הטכנולוגיה יודעת לזהות בצורה טובה יותר הפרעות קצרות במהלך הלילה, כמו למשל יקיצה בגלל "חיית מחמד חסרת מנוחה, או קפיצה למטבח", כפי שצוין בדיווח של 9to5Google.  ואולם החשוב מכל הוא שכלל הפיתוחים הללו מתנקזים ליצירתו של מדד שינה מעודכן לחלוטין. במקום למדוד רק את משך הזמן שבו המשתמש ישן, הציון החדש בוחן לעומק גם את איכות המנוחה ואת הזמן שלקח לו להירדם. בענקית הטק גוגל מסבירים כי המטרה היא להציג "ציון שינה שקוף ומעוצב מחדש, שנועד להפוך את הנתונים שלכם לכאלה שניתן לפעול לפיהם", מה שמאפשר למאמן הווירטואלי להציע הדרכה ממוקדת להתאוששות גופנית איכותית יותר. מעקב בריאות כללית משודרג מלבד המעקב המתוחכם בשעות הלילה, החדשנות הטכנולוגית של המוצר מתרחבת לראייה הוליסטית של מצבו הרפואי של המשתמש. החל מהחודש הבא, משתמשי התצוגה המקדימה בארצות הברית יוכלו לחבר באופן מאובטח את התיק הרפואי האישי שלהם ישירות ליישומון, בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים. חיבור זה יאפשר למערכת להתבסס על תוצאות מעבדה והיסטוריית ביקורים רפואיים, כדי לספק ייעוץ בריאותי מותאם אישית, במקום להסתפק בהמלצות כלליות. כך יוכל המשתמש, לדוגמה, להתייעץ לגבי דרכים לשיפור מדדי לחץ הדם או הכולסטרול הספציפיים שלו. במקביל, יתאפשר גם חיבור של מדי סוכר רציפים למערכת, כך שניתן יהיה לשאול את המאמן החכם כיצד אימון מסוים או אפילו אכילת משולש פיצה, משפיעים על רמות הגלוקוז בדם בזמן אמת. אם התלהבתם מומלץ ששימו לב שבזמן ששיפורי המעקב עצמם מופצים למשתמשים במהלך הימים הקרובים, תכונת הציון החדשה לאיכות שנת הלילה תגיע רק בשבועות הבאים למנויי גרסת התצוגה המקדימה הציבורית.

באחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו תוקפי הסייבר פועלים: פשיעת הסייבר הפכה לתעשייתית, כאשר תוקפים משתמשים באוטומציה ובפגיעוית ותיקות כדי להרחיב קמפייני תקיפה, ולפגוע שוב ושוב במטרות בעלות ערך גבוה – מהר יותר מכפי שמגנים מסוגלים להגיב. ההאקרים פועלים בהיקף נרחב בכל התעשיות הגלובליות ובמגזרים ציבוריים קריטיים. נתונים אלה עולים ממחקר חדש של HPE, שנושא את הכותרת In the Wild. הדו"ח מציג סביבת איומים גלובלית, המאופיינת בצמיחות בהיקף, בארגון ובמהירות של המתקפות. החוקרים של HPE ניתחו 1,186 קמפייני תקיפה שהיו פעילים ברחבי העולם ב-2025 וציינו ש-"מצאנו אקו-סיסטם תקיפה מתפתח במהירות, שמאופיין במקצועיות, אוטומציה ומיקוד אסטרטגי". "תשתיות בקנה מידה תעשייתי מניעות קמפייני תקיפה מודרניים", כתבו מחברי המחקר. "חלה עלייה הן בהיקף המתקפות והן בתחכום הטקטיקות והטכניקות של התוקפים. גורמי איום, כולל קבוצות ריגול המקושרות למדינות וארגוני פשיעת סייבר מאורגנים, פועלים בדומה לארגונים גדולים – עם מבנים היררכיים, צוותים מתמחים, תיאום מהיר לפריסת תשתיות תקיפה רחבות ותעשייתיות, והבנה עמוקה של יישומי עבודה ומסמכים נפוצים". 274 קמפיינים נגד ארגוני ממשלה חוקרי HPE מצאו שארגוני ממשלה היו המגזר המותקף ביותר בעולם ב-2025, עם 274 קמפיינים נגד גופים פדרליים, מדינתיים ומוניציפליים. אחריהם נמצאים מגזרי הפיננסים עם 211 מתקפות והטכנולוגיה עם 179 קמפיינים. החוקרים ציינו ש-"הנתונים משקפים מיקוד מתמשך בנתונים בעלי ערך גבוה וברווח פיננסי". גם מגזרי הביטחון, הייצור, התקשורת, הבריאות והחינוך היו יעד למתקפות רבות. לדבריהם, "תוקפים מתעדפים מגזרים הקשורים לתשתיות לאומיות, נתונים רגישים ויציבות כלכלית – אך גם מבהירים שאף מגזר לא חסין". עוד מעלה הדו"ח שבמהלך השנה החולפת התוקפים פרסו יותר מ-147 אלף דומיינים זדוניים וכמעט 58 אלף נוזקות, וניצלו באופן פעיל 549 פגיעויות. "מקצועיות זו הופכת מתקפות לצפויות יותר בביצוען, אך גם לכאלה שיותר קשה לנטרל אותן, שכן פירוק רכיב אחד לא עוצר את הקמפיין כולו", הסבירו ב-HPE. המאיצים – מיכון ו-AI המחקר מצא שאוטומציה ובינה מלאכותית מאיצות את קצב והיקף התקיפות, ושתוקפים אימצו טכניקות חדשות להגברת המהירות וההשפעה. "חלק מהקמפיינים השתמשו בתהליכי 'פס ייצור' אוטומטיים בפלטפורמות כמו טלגרם, כדי להוציא נתונים גנובים בזמן אמת. אחרים ניצלו בינה מלאכותית יוצרת ליצירת קולות וסרטוני דיפ־פייק לצורך מתקפות וישינג (פישינג קולי) והונאות התחזות למנהלים. קבוצות סחיטה ביצעו מחקר שוק על פגיעויות VPN – כדי לייעל את אסטרטגיית החדירה", ציינו החוקרים. הם הסבירו כי "טקטיקות אלו מאפשרות לתוקפים לפעול מהר יותר, להגיע ליותר יעדים ולהתמקד במגזרים קריטיים. במימוש התפיסה 'עקוב אחר הכסף', הם פעלו למיקסום רווחים". "הגנה אפקטיבית תלויה פחות בהוספת כלים ויותר בשיפור תיאום, נראות ותגובה", סיכמו החוקרים. "צעדים אלה מסייעים לארגונים לפעול מהר יותר, להפחית סיכונים ולהתמודד עם איומים מתקדמים. אנחנו ממליצים על מימוש כמה צעדים: שיתוף מודיעין איומים בין צוותים ויישום גישת SASE לאיחוד רשת ואבטחה; תיקון נקודות כניסה נפוצות כמו VPN, התקני קצה ו-SharePoint; יישום עקרונות אמון אפס והטמעת ZTNA; שיפור נראות ותגובה באמצעות מודיעין, טכנולוגיות הטעייה וזיהוי מבוסס AI; והרחבת האבטחה מעבר לארגון – לרשתות ביתיות, ספקים ושרשראות אספקה". בתוך כך, ענקית ה-IT הקימה את HPE Threat Labs, כדי להתמודד עם סביבת האיומים המתפתחת. המרכז מאחד מומחיות ומודיעין של HPE ושל ג'וניפר, שאותה היא רכשה תמורת 14 מיליארד דולר. לדברי מוניר האחאד, המנהל העולמי של HPE Threat Labs, "התוקפים פועלים בקמפיינים פעילים. הם מסתגלים ולעתים גם מצליחים".