| 11:15:12 | ◀︎ | שוב: האקרים המקושרים לאיראן תקפו מוסד רפואי בארה"ב | |
| 11:34:45 | ◀︎ | מנכ"ל בזק בינלאומי החדש: מני ברוך | |
| 12:23:53 | ◀︎ | ארה"ב: מטא וגוגל נדרשות לפצות צעירה במיליונים – עקב התמכרות | |
| 13:04:18 | ◀︎ | נשים ומחשבים: נירית חן, קבוצת iTalent | |
| 13:07:45 | ◀︎ | שוק העבודה בזמן אי־ודאות: למה עומק מקצועי חשוב יותר מתמיד | |
| 13:20:33 | ◀︎ | "במקום לשאול איך – אומרים 'תעשה' ומקבלים תוצר מוכן מוגמר" | |
| 14:58:51 | ◀︎ | דו"ח ממשלתי: מערכת החינוך נכשלת בייצור הדור הבא של ההיי-טק | |
| 15:27:44 | ◀︎ | ARM נכנסת לשוק המעבדים: הכריזה על AGI CPU | |
| 15:36:57 | ◀︎ | מטא: יד אחת מפטרת מאות עובדים ברחבי העולם; יד שנייה משקיעה מיליארדים ב-AI | |
| 15:47:26 | ◀︎ | להטמיע AI בארגון – ולא לפשוט את הרגל | |
| 16:15:20 | ◀︎ | סופה של סורה: למה OpenAI הרגה את ה"צעצוע" הכי מרגש שלה? | |
| 16:37:20 | ◀︎ | טראמפ מינה את אליסון, צוקרברג והואנג ליועצי AI | |
| 17:49:59 | ◀︎ | "איראן העבירה הילוך בסייבר: מריגול ומודיעין – להשמדת נתונים והרס" | |
| 18:14:05 | ◀︎ | "האתגר: יתירות למלאי ול-IT, בארץ וגם בחו"ל" | |
| 19:01:16 | ◀︎ | ה-IT במלחמה: עברנו את פרעה – אנחנו עוברים גם את זה |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
26/03/26 16:15
10.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כשסם אלטמן חשף לראשונה את Sora בפברואר 2024, עולם הטכנולוגיה עצר את נשימתו. דוגמניות שהולכות ברחובות טוקיו ויונקים פרהיסטוריים בשלג נראו כאילו נגזרו מסרט הוליוודי בתקציבי ענק. ההבטחה הייתה ברורה: הקולנוע עומד להשתנות לנצח. והנה, שנה וחצי אחרי, הפרויקט שסומן כ"יהלום שבכתר" נסגר רשמית.
כמומחים בתחום, אנחנו חייבים לשאול: איך מוצר עם כל כך הרבה הייפ ופוטנציאל פשוט נעלם מהמפה? התשובה לא טמונה בכישלון טכנולוגי, אלא בשיעור קר ומחושב באסטרטגיה עסקית, כלכלית ורגולטורית.
המרדף אחרי ה-Compute: סדרי עדיפויות חדשים
בעולם ה-AI, כוח מחשוב הוא המטבע החזק ביותר. ג'ינרוט וידיאו בפריימים גבוהים וברזולוציית 4K הוא "זולל" משאבים אסטרונומי. גם עבור ענקית כמו OpenAI, המשאבים הם סופיים. כשעל המאזניים עומד הצורך לתחזק ולשכלל את GPT5 ואת מודלי ה-Reasoning המתקדמים (סדרת o1), החברה נאלצה לבצע תיעדוף קר.
"סורה אולי מתה כמוצר עצמאי, אך הטכנולוגיה שלה לא תיזרק לפח. היא תחלחל למקומות אחרים. אולי כחלק ממודל מולטי-מודאלי מאוחד (GPT-5 Vision), או ככלי פנימי לארגונים מובחרים תחת פיקוח הדוק"
החישוב פשוט – האם להקצות שרתים בשווי מיליארדים כדי לאפשר למשתמשים לייצר סרטוני חתולים בחלל, או להפנות את כל עוצמת העיבוד למודלים שפותרים בעיות לוגיות, מתמטיות ורפואיות מורכבות? הבחירה הייתה אסטרטגית, היכולת הקוגניטיבית והתשתית הארגונית קודמות לחוויית המולטימדיה. עבור OpenAI, המוח (Reasoning) חשוב מהעיניים (Video).
נקודה נוספת היא השותפות שנרקמה (והתפרקה) מול ענקיות כמו דיסני, שחשפה את העצב החשוף של התעשייה. אולפני הקולנוע לא ראו ב-Sora כלי עזר, אלא איום קיומי על המודל העסקי שלהם ועל הקניין הרוחני שהם צברו במשך מאה שנים. OpenAI הבינה שהמחיר של "לנצח" את הוליווד הוא מלחמת התשה משפטית על זכויות יוצרים של חומרי אימון.
בעידן שבו החברה מכוונת להנפקת ענק או לגיוסי הון לפי שווי דמיוני, "תיק פתוח" מול תעשיית הבידור הוא משקולת שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לסחוב. סגירת Sora היא סוג של "הצעת שלום" רשמית לאולפנים: "אנחנו לא באים להחליף אתכם, אנחנו חוזרים למעבדה".
במקביל, בזמן ש-Sora נשארה בבטא סגורה ומגודרת, השוק לא עמד מלכת. חברות כמו Runway, Luma AI, Pika וסטארט-אפים סיניים אגרסיביים פרצו קדימה עם כלים נגישים, מהירים וזולים. OpenAI מצאה את עצמה במצב מוזר, היא מחזיקה בטכנולוגיה מרשימה, אבל יתרונה היחסי נשחק.
כשכלי וידאו הופכים ל"קומודיטי" (מוצר מדף בסיסי), שולי הרווח נשחקים. במקום להילחם על פירורים בשוק רווי של "יוצרי תוכן" וטיקטוקרים, OpenAI בחרה לסגת ולחזור לליבה שלה – להיות ספקית התשתית והמוח שמאחורי הארגונים הגדולים בעולם. היא מעדיפה למכור אינטליגנציה לפורצ'ן 500 מאשר פיקסלים ליוצרי יוטיוב.
סגירתה של Sora היא סימן לבגרות של OpenAI. היא כבר לא סטארט-אפ רעב שמנסה להדהים את האינטרנט עם דמואים ויראליים כדי למשוך השקעות ראשוניות. היא כעת תאגיד שחייב להציג רווחיות, יעילות וביטחון רגולטורי.
בעולם שבו Deepfakes מהווים איום ישיר על יציבות פוליטית ותהליכים דמוקרטיים, הנסיגה מווידאו ריאליסטי היא גם מהלך של הגנה עצמית. OpenAI לא רוצה להיות זו שתואשם בזיוף הבחירות הבאות או ביצירת כאוס חברתי. על ידי סגירת הפרויקט, היא מסירה מעצמה את כאב הראש הרגולטורי הזה ומתמקדת במודלים טקסטואליים ולוגיים, שם השליטה והבטיחות קלות יותר לניהול.
סורה אולי מתה כמוצר עצמאי, אך הטכנולוגיה שלה לא תיזרק לפח. היא תחלחל למקומות אחרים. אולי כחלק ממודל מולטי-מודאלי מאוחד (GPT-5 Vision), או ככלי פנימי לארגונים מובחרים תחת פיקוח הדוק.
מה שבטוח הוא שהלקח נלמד: בעידן ה-AI המודרני, לא מספיק ליצור קסם. צריך לדעת איך לממן אותו, איך להגן עליו משפטית ואיך לשרוד את ההשלכות החברתיות שלו. OpenAI בחרה בחיים האמיתיים על פני הוליווד, ובאינטליגנציה על פני בידור.
הכותב הוא מומחה בינה מלאכותית, יוצר תוכן ומרצה מבוקש בעל קהילה של למעלה מ-65,000 עוקבים
26/03/26 13:20
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כמה מכם משתמשים בצ'אט? GPT או ג'מיני (Gemini)? כנראה שרובכם, אם לא כולכם. עכשיו, כמה מכם שולחים את התוצאות ישר ללקוח או לארגון שלכם במיילים בלי לגעת? כמעט אף אחד. עכשיו, ב-2026, זה משתנה, והיום אני אראה לכם למה הצ'אט שאתם מכירים, כמו שאתם מכירים אותו, הוא לא בהכרח הכלי הנכון לכל המשימות שקשורות ב-AI", כך אמר לירון ג'יני, CTO ומייסד בחברת Open Finance, שדיבר בוובינר שערכו אנשים ומחשבים. הוובינר הרביעי בסדרה הוקדש לנושא 'AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש' ונערך באחרונה.
האירוע נפתח על ידי נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה, והונחה על ידי יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, תחת הכותרת "AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש".
המעבר מעוזר וירטואלי לעובד דיגיטלי
הוובינר הביא אל קהל המשתתפים בזום את כל הפרטים על האופן שבו הבינה המלאכותית מסייעת לארגונים, וג'יני הרחיב בפירוט רב על המעבר של ה-AI משלב הניסוי כ"עוזר", המספק רק טקסט, לשלב שבו מודלים כמו 'Claude Co-worker', של חברת אנת'רופיק (Anthropic), הופכים כיום ל"עובדים" של ממש, שניגשים ישירות לקבצים ולמערכות.
ג'יני ציין ארבע יכולות מפתח של המודל החדש: גישה ישירה וקריאת קבצים מתיקיות ללא צורך בהעלאה או הורדה; יכולת להריץ במקביל מספר סוכנים חכמים (AI Agents), המפרקים משימות מורכבות ועובדים כצוות קטן (למשל סוכן אחד שמנתח, שני שכותב ושלישי שמעצב); הפקת תוצרים מקצועיים ומוגמרים כמו גיליונות אקסל פעילים או מצגות פאוור-פוינט מעוצבות; וחיבור אינטגרלי לכלים הארגוניים היומיומיים דוגמת גוגל דרייב, ג'ימייל וסלאק ללא כל צורך בהעתק-הדבק.
בניית מיומנויות וניהול סיכונים
כדי להפיק את המיטב מהכלים הללו, הסביר ג'יני כי יש לבנות מיומנויות (Skills) באמצעות קובצי טקסט פשוטים המדריכים את המערכת כיצד לפעול על פי תהליכים ספציפיים וערכי הארגון. עוד הוא אמר שיש להשתמש בפלאג-אינים ייעודיים, המשלבים מיומנות וכלים לתחומים ספציפיים, כמו כספים או משפטים, ובשלב המתקדם ביותר אף להקים מרקטפלייס ארגוני פרטי שיאפשר הפצה קלה, ניהול גרסאות והתקנה אוטומטית לעובדים.
לצד היתרונות העצומים והיכולת להכפיל את הפרודוקטיביות פי עשרה, ג'יני הדגיש שוב ושוב את הקריטיות שבאבטחת מידע ומשילות בארגון, והזהיר כי שימוש בלתי מבוקר יוביל לתופעת Shadow AI מסוכנת. כדי למנוע זאת, הוא המליץ לנעול פונקציות מסוימות, להגביל חיבורים חיצוניים, לייצר פרופיל דפדפן ייעודי לניטור פעולות הסוכן (Telemetry), לקבוע מגבלות שימוש (Speed limits), שימנעו חשבונות עתק פתאומיים, ובעיקר – לנסח מדיניות שימוש ברורה ומוסדרת הכוללת בקרת גישה מבוססת תפקידים (RBAC – ר"ת Role-Based Access Control).
תוכנית פעולה לעידן החדש
ג'יני המחיש את גודל המהפכה כשציין כיצד ההכרזה על הכלים הללו הובילה למחיקת 285 מיליארד דולר משוויון של חברות תוכנה (SaaS), והבהיר שארגון שיישאר תקוע בעידן ה"העתק-הדבק" של הצ'אטים הישנים – פשוט יישאר מאחור. לסיום, הוא פרס תוכנית פעולה בת ארבעה שלבים להטמעת הכלים החדשים: התחלה בפיילוט של מספר משתתפים בודדים ממחלקות שונות, מעבר ללמידה מונחית ובניית ספריות של פרויקטים ומיומנויות, הרחבת השימוש לעשרות עובדים תוך מינוי "שגרירי AI", ולבסוף יציאה לפריסה מלאה ברחבי הארגון, המלווה בהדרכות אינטנסיביות. המסר המרכזי שלו למנהלים היה שעליהם לפעול מיד, משום שהמתחרים שלהם כבר עושים זאת.
26/03/26 17:49
9.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"איראן ושלוחיה בסייבר העבירו הילוך: השחקנים האלה עברו מביצוע פעילות איסוף מודיעין וריגול – לפעולות הרס מוצלחות, כולל השמדת נתונים נגד ארגוני תקשורת וגופי תשתיות קריטיות. לצד מתקפות DDoS ברמה נמוכה והתפארויות על פריצות ל-ICS (מערכות בקרה תעשייתיות), יש להם רקורד של חדירות מוצלחות לארגונים ממגזרי הרפואה והפיננסים. הפעילות האיראנית בסייבר משקפת מאמץ מתוחכם להקרין כוח ולגרום להפרעות תפעוליות באמצעות פעולות התקפיות בממד זה – ככל שהסכסוך מתפתח", כך אמר אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.
מאיירס סיפר על פעילות הקבוצה שבראשה הוא עומד: "אני מנהל צוות של מומחי איומי סייבר, הפזורים גיאוגרפית. חברי הצוות עוקבים אחרי קבוצות של מדינות יריבות, שפועלות ברחבי העולם בסייבר לסוגיהן: כאלה שהמניע שלהן כספי-פלילי וכאלה שפועלות בחסות מדינה. אנחנו מפיקים מודיעין מעשי – כדי להגן על לקוחות, לזהות התנהגות סייבר חשודה וזדונית, ולעצור יריבים שנהיים מתוחכמים יותר ויותר. מהות הפעילות של הצוות שלי היא בשילוב מודיעין אנושי ומודיעין שמקורו בטכנולוגיה".
מה אתם מגלים מאז פתיחת המלחמה על הפעילות של הסייבר האיראני?
"אנחנו עוקבים אחרי נוף האיומים בקביעות ורואים עלייה בפעילות של שחקנים שקשורים לאיראן, כמו גם פעילות איראנית, של המדינה עצמה. זאת, לצד פעילות של קבוצות האקטיביסטיות פרו-איראניות ופרו-רוסיות. האקרים האיראניים ותומכי איראן עברו שינוי – ממודיעין להרס",
מה ארגונים יכולים לעשות כדי להתגונן מפניהם?
"בהינתן הסביבה התנודתית הזו, ארגונים חייבים להתקדם מעבר לאבטחה בסיסית. נראות גבוהה היא קריטית לזיהוי חדירות שמבוצעות ללא הזרקה של נוזקות, אלא כאלה שמנצלות אישורים לגיטימיים ועושות בהם שימוש כדי להשתלב בתעבורה רגילה. יש כאן כמה אתגרים שמצטרפים יחד: זמני הפריצות מתקצרים דרמטית, ומגיעים לשיאי שפל; לא פשוט לערוך ולאכוף אימות רב שלבי (MFA), שיהיה עמיד לפישינג; ונדרש לנטרל פגיעויות במכשירי קצה שפונים לאינטרנט, כמו VPN ופיירוול. זו שורת פעולות חיוניות לביצוע".
ההאקרים האיראניים הולכים ומשתכללים – וגם ההגנה הארגונית מפניהם צריכה להשתכלל. צילום: ג'מיני
"הזהות היא ההגנה ההיקפית החדשה"
לדברי מאיירס, "הזהות היא ההגנה ההיקפית החדשה, וניצול תעודות אישור שנפגעו נותר הווקטור הנפוץ והיעיל ביותר שדרכו ההאקרים יכולים לחדור לארגונים. מדובר באיומים אופורטוניסטיים, שעלולה להיות להם השפעה גבוהה על פעילות הארגונים שנופלים קורבנות למתקפות האלה. לכן, חיוני לבצע כמה פעולות: צמצום משטח התקיפה על ידי תיקון פגיעויות מנוצלות ידועות; ביטול אישורי ברירת מחדל; יישום זיהוי ותגובה לאיומים מבוססי זהות; והפחתת פערי נראות שהם חוצי תחומים".
איך ה-AI משפיעה על נוף האיומים?
"הבינה המלאכותית מאיצה את נוף האיומים משני הצדדים – גם מצד התוקפים וגם מזה של המגנים. המחקר השנתי שלנו בנושא ל-2026 מצא עלייה של 89% בשימוש עוין בבינה מלאכותית. התוקפים מנצלים אותה להרחבת פעילות הנדסה חברתית, להאצת הסיור ולשיפור הפיתוח של נוזקות. במקביל, זמן הפריצה – הזמן שלוקח לאויב 'לזוז' לרוחב הארגון לאחר קבלת הגישה הראשונית – ירד לממוצע של 29 דקות, כאשר הזמן המהיר ביותר שראינו היה 27 שניות בלבד.
עוד ראינו שהיריבים עושים שימוש תפעולי בבינה מלאכותית. זה מרחיב את משטח התקיפה, כאשר שחקני איום מתנסים במכלול פעילות התקפיות מבוססות AI, כולל מניפולציה של מודלים וניצול תהליכי עבודה עסקיים, שמונחים על ידי בינה מלאכותית. אמנם, ה-AI לא מובילה את כל המתקפות כיום, אבל לאורך 2025 ראינו אותה מגבירה את המהירות, ההיקף והיכולת הבסיסית של ההאקרים. בשנה החולפת, הרעים הגדילו את היקף המתקפות מבוססות ה-AI ב-89%".
זה נתון בולט מאוד. אז בעצם נכון לומר שהבינה המלאכותית משנה את תחום הסייבר – בהגנה ובהתקפה.
"נכון. היא מאיצה את הפישינג, ממכנת ומקצרת זמנים של סיורים במערכות הקורבנות, וכן, כאמור, מפחיתה את הזמן ממועד השגת הגישה הראשונית עד להשפעה בפועל. הבינה המלאכותית הוסיפה עוד שחקנים למגרש, גם כאלה שפחות מיומנים טכנית. בנוסף, היא הפכה להיות בעצמה עוד משטח תקיפה, וכך נוסף ממד חדש של סיכון. היכן שיש חדשנות שמקדמת ארגונים – נמצא בעקבותיה גם את הרעים שמנצלים את חולשותיה".
הדילמה של המגן
קריסטיאן רודריגז, CTO שדה לאזור אמריקה בקראודסטרייק, ציין כי "הדילמה של המגן תמיד הייתה שהוא חייב להיות צודק בכל פעם, בעוד שהיריב חייב להיות צודק רק פעם אחת. ה-AI מגבירה את מהירות התוקף ואת היקף המתקפות שלו, אבל גם מעניקה למגנים הזדמנות להחזיר את היתרון לעצמם. ביישום והטמעה נכונים, ה-AI מאפשרת לצוותי אבטחה לעבד כמויות עצומות של טלמטריה בזמן אמת, למכן את עבודות החקירה החוזרות שעושים האנליסטים ולחשוף איומים מהר יותר ממה שבני אדם לבדם יכולים לעשות. בשילוב עם ציידי איומים אנושיים מומחים, הבינה המלאכותית מאפשרת למגנים להגיב במהירות ובאופן מדויק".
26/03/26 11:34
8.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מני ברוך מונה למנכ"ל בזק בינלאומי, ויחליף את רון גלב, שיסיים את תפקידו בתקופה הקרובה, לאחר השלמת תהליך חפיפה מסודר.
ברוך, מבכירי המנהלים בבזק ובעל ניסיון רב בתחום הטכנולוגיות, התשתיות והטלקום, ייכנס לתפקיד במהלך חודש אפריל ויוביל את המשך פיתוחה העסקי והטכנולוגי של החברה, תוך הרחבת פעילותה בתחומי השירותים לעסקים, הענן, AI, הסייבר, חוות השרתים ופתרונות מתקדמים ללקוחות.
ברוך מביא עמו ניסיון של כ-14 שנים בבזק, כאשר בחמש השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות והרשת. במסגרת זו, הוביל את פרויקט פריסת הסיבים ברחבי ישראל, שהגיעו לכ-2.9 מיליון משקי בית, לצד עיבוי הרשתות ותשתיות התקשורת, הקמת פעילות ה-ISP ומהלכי מודרניזציה במערכות המידע, לרבות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות, חיזוק הגנת הסייבר והשקת פתרונות חדשניים. קודם לכן כיהן בשורה של תפקידי ניהול בכירים בבזק, ולפני הצטרפותו לחברה עבד בסטארט-אפ בתחום התקשורת וכעשור בחברת הוט.
תומר ראב"ד, יו"ר קבוצת בזק: "אני מברך על מינויו של מני ברוך לתפקיד מנכ"ל בזק בינלאומי. מני הוא מנהל מנוסה ובעל הבנה עמוקה של עולמות הטכנולוגיה, התשתיות והטלקום, אשר הוביל בשנים האחרונות מהלכים משמעותיים בליבת הפעילות של בזק. אני בטוח כי ניסיונו הרב יסייע לו להוביל את בזק בינלאומי קדימה בעידן של חדשנות ותחרות גוברת".
ברוך אמר לאחר מינוי, כי "אני מודה ליו"ר ולדירקטוריון הקבוצה על האמון. יחד עם צוותי בזק בינלאומי נמשיך לפעול לחיזוק הפעילות, להוביל חדשנות ולהעניק ללקוחות פתרונות מתקדמים ואיכותיים בעולם התקשורת. בנוסף, אני מבקש להודות לניר דוד, מנכ"ל בזק על הליווי, ההכוונה והאמון לאורך השנים, תמיכתו הייתה משמעותית עבורי לאורך הדרך".
26/03/26 14:58
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם בהיי-טק (ובצה"ל) חושבים להסתמך על מערכת החינוך לייצור הדור הבא של העובדים בענף – יכול להיות שצריכים שם לחשב מסלול מחדש: דו"ח שפרסמה היום (ה') ועדת פרלמוטר – ועדה ממשלתית לקידום ההון להגדלת ההון האנושי בהיי-טק – מצביע על כך שהמערכת שאחראית על חינוך ילדי ישראל כושלת בכך. הוועדה מזהירה שאם לא יהיה שינוי מהיר במערכת החינוך, ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה ותאבד את מעמדה בעולם.
הוועדה, שבראשה עומד דדי פרלמוטר, מוותיקי ההיי-טק הישראלי ובעבר סגן נשיא אינטל העולמית, מצביע על מגמות מדאיגות במערכת החינוך: לאחר עשור של עלייה עקבית, שיעור הזכאים לבגרות היי-טק נעצר בשלוש השנים האחרונות, ובשנת הלימודים הקודמת עמד על 10.8% בלבד. נתון מטריד נוסף הוא הירידה בשיעור הזכאים.ות לבגרות זו בקרב אוכלוסיות שונות, כאשר שיעור התלמידות הזכאיות ירד בשנתיים האחרונות מ-8.6% ל-7.8% (קיטון של קרוב ל-10%), בחברה הערבית שיעור הזכאים עומד על 7.3% בלבד וגם בפריפריה הנתונים נמוכים.
גם בהשכלה הגבוהה נרשמו סימני האטה בשנה האחרונה: נרשם קיטון של 0.9% במספר הנרשמים לתארים טכנולוגיים באוניברסיטאות וירידה חדה של 10.5% במספר הנרשמים במכללות.
יותר משרות טק בחברות שאינן טק
ענף ההיי-טק אחראי כיום ל-19.4% מהתל"ג ול-57% מהייצוא של ישראל. עם זאת, הדו”ח מצביע על כך שהענף פועל בתוך מה שמוגדר כ-“סערה המושלמת”: מלחמה מתמשכת, תנודתיות מקרו-כלכלית והאצה דרמטית במהפכת הבינה המלאכותית.
לצד זאת, ניכר שינוי מבני בשוק העבודה: בשנים האחרונות, שנות המלחמה בעזה, חלה האטה בקצה הגידול במשרות הטכנולוגיות בחברות ההיי-טק – ב-2023 הוא עמד על 3.2%, ב-2024 היה קיטון של 1.3% וב-2025 נרשמה עלייה של 2.8% בלבד. זאת, לעומת קצב גידול של 6.1% ב-2017-2022. לעומת זאת, משרות הטק בחברות שאינן ההיי-טק גדלו אשתקד בשיעור ניכר יותר מאשר המשרות בחברות בענף – עלייה של 4.3%. בוועדה רואים בכך סימן מעודד למעבר ממשק שבו ההיי-טק הוא קטר מבודד לכזה שמבוסס יותר ויותר על טכנולוגיה. אחוז המועסקים במשרות טק ב-2025 עמד על 14.8% -עלייה שנתית של 0.3%. הוועדה הציבה יעד שלפיו עד 2035, שיעור משקות הטק במשק יעמוד על 16.6%.
מהפכת ה-AI משנה את שוק העבודה
דדי פרלמוטר. צילום: פיני חמו
דו"ח פרלמוטר מצביע על מה שכבר ידוע: מהפכת הבינה המלאכותית משנה את הכישורים והמיומנויות הנדרשים בשוק העבודה. כלי AI מסוגלים לבצע כיום משימות מורכבות, טכניות ואחרות, ולכן עובדים נדרשים כבר בתחילת הקריירה שלהם למיומנויות מתקדמות, כגון חשיבה מערכתית, פתרון בעיות מורכבות ויכולת עבודה אפקטיבית לצד מערכות בינה מלאכותית.
אולם השינוי לא נוגע רק לצעירים – גם עובדים שכבר נמצאים בשוק העבודה נדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה, כאשר הכשרה חד פעמית לבינה מלאכותית כבר לא מספיקה. הדו”ח מדגיש את הצורך בהקמת מערכת למידה לאורך החיים (LLL – Life Long Learning), שתאפשר לעובדים לעדכן מיומנויות בזמן אמת ולהשתלב בתפקידים המשתנים.
בנוסף, כותבים חברי הוועדה, ללא הרחבה משמעותית של השתתפות נשים, ערבים, חרדים ותושבי פריפריה בענף ההיי-טק יהיה קשה לעמוד ביעדי הצמיחה של ישראל ולהבטיח את יתרונה התחרותי לאורך זמן.
מה הוועדה ממליצה לעשות?
הדו”ח מציג שורה של המלצות לצעדים אופרטיביים: ראשית, על מערכת החינוך להעלות את שיעור הזכאים לבגרות בהיי-טק שהיא מציבה לעצמה לשנים הקרובות. הוועדה ממליצה שהיעד ל-2033, ולכל המאוחר 2034, יעמוד על 20%, ומציעה יעדי ביניים של 15.5% עד שנת 2028 ו-18% עד 2031. בנוסף, הוועדה ממליצה על עיגון תקציב רב שנתי לתוכניות לימודי ה-STEM (ר"ת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), הרחבה והעמקה של מסלולי ההכשרה החוץ אקדמיים והארכת משכם, קידום מסלולי מיקרו-תארים באקדמיה כחלק מתשתית הלמידה לאורך החיים ועדכון ספר העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כך שיכלול מקצועות חדשים כגון ארכיטקט AI ומטמיע AI.
בנוסף, קורא הדו”ח לחיזוק מנגנוני הבקרה הממשלתיים, כדי להבטיח שהחלטות הממשלה בנושא יתורגמו ליישום בפועל.
"ישראל חייבת לשמר את הגב הכלכלי שלה – ההיי-טק"
פרלמוטר אמר כי "לצד יצירת חוסן ביטחוני, ישראל חייבת לשמר את הגב הכלכלי החזק שלה: ההייטק. דווקא בזמני משבר, כמו זה שאנחנו נמצאים בו כיום, אנחנו רואים שוב עד כמה הטכנולוגיה וההיי-טק הם תנאי ליציבות המשק".
"אנחנו בעיצומה של סערה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית", הוסיף. "אם לא נשנה עכשיו את מערכת החינוך וההכשרה, ישראל תישאר מאחור במרוץ ה-AI מול מדינות העולם. אנחנו חייבים להתאים את מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית, כך שיאפשרו לישראל להישאר בחזית טכנולוגית עולמית: אסור להסתפק בלימוד של מקצוע נקודתי, וצריך ללמד איך ללמוד, כיצד לחשוב ואיך להסתגל".
לדבריו, "אם ישראל רוצה להמשיך להוביל, עליה לקבל החלטות אמיצות, להבטיח רציפות תקציבית, ולהשקיע השקעה עמוקה ומתמשכת בהון האנושי – מהחינוך היסודי ועד להשכלה הגבוהה".
פרלמוטר ציין כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו משרות קיימות נעלמות או משתנות וחדשות נוצרות בקצב מהיר. זה מייצר גם סיכון וגם הזדמנות, ואם נשכיל להשקיע בהון האנושי ולהכשיר הן את הדור הנוכחי ואת דור העתיד מהר וביעילות להשלמת יכולות הבינה המלאכותית, מדינת ישראל תשמור ואולי אף תגדיל את התנופה הכלכלית, הביטחונית והחברתית".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
לדברי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, "ענף ההיי-טק הוא הנכס האסטרטגי המשמעותי ביותר של המדינה, וההון האנושי הוא המנוע המזין אותו. השקעה בכישורי העתיד, שאליה אנחנו מחויבים, היא לא רק צעד כלכלי, אלא חובה לאומית לשימור המצוינות המדעית והטכנולוגית, והבטחת חוסנה הלאומי של ישראל לדורות הבאים. ישראל יכולה להוביל את העידן החדש – אם נקבל היום את ההחלטות האמיצות".
26/03/26 15:47
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כניסת יכולות הבינה המלאכותית – ובתוכן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) – מייצרת לנו שיבוש ומשנה פעילויות ותהליכים בעולם העסקי. כל ארגון רוצה וצריך להכניס יכולות AI, על מנת לשפר ולייעל תהליכים עסקיים, אבל נדרש לעשות זאת באופן המאפשר יעילות עסקית מחד, ומטפל בהיבטי האחריות, העלות ואבטחת המידע מאידך. מחקר שנערך באחרונה העלה כי יותר מ-80% מהנהלות הארגונים בעולם מצפות להכניס לעבודה שכבת AI סוכנית (Agentic AI) – ואנו מציעים לעשות זאת באופן גמיש תפעולית ונכון אבטחתית וכלכלית", כך אמר שרון אוליאר, מהנדס מערכות בכיר במיקרוסופט ישראל.
אוליאר דיבר בוובינר מיוחד שערכה נס (Ness). הוובינר נערך אתמול (ד') תחת הכותרת "סוכני קופיילוט במודל PAYG", ופתח אותו שחר נתיב, מנהל תחום מיקרוסופט (Microsoft) בקבוצת הענן של נס. נתיב ציין כי שיתוף הפעולה של נס עם הענקית מרדמונד "נמשך יותר משני עשורים – ועם השנים רק הולך ומתהדק".
"ארגונים נמצאים על הרצף בין שלושה שלבים בהיבט מידת הבשלות של מערכות ה-AI שברשותם", ציין אוליאר. "רוב הארגונים ממוקמים בשלב בו קופיילוט משמש עוזר לעובד האנושי. השלב המתקדם יותר, בו נמצאים מעט ארגונים, הוא כשהארגון עובד עם אוטומציות AI. הסוכנים יודעים להתחבר ולהתממשק למערכות הארגוניות ואז לבצע פעולות. בשלב השלישי נמצאים רק ארגונים בודדים: תחת העובד בן האנוש יש כמה סוכנים העובדים עבורו. העובד מנחה את הסוכן מה לעשות – אבל לא איך לעשות. הסוכן 'מבין' את הנהלים, ויודע מה תקין ומה לא, ומבצע משימות A-Z".
שחר נתיב, מנהל תחום מיקרוסופט בקבוצת הענן של נס. צילום: פרטי
"הקופיילוט נכנס ומתממשק לאפליקציות 365"
"כלל הארגונים מכוונים להגיע ליעד המתקדם בעולם הבינה המלאכותית, של השלב השלישי", ציין אוליאר. "חלק מכלי קופיילוט מאפשרים זאת. עבור ארגונים הרוצים להתקדם בעולמות ה-AI, אנו מציעים יכולות מתקדמות הכוללות אפשרויות תשלום גמישות אשר מתאימות עצמן לדרישות הלקוח. הלקוח יכול לבחור בתשלום קבוע מראש – Copilot 365, תשלום מראש של חבילות על פי שימוש בהנחה, או תשלום לפי שימוש: PAYG שהם ראשי תיבות של Pay As You Go – מודל בו משלמים על השירות רק בעת הצריכה בפועל, בלא התחייבות או תשלום מראש. כך, אנו מציעים לארגונים גמישות ושליטה בהוצאות".
"הכניסה לעולם ה-AI המתקדם", ציין אוליאר, "כרוכה לא רק בטיפול בנושאים טכנולוגיים. יש המון היערכויות מראש לטפל בהן, ובראשן – מוכנות העובדים לתחום. יש להכשיר מבעוד מועד את המשאב האנושי בארגון לכניסה לעולם ה-AI הסוכנית. יש לכך השלכות מעבר לטכנולוגיה, אבטחת מידע ועלויות".
אוליאר הציג שבע פונקציות ויכולות שיש לקופיילוט צ'ט של מיקרוסופט: להשיב לשאלות; לשמש כמנוע חיפוש; לבנות סוכן או לרכוש אחד שכזה בחנות סוכנים; להפוך את כלל השיח מול הסוכן לדף מסכם שמאפשר שיתוף עם עובדים אחרים בארגון; שימוש ב-NoteBook כפונקציה שתפעל נקודתית בסביבה מגודרת, לטובת קבוצות עבודה ממוקדות משימה או פרויקט; וכן – לבנות עזרים ויזואליים כמו וידיאו או תמונות על בסיס שאילתה.
הוא הוסיף כי "אחד היתרונות המשמעותיים הוא שהקופיילוט נכנס ומתממשק לאפליקציות 365 כמו אקסל, וורד, פאואר-פוינט וטימז, ומרחיב את היכולות לעבוד עליהם בצורה מדהימה".
"בעולם התוכן של AI", סיכם אוליאר, "הסוכנים הם הדבר החם. כמו כל יישום AI, זה כולל מודלי שפה גדולים (LLMs), אך מרחיב את היכולת הבסיסית של צ'אט רגיל, כך שניתן לחבר אליו מערכות ארגוניות שונות לטובת פעולות ותובנות ארגוניות. מיקרוסופט תומכת במגוון רחב של סוכנים, ומתאימה אותם לרמת הידע הטכני של המשתמשים. סוכני ה-AI מסוגלים להתחבר ל-1,500 כלים שונים Built-in, ללא צורך בקוד. כך, ארגונים יכולים לפתח בקלות ובמהירות סוכני AI מתקדמים.
על מנת לסייע לארגונים עוד יותר, מספקת מיקרוסופט סוכנים מוכנים מראש המאפשרים, באמצעות שימוש במודלים מתקדמים, יכולות מתקדמות כגון ביצוע מחקרים עמוקים לניתוח נתח שוק על מוצר או פיתוח מוצר קיים, תרגום בזמן אמת, ניתוח נתונים כמותיים כגון דו"חות כספיים מורכבים, נתוני מעבדה, ניתוח ביצועים ועוד", אמר.
לבסוף, הזכיר אוליאר את הכלי ה-Copilot 365, אשר יתרונו המרכזי שהוא מביא את כל עולם המידע המיקרוסופטי כמקור ידע לעולמות ה-AI. כך למשל, תוך כדי שמירה על אבטחת מידע והפרטיות, יכול הקופיילוט לגשת לדוא"ל, לשיחות טימז ולקבצים של המשתמש ולהיעזר בידע הטמון בהם במענה לשאילתות וביצוע פעולות.
אמיר פלס, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה והנדסה ברדוור. צילום: יח"צ
"עם סוכני ה-AI מגיעים גם סיכוני אבטחת מידע לארגון"
אמיר פלס, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה והנדסה ברדוור (Radware), חתם את המפגש בהציגו את היבטי ההגנה לקופיילוט באמצעות פתרונות החברה, אותם נס מייצגת ומטמיעה.
"אנו נמצאים בצונאמי של שיבושים", אמר. "עם סוכני ה-AI מגיעים גם סיכוני אבטחת מידע לארגון, ואלו נדרשים להיזהר ולהתמודד מול הסכנות הרבות. הסכנות הכי גדולות הן התערבות חיצונית בהוראות הניתנות – חוקרים שלנו הצליחו לעשות זאת באמצעות פיתוח מערכת הגנה אקטיבית המבינה את ה'כוונה' (Intent) שמאחורי הפעולות – Agentic AI Protection. המערכת יודעת לזהות כוונות זדוניות בזמן אמת, למנוע זליגת מידע (DLP מבוסס AI) ולנהל מצב אבטחה (AI-SPM). כל אלו במטרה לאפשר למנהל אבטחת המידע וה-IT בארגון להגיד כן לקופיילוט הארגוני בביטחון מלא".
26/03/26 16:37
7.55% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בין הצהרה על המלחמה עם איראן לניהול מרחוק של המשא ומתן איתה, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מצא זמן למנות אתמול (ד') 13 בכירים בענף ההיי-טק לפאנל יועצים חדש של הבית הלבן לעולמות המדע והטכנולוגיה.
שלושה מחברי הפאנל שאישרו את השתתפותם בו הם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, מייקל דל, מייסד החברה הקרויה על שמו, וג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. על פי הדיווחים, הפאנל כולל גם את לארי אליסון, מייסד אורקל, צפרא כץ, לשעבר מנכ"לית החברה, סרגיי ברין, מייסד משותף של גוגל, ומשקיע הון-הסיכון מארק אנדרסן. בראשו יעמדו שניים – דיוויד סאקס, צאר הקריפטו של ממשל טראמפ, ומייקל קרטסיוס, מנהל מדיניות המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן.
ממשל מעורב מאוד בבינה מלאכותית
טראמפ חתם על הצו הנשיאותי להקמת הפאנל החדש, או המוצעה החדשה, בינואר האחרון. על פי הודעת הבית הלבן מאז, המועצה "תייעץ לנשיא בנושאים הקשורים למדיניות בענייני מדע, טכנולוגיה, חינוך וחדשנות". לחברי המועצה החדשה צפויה להיות השפעה רבה על מדיניות הבינה המלאכותית של וושינגטון. ממשל טראמפ שם דגש על עולם ה-AI ומקדם השקעות של חברות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית, דאטה סנטרים לתחום ועוד – בארצות הברית. זאת, בין היתר באמצעות תוכנית סטארגייט, שענקיות טק רבות, בהן OpenAI, אנבידיה ואורקל, נוטלות בה חלק.
הבית הלבן שלח לקונגרס האמריקני בינואר האחרון מסמך המהווה מסגרת עבודה למדיניות בינה מלאכותית, בתקווה שהנבחרים יעגנו אותו בחקיקה. בין היתר, המסמך עוסק בהסרת חסמים לחדשנות, הגנה על ילדים בפלטפורמות הדיגיטליות וביטול הטיות פוליטיות – או לפחות מה שבממשל טראמפ רואים ככאלה. במסמך הדגיש הבית הלבן כי החקיקה בנושאים אלה צריכה "להסיר חסמים" ולצמצם אותם למינימום.
צוקרברג: "לכבוד הוא לי להיות חלק מהמועצה"
אליסון, צוקרברג, הואנג ואחרים הגבירו עד מאוד את העסקים שלהם עם הבית הלבן מאז שטראמפ נכנס שוב לבית הלבן, וביצעו עסקאות שהוא קידם. כך, אליסון, שיש לו היסטוריה של תמיכה בטראמפ, היה חבר בקונסורציום של משקיעים אמריקניים, שכל אחד מהם קנה בינואר האחרון 15% מפעילות טיקטוק הסינית בארצות הברית. הואנג שכנע את הבית הלבן להסיר חלק מהרגולציה שהגבילה את מכירת שבבי ה-AI של אנבידיה לסין.
צוקרברג הוציא אתמול הצהרה ובה כתב כי "לארצות הברית יש את ההזדמנות להוביל את עולם ה-AI. לכבוד הוא לי להיות חלק מהמועצה של הנשיא, ולעבוד עם מובילים אחרים בתעשייה כדי לגרום לזה לקרות".
הגברת הראשונה – והרובוט הראשון בבית הלבן
בתוך כך, הגברת הראשונה של ארצות הברית, מלניה טראמפ, קיימה אתמול אירוע שעסק בבינה מלאכותית בחינוך, במסגרת "ועידת הגברות הראשונות" שהיא עורכת בימים אלה בוושינגטון – בין היתר בהשתתפות שרה נתניהו. טראמפ צעדה באירוע על השטיח האדום בבית הלבן לצד רובוט הומנואידי בשם Figure 03 – מה שלכד את תשומת לב המשתתפים והפך לוויראלי ברשתות החברתיות.
טראמפ ציינה שזהו הרובוט הראשון שנכנס לבית הלבן, ועודדה חברות טכנולוגיה לסייע בהדרכת ילדים ובני נוער על AI. "בקרוב מאוד, הבינה המלאכותית תצא מהסמארטפונים שלנו לעבר רובוטים הומנואידיים, שיהיו שימושיים", אמרה.
Figure 03 ציין כי "אני אסיר תודה להיות חלק מהתנועה ההיסטורית הזאת, במטרה לחזק ילדים עם טכנולוגיה וחינוך".
26/03/26 11:15
6.6% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טייק 2: ימים לאחר הפריצה אל ענקית הרפואה סטרייקר (Stryker) – האקרים פרו-איראניים תקפו, שוב, ארגון שירותי בריאות בארה"ב. לפי מחקר שפורסם השבוע (ג').
לפי מחקר שפורסם השבוע (ג'), ההאקרים הקשורים לממשלת איראן תקפו בסייבר מוסד רפואי אמריקני בכופרה בסוף פברואר, בסמוך לתחילת המלחמה מול ארה"ב וישראל.
חוקרי ביזלי סקיוריטי (Beazley Security) חשפו את התוקפים: Pay2Key – כנופיית כופר שפועלת מאז 2020, אשר נראה כי השתמשה בחשבון מנהל שנפרץ, כדי להשיג גישה לארגון המותקף.
לאחר שנכנסו, ההאקרים המתינו כמה ימים, לפני שהפעילו את הנוזקה. ההטמעה שלה ארכה רק שלוש שעות, שהספיקו לתוקפים על מנת לפרוס ולהחביא את הקבצים בסביבה. חוקרי ביזלי סקיוריטי הגיבו למתקפה בסוף פברואר וקראו לחוקרים מ-הלסיון (Halcyon) לסייע בחקר הנוזקה.
החקירה העלתה כי "באופן יוצא דופן, לא מצאנו עדויות לכך שנקצרו במהלך המתקפה נתונים". במקביל, קבוצת ההאקרים לא דרשה תשלום של דמי כופר.
"פעילותה של כנופיית הכופרה Pay2Key גדלה במידה מסוימת בעקבות המלחמה האחרונה", ציינו החוקרים. "המתקפה ממשיכה את דפוס הפגיעה בארגונים מערביים, במיוחד בארה"ב ובישראל".
"לפי הממצאים", נכתב בדו"ח, "גרסת הכופרה שחקרנו בחדירה זו היא שדרוג משמעותי לעומת קמפיינים שנערכו ביולי 2025. היו בה שיפורים בתחומי ההתחמקות, הביצוע ומניעת הגילוי הפורנזי". It appears Pay2Key is back in the wilds again and targeting healthcare providers on behalf of the Iranian government. Halcyon has constructed a comprehensive article detailing their exploits and explaining how this ransomware as a service has become so prevalent. #CyberAwareness…
— ByteSec1401 Efshagari (@Leila97726926) March 25, 2026 "אינטרסים של איראן ולא פשעי סייבר מסורתיים"
בהיבט הזיהוי הלאומי נכתב כי "פעילות שנצפתה בפורומים פליליים על ידי חברי Pay2Key מצביעה על שייכות לגורמי איום דוברי רוסית. ממצא זה תואם את הדפוס ארוך השנים של הקבוצה, של הסתרת לאום ומוצא".
החוקרים הזכירו כי שלושה גופים פדרליים, הסוכנות להגנת סייבר ותשתיות, CISA, ה-FBI ומרכז פשעי הסייבר של משרד המלחמה האמריקני, קבעו ב-2024 כי Pay2Key פועלת לריגול בסייבר לטובת השגת מודיעין.
"העקבות הפיננסיים מקמפיינים קודמים מצביעים על אינטרסים של איראן ולא על פושעי סייבר מסורתיים. נראה כי המתיחות האחרונה בין ארה"ב לאיראן האיצה את פעילות הקבוצה", נכתב. "מאז שהיא זוהתה בראשונה, ב-2020, על ידי חוקרי צ'ק פוינט (Check Point), הפכה Pay2Key לקבוצת כופר וסחיטה מבוססת, המכוונת בעיקר לקורבנות המזוהים עם אינטרסים של איראן".
באוגוסט 2024, פרסמו גופי הממשל הודעה הקובעת באופן מפורש כי Pay2Key היא "גורם איום שבסיסו באיראן, שמטרתו לפגוע בתשתיות הסייבר של ארה"ב וישראל – ולא להתמקד אך ורק בגביית דמי כופר".
הקבוצה זכתה לשמות נוספים ובהם: חתלתול שועלי, חתלתול חלוצי, UNC757, Parasite, RUBIDIUM ו-Lemon Sandstorm.
"Pay2Key ממשיכה להתפתח כאיום בולט על ארגונים מערביים"
במהלך שנת 2025, חברי Pay2Key הרחיבו את היקף פעילותם, ועסקו בגיוס אגרסיבי בפורומים של פשעי סייבר ובניסיונות למכור חלקים מהתשתית שלהם. "למרות התפתחויות אלו, Pay2Key עדיין מנהלת גלי תקיפה גדולים בקשר לסכסוכים איראניים… Pay2Key חידשה באחרונה את פעילותה בתחום הכופרה כשירות (RaaS), והגדילה את חלקם של השותפים שלה בתוכנית חלוקת הרווחים".
"Pay2Key ממשיכה להתפתח כאיום בולט על ארגונים מערביים, במיוחד בארה"ב ובישראל, כאשר הגרסה האחרונה שלה מייצגת התקדמות טכנית ניכרת בהשוואה לקמפיינים קודמים, ביכולות התחמקות, ביצוע ואנטי-פורנזיקה", סיכמו. "הפריצה הנוכחית לארגון בריאות אמריקני חושפת כמה חריגות מפעילותה הקודמת של הקבוצה וממגמות הכופר הרווחות, כגון העובדה שהם לא קצרו נתונים… הניסיון למכור את כל פעילותה של הקבוצה בסוף 2025, בשילוב קשרים עם גורמי איום דוברי רוסית, מעלים שאלות לא פתורות לגבי הבעלות הנוכחית, השליטה התפעולית והמסלול העתידי של פלטפורמת ה-RaaS של הקבוצה".
"הקבוצה ראויה לתשומת לב מתמשכת, לא רק בשל התפתחותה הטכנית הנמשכת, אלא גם בשל העקביות שבה מתעצמים קמפייני התקיפה שלה בתקופות של מתח גיאו-פוליטי הקשור לאיראן. בחירת הקורבנות וקצב הפעולה שלהם היו תמיד בהתאמה לאירועים בעולם האמיתי. נראה כי הקבוצה לא תמיד נותנת עדיפות לסחיטה ולרווח כספי על פני הרס הסביבות של הקורבנות למטרות השפעה אסטרטגית. זהו איתות ברור לכך ש-Pay2Key נותרה איום פעיל, בלתי צפוי ובעל מוטיבציה פוליטית".
לפני ימים אחדים, כפי שדיווחנו, ה-FBI הפיל אתרים של קבוצת חנדלה (Handala) הפרו-איראנית. האתרים שימשו את קבוצת הפריצה לפרסום מתקפות סייבר משבשות – בהן הפריצה האחרונה אל ענקית הרפואה סטרייקר – ולביצוע מבצעים פסיכולוגיים כנגד יריבי המשטר האיראני, כולל ישראלים.