רוסיה עמדה מאחורי שורה של תקריות אנטישמיות ואנטי איסלאמיות במטרה ליצור כאוס פוליטי. מסמכים שדלפו מהקרמלין חושפים פעילות משולבת – בסייבר ובעולם הפיסי, בו נערכים מבצעי הנדוס תודעה בהובלת מוסקבה. במסגרתם, רוסיה ביימה שורת תקריות וביניהן ריסוס בתי כנסת בפריז והשלכת ראשי חזיר במסגדים. רוסיה ערכה מבצעי תודעה כדי להשפיע על הבחירות בארמניה שצפויות ביוני, ועל הבחירות בהונגריה מלפני כחודשיים. הקרמלין גם בחן אפשרות להקמתו של "מכון מחקר" פיקטיבי בחיפה, שיפיץ נרטיבים רוסיים בעולם. המסמכים שדלפו הגיעו לאתר Delfi Estonia, שחלק אותם עם גוף התחקירים הבינלאומי OCCRP. ארגון שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה – היה הנציג הישראלי בפרויקט ניתוח המסמכים. רוב המסמכים הם תכתובות של סופיה זאקרובה – בכירה במשרדו של הנשיא ולדימיר פוטין, ראשת המחלקה לפיתוח טכנולוגיות מידע ותשתיות תקשורת במשרד הנשיאות. בין החומרים שדלפו יש תכתובות שלה עם הסוכנות לעיצוב חברתי (SDA) – הגוף המשמעותי ביותר בקמפייני ההשפעה הרוסיים בעולם. בעבר נחשף ש-SDA משפיעה על המתרחש במדינות שונות, בין השאר: תוכניות להעמיק את השסע בישראל, בין היתר באמצעות הקמת מפלגת עולים חדשה והסתת אזרחים ערבים. המשתתפים בשיחות שדלפו השתמשו בכינויים: אלכס אבוט, סם ספנסר, ברוס לי ועמנואל קאנט. זאקרובה בחרה בשם הבדוי קריסטין קילר, שהייתה דוגמנית, נערת שעשועים ועובדת זנות אנגלייה. בשיא המלחמה הקרה ניהלה מערכת יחסים עם שר הקבינט, ג'ון פרופיומו, ועם נספח הצי הסובייטי, יבגני איוואנוב. ירי בין שניים ממאהביה האחרים גרם לעיתונות לחקור בנושא וחשף שמערכות היחסים שניהלהעלולות לאיים על הביטחון הלאומי. פעילותה סייעה להפלת ממשלת בריטניה בשנות ה-60'. משרד יח"צ כזרוע תודעה SDA, זרוע התודעה של הקרמלין, הוקמה ב-2017 ולה ניסיון עשיר בניהול קמפיינים פוליטיים, יחסי ציבור ו"הנדסה חברתית". היא ניהלה יותר מ-200 פרויקטים, כולל מערכות בחירות ברוסיה וקמפיינים לתאגידי ענק רוסיים. SDA מפעילה תאגיד תקשורת עצום בשם SNG-Media, הכולל רשת ענפה של אתרי חדשות ותחנות רדיו. לפי התחקיר, "מאחורי החזות התאגידית המלוטשת מסתתרת מכונת מלחמה פסיכולוגית משוכללת, המשמשת כזרוע ביצועית של הקרמלין ופוטין". ה-FBI חשפה בעבר שהסוכנות עקבה בשיטתיות אחר יותר מ-2,800 דמויות מפתח משפיעות ב-81 מדינות בעולם. לפי מסמכי החברה, אנשיה ממליצים לנטוש את התעמולה הפרו-רוסית הישירה והמסורתית לטובת "הנחתת מכות קוגניטיביות" על קהלי היעד במערב, תוך שימוש ב"סתירות חברתיות פנימיות" ובלא ידיעת הציבור. אחת התכתובות חושפת הצעה מפורטת להקמת מכון מחקר בישראל. ב-SDA זיהו שלתעמולה שהם מפיצים חסר "מקור מידע לגיטימי" כדי לחדור בהצלחה לתקשורת. הפתרון: הקמת מכון מחקר בארץ שיופעל על ידי אקדמאים ישראלים. המכון ייצר בכל חודש עשרות מחקרים, מאמרים וסרטונים שיקדמו נרטיבים רוסיים, ויהוו מקור סמכותי שיצוטט בתקשורת בישראל ובעולם. המכון, כנראה לא קם. לפי המסמכים, הסוכנות יזמה והפיצה פייק-ניוז נגד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי -על שרכש דירת פאר בבורג' ח'ליפה בדובאי עבור אימו ב-3.2 מיליון דולר, ונגד ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן – על שרכש וילה ב-3.1 מיליון אירו במרסי. הפייק נגד זלנסקי הפך ויראלי והגיע ליותר מ-86 מיליון צפיות. וגם: AI… ה-SDA ניסתה גם לפעול טכנולוגית. היא תכננה מערכי תעמולה מבוססי AI, שיוכלו ליצור תוכן פרו-רוסי עצמאי, בין השאר עבור גרמניה וארמניה. עוד היא פעלה כדי להנדס את תוצאות מנועי החיפוש (SEO) ולגרום לכך שחומרים שהיא תפיץ יופיעו בראש התוצאות. תכנון נוסף עסק בפיתוח רשת אתרי "חדשות" למדינות ברית המועצות לשעבר, ופרויקט המייצר עשרות סרטוני חדשות סאטיריים המוגשים על ידי דמויות בינה מלאכותית שנועדו להפצה ויראלית ברשתות החברתיות הצרפתיות. ג'יימס פאמנט, מומחה להתערבות זרה עוינת ומנהל מכון המחקר להגנה פסיכולוגית באוניברסיטת לונד בשוודיה, חקר לעומק את SDA. "המסמכים מצביעים על דפוס של הסלמה פזיזה. הם מנסים ליצור קונפליקטים בין קבוצות בחברה", אמר פאמנט, "אנחנו מודעים היטב עד כמה קל להצית מתיחות קיימת באירופה כרגע, במיוחד סביב נושאים כמו הגירה או מתחים דתיים. זה מסוכן". לפי Hybrid CoE, ארגון מומחי אבטחה מהלסינקי, המסייע לממשלות אירופה להתמודד עם "איומים היברידיים", "ייקח שנים להעריך את הסכנה שבעבודת SDA. כשזה יקרה, יהיה מאוחר מדי להגיב ביעילות". זאקרובה, SDA ולשכת הנשיא פוטין לא הגיבו לדיווח של OCCRP.

נראה כי ספוטיפיי (Spotify) הגיעה להבנה שמודל המנויים המסורתי שלה ממצה את עצמו, וכפי שהשתקף בכנס המשקיעים האחרון שקיימה, היא מכווננת כעת את מנוע הצמיחה שלה לעבר תוספות תשלום ושירותים מבוססי יצירה אקטיבית – וכיום כשמדברים על יצירה, מדברים על AI, ובמקרה של פלטפורמת הסטרימינג המצליחה בעולם, על כלי בינה מלאכותית יוצרת שיוצעו למשתמשים, בתשלום. המעבר הדרמטי המתגעש על פלטפורמת ההזרמות המצליחה בעולם מומחש היטב באמצעות פיתוח טכנולוגי שנקרא Large Taste Model – מערכת הנשענת על לא פחות מ-3.4 טריליון 'אותות טעם' (Taste signals) מדי יום, כדי ללמוד לעומק את העדפות המאזינים. אותם אותות הם למעשה כל התנהגות או פעולה שאנו מבצעים במהלך ההאזנה – בין אם מדובר בדילוג על שיר, לחיצה על 'השמע שוב', עצירת המוזיקה או אפילו שינוי בעוצמת השמע – אשר מנותחים לטובת הבנה מדויקת של מצב הרוח וההעדפות האישיות שלנו. גוסטב סודרסטרום, מנכ"ל משותף בחברה, היטיב לתאר את המהפך כשהכריז באירוע: "אנחנו נכנסים לעידן של ג'נרטיביות (Generation), שבו החוויה לא רק נבחרת מתוך קטלוג. היא מעוצבת על ידי כל אחד מהמשתמשים שלנו, בזמן אמת, סביב הטעם, ההקשר והכוונות שלו". Spotify could be letting Premium subscribers create AI covers and remixes of songs from UMG artists such as Taylor Swift, Drake, Ariana Grande and Billie Eilish Artists get a cut of revenue every time someone makes one using their music pic.twitter.com/ZvBAUeFhtX — Wild Posts (@wildpostss) May 22, 2026 ספוטיפיי טוענת: האמן במרכז, ה-AI אחראית חלק מרכזי מאותו "עידן ייצור" כולל שיתוף פעולה תקדימי שספוטיפיי חתמה מול חברת יוניברסל מיוזיק (UMG). מטרת ההסכם היא לאפשר למנויי פרימיום – בתמורה לתשלום נוסף! – ליצור רמיקסים וגרסאות כיסוי לשירים מוכרים באמצעות פקודות טקסט. המהלך המסוים נועד כדי שלא להשאיר את הזירה פנויה למתחרות צעירות כמו Suno או Udio, תוך שמירה על התוכן המג'ונרט סגור בתוך האפליקציה, ללא אפשרות להורדה או שכפול שלו החוצה. אלכס נורסטרום, המנכ"ל המשותף הנוסף של החברה, הבטיח כי היוזמה "מבוססת על הסכמה, קרדיט ותגמול לאמנים ולכותבי השירים שלוקחים בכך חלק". גיבוי דומה נשמע גם מצדו של סר לוסיאן גריינג', יו"ר ומנכ"ל יוניברסל, שהצהיר כי המהלך "שם את האמן במרכז, נטוע בבינה מלאכותית אחראית, ויניע צמיחה עבור האקוסיסטם כולו". כך נזהה מוזיקאים בשר ודם כחלק מהשינויים החברה החלה גם לאפשר לדי.ג'יי הבינה המלאכותית שלה לקבל בקשות קוליות מהמשתמשים, מה שמאפשר לו לשנות את רצף השירים בהתאם להוראות ספציפיות ולמצבי רוח מתחלפים של כל מאזין ומאזין. לצד הדחיפה לכלים סינתטיים, האפליקציה השבדית מנסה לתת מענה גם לחשש הציבורי הגובר מבינה מלאכותית, במיוחד לנוכח תוצאות סקר של חברת דיזר שמצא כי 97% מהמאזינים כלל אינם מסוגלים להבחין בין שיר אנושי לשיר שנוצר על ידי AI.  הפתרון של ספוטיפיי הוא השקת תג "אימות" מיוחד שיוענק לאמנים אנושיים. עם זאת, הקריטריונים לקבלת התג – הכוללים רף של עשרות אלפי מאזינים חודשיים והוכחות לפעילות מסחרית כמו הופעות ומכירת מרצ'נדייז – מעלים תהיות. בפועל, החברה מתבססת על יכולות שיווק ומשאבים כספיים של חברות תקליטים כאמצעי למדידת אנושיות, מה שלפי הדיווחים השונים עלול להקשות על אמנים עצמאיים לקבל את החותמת הנכספת. Spotify confirms the original Spotify icon will return next week after the temporary disco ball change: “We know glitter is not for everyone.” pic.twitter.com/vIQOpYjWNP — Pop Base (@PopBase) May 17, 2026 פודקאסטים מבוססי בינה מלאכותית מהפכת ה-AI לא עוצרת במוזיקה בספוטיפיי, אלא משנה גם את האופן שבו המשתמשים יצרכו תוכן מדובר. בימיטם אלו נחשף פיתוח של תכונה שנקראת "פודקאסטים אישיים" – שתאפשר למערכת לייצר פרקי שמע מלאים לפי בקשת המשתמש, עם שליטה בתדירות העדכונים ובקולו של המגיש. לפי דיווח בהוליווד ריפורטר, השקת הכלי גררה תגובות קשות מצד משתמשים שזעמו על דחיקת היוצרים האנושיים, כאשר אחד מהם צוטט כאומר שהפלטפורמה הפכה כעת ל"פלטפורמה נפוחה של זוהמה". כחלק מהמאמץ לייצר מקורות הכנסה ושימור נוספים, שולב בפלטפורמת ספוטיפיי עוד שירות חדש בשם Reserved המיועד למנויים המשלמים שמוגדרים כ"מעריצים שרופים". המערכת מזהה משתמשים שמפגינים נאמנות יוצאת דופן לאמן מסוים, על סמך נתוני ההשמעה שלהם, ושומרת עבורם מראש צמד כרטיסים (בתשלום) להופעותיו. שירות זה, שהושק בשיתוף פעולה עם תאגיד ההופעות לייב ניישן, סופג גם הוא ביקורת, מאחר שספוטיפיי שומרת לעצמה את כל נתוני המעריצים היקרים מבלי לחלוק אותם עם האמנים עצמם. המהלך אפילו העלה תהיות בדיווחים שונים האם מטרתו האמיתית היא לעודד מאזינים להגביר באופן מלאכותי את נתוני ההשמעה שלהם, רק כדי לזכות בהטבות המדוברות. מעניין לציין כי לאחרונה ספוטיפיי שינתה את האייקון של האפליקציה שלה לעיצוב של כדור דיסקו (מראות) ירוק. בהמשך החברה הודיעה כי השינוי הוא זמני בלבד. על פי פרשנים, המטרה מאחורי שינוי הלוגו הייתה לייצר "רעש יח"צני" ולשמש כמסך עשן, שנועד להסיט את תשומת הלב הציבורית מההכרזות האסטרטגיות העמוקות והשנויות במחלוקת של החברה בתחום הבינה המלאכותית.

"אחד האתגרים הגדולים במעבר לענן בכלל, ולנימבוס בפרט, הוא לא רק ביצוע ההגירה עצמה, אלא לדעת למצות אותה, לעשות אותה נכון, ולפרוט לפרטים ובאופן מעמיק את הניהול הפיננסי של הענן. המטרה של כולם, כולל משרדי הממשלה, הוא להפיק ערך עסקי, ולהגיע למצב שאפשר להוציא את המרב מהפעילות. זה אומר שצריך להשתמש בכלים לייעול עלויות, שיעזרו לקבל החלטות שמבוססות על נתונים, ובמקביל לשלוט על ההוצאות על הענן", כך אמר ענר גוטליב, מנהל המגזר הציבורי בליידוס. גוטליב דיבר בכנס Nimbus SummIT 2026 הגדול של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. הוא הנחה סדנת FinOps ייעודית, שמטרתה הייתה להציג אסטרטגיות מיטוב חכמות, וכן כלים שעוזרים ללמוד כיצד להצטיין בניהול עלויות וכיצד לבנות מסגרת החלטות במסגרת העבודה בענן בכלל, ובענן הממשלתי נימבוס בפרט. לדבריו, "משרדי הממשלה נמצאים כעת בשלב קריטי של העשייה: המעבר מהשלב הראשון של ההגירה לענן לשלב המורכב הרבה יותר – מיצוי היכולות, שיפור הארכיטקטורה וניהול כלכלת הענן". גוטליב הציג בסדנה את המתודולוגיה של ליידוס להתמודדות עם חריגות בעלויות הענן ולשיפור מתמשך של הערך שמקבלים משרדי הממשלה מהתשתיות של נימבוס. "המסר המרכזי ברור: על משרדי הממשלה להשתמש ב-FinOps ובמודרניזציה, ולצאת לדרך מוקדם, כבר בשלב התכנון והעיצוב – ולא רק לאחר שהעלויות חורגות", אמר. לדבריו, "מודרניזציה נכונה מאפשרת להם לעבור ממערכות שהועתקו לענן לכאלה שמתוכננות לעבודה בענן, באמצעות שימוש נכון במשאבי מחשוב ואחסון, התאמת בסיסי נתונים, מעבר לשירותים מנוהלים, אוטומציה תפעולית ושיפור זמינות וביצועים". ארז כרמלי, מנכ"ל מירקל. צילום: ניב קנטור אחד מהדוברים בסדנה היה ארז כרמלי, מנכ"ל מירקל – שותפה של ליידוס, שמציעה יחד איתה פתרון משותף בתחום ה-FinOps. הוא אמר כי "משרדי הממשלה נמצאים בנקודת זמן משמעותית. חלקם מגלים כעת, לאחר השלמת מהלכי הגירה נרחבים במסגרת נימבוס, שמערכות רבות שהועברו בגישת 'העתקה והעברה' (Lift & Shift) עדיין לא מנצלות את מלוא הערך של הענן. הן אמנם פועלות בסביבת ענן, אבל לא תמיד נהנות מיכולות שפועלות באופן טבעי בקלאוד, שירותים מנוהלים, אוטומציה, גמישות תפעולית וארכיטקטורה יעילה יותר". שי קיוויתי, ראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור שי קיוויתי, ראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר, הציג באירוע את עומק המהפכה הטכנולוגית שעובר המשרד. לדבריו, כחלק מאותה מהפכה, "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הקמת מרכז מצוינות לבינה מלאכותית, AI CoE. כבר הטמענו Claude Code לכל אורך שרשרת מערך הפיתוח, עם עשרות סוכנים. החזון שלנו ברור: בעוד שנתיים מהיום, לצד כ־180 עובדים אנושיים באגף, יפעלו כ-800 סוכני AI, שיעבדו איתם בשיתוף פעולה מלא". הוא הוסיף כי מהלך כזה מחייב תשתית ניהולית וכלכלית מתקדמת: “מהלך בקנה מידה כזה הוא בלתי אפשרי ללא תשתית FinOps. תשתית הניהול בענן לא רק מעניקה בקרה תקציבית הדוקה על השימוש ב-AI, אלא היא זו שמאפשרת את עצם כניסתה לארגון. ה-FinOps מייצר עבורנו נראות, יכולת מדידה של ביצועי הסוכנים, ובסופו של דבר מאפשר לנו להצעיד את משרד האוצר לחזית החדשנות הטכנולוגית בצורה מבוקרת וחכמה".

נפרדו מהנייר: אנשי ה-IT ברשות לרישום והסדר מקרקעין (הטאבו) במשרד המשפטים, בהובלת מיטל בכר, המנמ"רית, ערכו פרויקט לדיגיטציה מלאה של רישום המקרקעין בשטחי יהודה ושומרון. הרעיון לפרויקט עלה ב-2019 ומאז נבחנו לו כמה חלופות. הוא החל בסוף 2024, והסתיים ברבעון האחרון של 2025. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו ביותר מעשרה מיליוני שקלים. בשל המצב הביטחוני, השקת המיזם נערכה היום (ב') בטקס בבית אל, בהשתתפות יריב לוין, שר המשפטים, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר. עוד נכחו בטקס ח"כ אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות; תת-אלוף הישאם אבראהים, ראש רמ"א (המינהל האזרחי ביהודה ושומרון); ומנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד איתמר דוננפלד. הפרויקט זכה באות הוקרה בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים (IT Awards), שהתקיימה בתחילת השנה. בכר משמשת מנמ"רית הטאבו זה כמעט עשור. היא מובילה צוות IT המונה עשרות מומחים, שמפעילים ומפתחים את 'רימון' – מערכת הליבה המרכזית של הארגון, ואת אתרי הרשות. "מדובר בפרויקט לאומי פורץ דרך, שהוביל בראשונה לדיגיטציה מלאה של רישום מקרקעין באיו"ש", אמרה בכר לאנשים ומחשבים. "לקחנו עולם שהתבסס על ספרי מקרקעין היסטוריים, נייר ותהליכים ידניים – והפכנו אותו לאקו-סיסטם דיגיטלי מלא, במערכת אחידה, מתקדמת ושקופה", הוסיפה. פרויקט עשיר באתגרים הפרויקט כלל כמה אתגרים: המרה של כלל הנתונים לעברית ולערבית, הטמעת חוקי הדין הירדני במערכת לצד הדין הישראלי, פיתוח מודולים ייעודיים, תמיכה מלאה בשפה הערבית כולל חישובי אגרות, ומעל הכל, מעבר לדיגיטציה מלאה והפסקת השימוש בניירת ובספרי רישום, שחלקם מימי השלטון הירדני וחלקם מימי שלטון המנדט והשלטון העות'מאני. ביו"ש ישנן תשע לשכות אזוריות, המעניקות שירותי רישום מקרקעין מבוססי נייר. "בטרם החל הפרויקט", סיפרה בכר, "התלבטנו האם לפתח עבור המנהל האזרחי מערכת נפרדת, ולבסוף הוחלט על התאמת התהליכים והכנסתם למערכת 'רימון' שעובדת, ולא על פיתוח עוד מערכת נפרדת". "המעבר מתהליכים ידניים בני עשרות שנים", הסבירה, "כלל תהליך הסבה מורכב ודיגיטציה לכלל הנתונים והעברתם למערכת הליבה שלנו, 'רימון', לטובת אמת אחת". בכר הוסיפה ואמרה, "עוד רצינו לחולל מהפכה בשירותיות לעורכי הדין ולציבור הרחב. יעד נוסף היה התאמה רגולטורית ופיתוח מודלים ייחודיים, וכן שיפור תהליכי העבודה ובנייה של רציפות תפעולית, עם תהליכי עבודה ממוחשבים ועריכת בקרות עליהם. שינינו תפיסת עבודה שלמה: הפכנו תהליכים היסטוריים, ידניים ומפוצלים לשירות דיגיטלי, אחיד, נגיש ושקוף". בשלב הראשון בפרויקט, הוכנסו תהליכי העבודה בלשכות הישראליות: לאחר תרגום ערבי-עברי ולהפך, הוכנסו יכולות להפקת נסח, רישום שוטף ומקוון, פרצלציות, השמה ורישום זכויות. לאחר בדיקות באוגוסט, המיזם עלה לאוויר בספטמבר, והסתיים בפברואר השנה. ד"ר דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים. צילום: אלבום פרטי השנה החל השלב השני בפרויקט: לאחר התרגום לערבית, לשכות הטאבו הפלסטיניות עברו הסבה לטובת עבודה על מערכת 'רימון'. חלק זה יסתיים ברבעון הראשון של 2027. "נדרשנו לפתח מודולים ייעודיים, התומכים בשפה הערבית ובחוקי יו"ש ובמנהל אזרחי", אמרה בכר. "אתגר נוסף היה בחישוב האגרות ותהליכי העבודה השונים. נדרשנו לבנות אתרים ייעודיים ועשינו זאת בשפת אנגולר (Angular). השקנו פורטל שירותים מקוון, המייתר את ההגעה הפיזית ללשכות. בנינו סטנדרטיזציה רוחבית לתשע לשכות שפעלו במנותק". "הקפדנו לפעול ברמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע והגנת סייבר", הוסיפה בכר. "עבדנו בצמוד לאנשי הביטחון ולמומחי אבטחת מידע בטאבו, לצד הנחיות ממשרד המשפטים: ה-CTO בני ששון והמנמ"ר ששון סופרי – סמנכ"ל בכיר אגף טכנולוגיות ודיגיטל במערכות מידע במשרד המשפטים. חלק מרכזי בהצלחת הפרויקט נבע משותפות ארגונית מלאה. יחד, הבאנו למימוש מלא ומוצלח של המהלכים וחיבור מקצה לקצה בין כלל המערכות". "הפרויקט מהווה מהפכה דיגיטלית שירותית פורצת דרך" ד"ר דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, אמר: "הפרויקט מהווה מהפכה דיגיטלית שירותית פורצת דרך, ומשנה מן היסוד את אופן ביצוע עסקאות מקרקעין ביו"ש. המהלך מיישם קדמה טכנולוגית ושירות מיטבי לציבור, ומעניק יחס שווה ואחיד לכלל הציבור בישראל. נביא לחסכון כספי משמעותי למשק, נקדם את קלות עשיית העסקים, ונגביר את השקיפות והאמינות בביצוע עסקאות מקרקעין ביו"ש". "התועלות מהפרויקט רבות", סיכמה בכר. "הבאנו לחיזוק המשילות, ולבסיס נתונים אחוד. הנפקנו מערכת המעצימה את יכולת הפיקוח של המדינה. צמצמנו את פוטנציאל הטעויות וההונאות. וכמובן, הבאנו לחיסכון ישיר של מיליוני שקלים בשל מעבר לעבודה מקוונת. הנהלת הרשות, בראשות עו"ד שני, נתנו לנו רוח גבית. קידמנו את הרשות – תפישתית ושירותית. בעשור האחרון אנחנו נמצאים במהפכה דיגיטלית מתמשכת, ואנחנו מצליחים לייצר אימפקט אמיתי בשטח".

SCE – המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, הודיעה היום (ב') כי מינתה את ד"ר אבשלום דנוך לתפקיד המנכ"ל. הוא מחליף בתפקיד את זהר וולפרט כהן, שפרשה ממנו באחרונה. מינויו של ד"ר דנוך נכנס לתוקף בימים אלה. הוא כיהן בשנים האחרונות כראש המנהל האקדמי במכללה, ובמסגרת תפקידו זה ניהל תהליכים אסטרטגיים, אקדמיים וארגוניים. במהלך שנות פעילותו במכללה היה ד"ר דנוך שותף בפיתוח תוכניות לימוד, בהובלת תהליכי צמיחה והתחדשות ובחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה. מכללת SCE הוקמה ב-1995 ויש לה מעל 15 אלף בוגרות ובוגרים. היא ממוקמת בשני קמפוסים – בבאר שבע ובאשדוד. המכללה כוללת כמה יחידות לימוד – הפקולטות להנדסה ולעיצוב ואדריכלות, לימודי מדעים מדויקים ולימודים קדם אקדמיים. בין השאר, היא מקיימת לימודי הנדסת תוכנה לתארים ראשון ושני, ולימודי מדעי המחשב לתואר ראשון. מייסד המכללה, פרופ' יהודה חדד, אמר כי "לאורך השנים, ד"ר דנוך הפגין מקצועיות, מסירות, ראייה מערכתית עמוקה ויכולת הובלה יוצאת דופן. אנחנו מאמינים שהוא יוביל את המכללה בחכמה ובתבונה, מתוך מחויבות לערכי המוסד ולחזונו האקדמי והחברתי. אנחנו בטוחים שצפויה לו דרך משמעותית ומלאת הישגים, ושהמכללה תמשיך לצמוח".

קבוצת יעל (Yael) – מהחברות המרכזיות ב-IT הישראלי – השתתפה בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026 בהפקת אנשים ומחשבים ב-17.5, באולם אווניו בקרית שדה התעופה, בהשתתפות מאות לקוחות מהמגזר הממשלתי-ציבורי. בכנס, אותו הנחה עמית סגל מחדשות ערוץ 12, הציג צוות הקבוצה את הפתרונות העכשוויים בפרויקטים בעולמות ה-AI והענן, עם דגש על הממשקים לפרויקט נימבוס הממשלתי, בו משמשת הקבוצה כשחקן מרכזי, מאז יציאתו לדרך, לפני כחמש שנים. במסגרת השתתפותה בנימבוס, מביאה הקבוצה לידי ביטוי את שורת ההתמחויות הטכנולוגיות שלה – עולמות הענן, דאטה ואנליטיקה, עולמות הפיתוח, ניהול התוכן, האינטגרציה, הסייבר, ביג דאטה וכמובן ה-AI: "תפקיד האינטגרטור בעידן ה-AI הופך רלוונטי יותר מאי פעם, לא רק בהטמעת פתרונות, אלא בליווי הפיתוח והתחזוקה השוטפת של המוצרים, בשילוב כלי אבטחה וממשל וביצירת מעטפת המאפשרת לארגונים לפתח ולהטמיע פתרונות AI במהירות, בצורה מאובטחת ויציבה", כך אמר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל בפאנל מנכ"לים בכנס. "האינטגרטור הוא זה שמחבר בין העולמות הטכנולוגיים השונים, התהליכים והצרכים העסקיים, ומאפשר בכך לארגונים לממש חדשנות בקצב גבוה, מבלי להתפשר על שליטה, אבטחה ותפעול רציף". מאחורי הקבוצה, פרויקטים מוצלחים שהושלמו במסגרת נימבוס: פרויקט אגמי מידע במערך הדיגיטל הלאומי; פרויקטי BI במשרד המשפטים; פרויקט שינוע מאגרים בשע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים; פרויקט הקמת מאגר מידע ברשות העתיקות; פרויקט סיילספורס (Salesforce) בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ועוד. לאחרונה, שולבו בהם גם פתרונות חכמים מעולם ה-AI, כמו Agentforce של סיילספורס, ובהמשך ייכנס לשימוש גם סלאק (Slack) מבית סיילספורס. את שילובם של אנשי מקצוע מתחומי ידע שונים מיישמת הקבוצה דרך נוכחות משמעותית ברובד 3 של נימבוס, שכולל 120 פרויקטים של הגירה לענן, אותם מובילות "חברות שהן בחוד החנית של הטכנולוגיה", כך אמר אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, בכנס. כמו כן, הכריז קינסט על פתיחת רובד 6 בפרויקט נימבוס, כולל מכרז ה-CRM המרכזי בו זכתה יעל כספק בלעדי של סיילספורס למגזר הציבורי. "בסופו של דבר, אנחנו לוקחים חלק בשינוי מהותי שעובר המגזר הציבורי, לעבר עולם דיגיטלי ומהיר", הוסיף  גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל. "השינוי הזה מבטא יכולות של חדשנות, ידע וניסיון בעולמות טכנולוגיים שונים, בהם משולבים היום רכיבי AI – עולמות סיילספורס, עולמות אבטחת המידע או עולמות הענן וכל מה שארגונים זקוקים לו. וכל זה הוא חלק ממהפכת שירות ללקוח כשבמקרה זה, מדובר באזרחי ישראל כולם". קבוצת יעל: חזון, ניסיון ו-2,200 עובדים יעל היא אחת מקבוצות ה-IT המובילות בישראל, המספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים להתמודדות עם אתגרים עסקיים עכשוויים. הקבוצה, הפועלת בישראל מאז 1963 ומעסיקה למעלה מ- 2,200 עובדות ועובדים, מתמחה בפתרונות עסקיים מבוססי טכנולוגיה ובליווי ארגונים בתהליכי יישום והטמעה של מערכות תוכנה וחומרה מהמובילות בעולם. תחומי הפעילות של הקבוצה כוללים פתרונות AI, תשתיות ואינטגרציה, מערכות ERP ו-CRM, ענן ודיגיטל, דאטה ואנליטיקה, אבטחת מידע, פתרונות ייעודיים לאנשי כספים, ניהול תוכן ומסמכים, פיתוח מערכות משובצות מחשב, וכן שירותי מיקור חוץ וייעוץ. יעל מספקת פתרונות IT מתקדמים לארגונים מכלל תחומי המשק, כולל בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, גופים ציבוריים, גופים ביטחוניים, משרדי ממשלה, חברות פרמצבטיקה, טכנולוגיה, מוצרי צריכה ועוד, ומקיימת שותפות אסטרטגית עם ספקיות טכנולוגיה מובילות כגון: יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), אורקל (Oracle), גוגל (Google), AWS, טיבקו (TIBCO), דל (Dell), סיילספורס ועוד.

הבינה המלאכותית כבר משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים, מתקשרים, מחפשים מידע וצורכים תוכן, אבל המהפכה האמיתית עוד לפנינו, והיא עשויה לשנות את אחד הדברים הכי בסיסיים בכלכלה המודרנית: מבנה ההוצאות שלנו במשך עשרות שנים, רוב ההוצאות של אנשים פרטיים ועסקים התחלקו סביב אותם עקרונות: זמן עבודה אנושי, תיווך, חוסר יעילות, ועלויות של מומחיות. שילמנו לעורכי דין על ניסוח מסמכים, לרואי חשבון על ניתוח נתונים, לנציגי שירות על מענה לשאלות, ולחברות תוכנה על ביצוע פעולות מורכבות שדרשו מערכות כבדות וצוותי תפעול גדולים. למעשה, חלק גדול מהכלכלה נבנה סביב המחסור בידע, בזמן וביכולת ביצוע. כעת, הבינה המלאכותית מתחילה לערער את ההיגיון הזה מהיסוד. אם בעבר שירות איכותי דרש שעות עבודה אנושיות רבות, הרי שכיום מערכות AI מסוגלות לבצע חלקים משמעותיים מהעבודה בזמן קצר ובעלות נמוכה בהרבה. המשמעות איננה רק "ייעול" — אלא שינוי עמוק במבנה ההוצאה עצמו. בדיוק כפי שהאינטרנט שינה את מבנה ההוצאות על מידע ותקשורת, כך ה-AI עשויה לשנות את מבנה ההוצאות על עבודה, שירותים ותפעול. "אם בעבר שילמנו על חוסר היכולת שלנו לנהל מורכבות, בעתיד AI עשויה לצמצם את "מס החיכוך" הזה בצורה דרמטית. גם מודל הצריכה עצמו ישתנה. במקום לקנות “מוצרים”, אנשים ועסקים ירכשו "תוצאות". במקום לשלם על שעות עבודה של מומחה, הם ישלמו על פתרון בעיה" המהפכה הראשונה הייתה המעבר מדיגיטציה של מידע לדיגיטציה של שירותים. המהפכה הבאה תהיה אוטומציה של קבלת החלטות וביצוע פעולות. בעולם העסקי, ניתן כבר לראות את הסימנים הראשונים. חברות מתחילות להוציא פחות על תהליכים ידניים ויותר על “שכבות אינטליגנציה”. במקום להעסיק צוותים שלמים לביצוע משימות חזרתיות, הן מטמיעות סוכני AI שמבצעים חלק מהפעולות באופן עצמאי: ניתוח מסמכים, תעדוף משימות, תקשורת עם לקוחות, הפקת תובנות עסקיות ואפילו ביצוע פעולות פיננסיות. אבל ההשפעה לא תיעצר בארגונים. גם ברמת הצרכן הפרטי צפוי שינוי דרמטי. כיום, הרבה מההוצאות שלנו נובעות מחוסר יעילות: אנחנו משלמים יותר כי אין לנו זמן להשוות מחירים, להבין חוזים, לנהל פיננסים או לבצע אופטימיזציה להחלטות יומיומיות. בעתיד הקרוב, לכל אדם עשוי להיות "סוכן אישי" מבוסס AI שינהל חלק משמעותי מהחיים הכלכליים שלו: ינהל משא ומתן מול ספקים, יבחר ביטוחים, יאתר הזדמנויות לחיסכון, יתזמן תשלומים, ישווה מחירים בזמן אמת ואפילו יקבל החלטות פיננסיות בסיסיות בהתאם להעדפות שהוגדרו מראש. במילים אחרות, אם בעבר שילמנו על חוסר היכולת שלנו לנהל מורכבות, בעתיד AI עשויה לצמצם את "מס החיכוך" הזה בצורה דרמטית. גם מודל הצריכה עצמו ישתנה. במקום לקנות “מוצרים”, אנשים ועסקים ירכשו "תוצאות". במקום לשלם על שעות עבודה של מומחה, הם ישלמו על פתרון בעיה. במקום לרכוש תוכנה מורכבת שדורשת למידה והטמעה, הם יעבדו מול סוכן שמבין את הצורך ומבצע את המשימה. כלכלה חדשה הדבר עשוי להוביל לירידה בעלויות בתחומים רבים — אך במקביל גם ליצירת סוג חדש של הוצאות. אם בעידן הקודם שילמנו על עבודה אנושית, בעידן הבא נשלם על אמון, בקרה ואינטליגנציה. למשל, עסקים ישקיעו יותר במערכות שמפקחות על סוכני AI, מוודאות עמידה ברגולציה, מסבירות החלטות ומונעות טעויות או הונאות. במילים אחרות, לצד אוטומציה של עבודה תיווצר כלכלה חדשה של מממשל, Explainability ואבטחת AI. המשמעות המאקרו-כלכלית עשויה להיות עצומה. אם חלק משמעותי מהשירותים יהפוך לזול יותר, נגיש יותר ואוטומטי יותר — אנשים עשויים להפנות חלק גדול יותר מההוצאות שלהם לחוויות, בריאות, חינוך ופנאי. בדיוק כפי שהמהפכה התעשייתית שינתה את חלוקת ההוצאה בין מזון, ייצור ושירותים — מהפכת ה-AI עשויה לשנות מחדש את החלוקה בין עבודה, ידע, אוטומציה וחוויה אנושית. עם זאת, המהפכה הזו אינה רק טכנולוגית, היא גם חברתית. יהיו מקצועות שישתנו מהותית, תעשיות שיצטרכו להמציא את עצמן מחדש, ופערים חדשים בין מי שיודעים לעבוד עם AI לבין מי שלא. לכן, האתגר המרכזי של השנים הקרובות לא יהיה רק "לבנות AI", אלא לבנות חברה וכלכלה שיודעות לעבוד לצד AI בצורה אחראית, הוגנת ויעילה. ההיסטוריה מלמדת שמהפכות טכנולוגיות לא רק מחליפות כלים — הן משנות את הדרך שבה כסף זורם במערכת. האינטרנט שינה את עולם הפרסום, הסמארטפון שינה את עולם הצריכה, וה-AI עשויה לשנות את עצם ההיגיון של הוצאות ותפעול. זו לא תהיה רק מהפכת טכנולוגיה. זו תהיה מהפכה כלכלית   הכותב הוא מנהל מוצר ראשי בפיוניר ישראל וחוקר באקדמיה.

ענקית המחשוב נוטניקס הכריזה לאחרונה על השקת NKP Metal, הרחבה משמעותית לפלטפורמת הקוברנטיס של החברה (NKP). הפתרון החדש מאפשר לארגונים לפרוס ולנהל קונטיינרים ישירות על גבי תשתית שרתים פיזיים ייעודים (Bare Metal), ללא צורך בשכבת הווירטואליזציה המסורתית (Hypervisor) – מהלך שנועד להעניק ביצועים מקסימליים ליישומים תובעניים וסביבות קצה התלויות בתשתית GPU צפופה. הרצת קוברנטיס על שרת פיזי ייעודי היא משאת נפשם של מהנדסי נתונים ומפתחי AI, שכן היא מאפשרת ניצול מלא של כוח העיבוד ללא "מס" הביצועים שגובה הווירטואליזציה. עם זאת, עד היום, ניהול שרתים פיזיים בהיקף רחב נחשב לסיוט תפעולי, שדרש צוותים ייעודיים לניהול קושחה, עדכוני חומרה ותשתיות אחסון מורכבות. NKP Metal באה לפתור בדיוק את זה באמצעות מה שנוטניקס מכנה "ארכיטקטורה דו-טבעית". הפתרון מביא את מודל התפעול האחוד של נוטניקס לעולם הפיזי, ומאפשר לארגונים לנהל קונטיינרים ומכונות וירטואליות יחד כתשתית מהשורה הראשונה, תחת אותה קורת גג ניהולית. מייקל וורילו, חוקר ראשי בחברת המחקר Virtified, מסביר את חשיבות האחידות הזו: "המפתח להצלחה בהרצת עומסי עבודה מודרניים הוא מציאת פלטפורמה מוכחת שיכולה לספק עקביות תפעולית. בין אם הפריסה היא וירטואלית, מתכת חשופה או בענן". פשטות של ענן, כוח של שרת פיזי הפתרון החדש מפשט את ניהול מחזור החיים של תשתיות פיזיות, וכולל יכולות פריסת צמתים אוטומטית דרך Nutanix Foundation וניהול מערכות הפעלה וקושחה באמצעות Lifecycle Manager. בנוסף, לקוחות יוכלו לצרוך את שירותי האחסון המוכרים של נוטניקס ישירות מתוך סביבת הקוברנטיס (כאופציית אחסון ייעודית דרך Cloud Native AOS), מה שמבטיח שירותי נתונים ברמה ארגונית קרוב ככל הניתן לעומסי העבודה. יורי פרנקלך, מהנדס מערכות בכיר בנוטניקס ישראל: "עד היום, הרצת קוברנטיס על שרתים פיזיים משמעותה הייתה ויתור על הפשטות התפעולית. עם NKP Metal אנו מחברים בין העולמות, משלבים ניהול מחזור חיים אוטומטי עם שירותי נתונים משולבים, ומספקים את הביצועים שהלקוחות זקוקים להם בתשתית הפיזית, מבלי לוותר על העקביות".   אתם מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של נוטניקס, שיתקיים ב-21.6 באווניו, קריית שדה התעופה