איגוד האינטרנט הישראלי – המודד באופן רציף את מאפייני השימוש של החברה הישראלית ברשתות חברתיות ובשירותים מקוונים – חשף את סיכום נתוני 2026. המחקר בדק גם את היקף ותדירות השימוש של הישראלים בשירותי בינה מלאכותית, שהפכו נפוצים ונגישים לכל משתמש בעת הנוכחית. המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש מאי 2026 על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,040 משיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, על קבוצותיה השונות. מדד הרשתות החברתיות והשירותים המקוונים בישראל במקום ה-1 בשימוש ניצב שירות ההודעות המיידיות ווטסאפ (WhatsApp) שנמצא כפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל בשנת 2026. אפליקציית המסרים המיידיים שנמצאת בבעלותה של מטא (Meta), מתגאה ב-99 אחוזי שימוש, בדומה לנתונים שנמדדו בשנה שעברה. במקום ה-2 התייצבה יוטיוב (Youtube) – פלטפורמת תוכן הווידיאו החברתית ממבית גוגל (Google), שאוחזת ב-98 אחוזי שימוש. יוטיוב שומרת על המקום השני זו השנה השנייה ברציפות. במקום ה-3 נמצאת פייסבוק (Facebook) – ששומרת על המקום בטבלה שאותו איישה גם בשנה שעברה, עם 90 אחוזי שימוש, המהווים עלייה של שני אחוזים. במקום ה-4 ממוקמת אינסטגרם (Instagram) – שממשיכה לצמוח לאט אבל בטוח בישראל, עם עלייה של אחוז בהשוואה לשנת 2025 – מה שמציב אותה עם 82 אחוזי שימוש בשנה הנוכחית. טיקטוק (Tiktok) שומרת על אחוזי שימוש גבוהים ועל עלייה מתונה של שני אחוזים בהשוואה למדד של אשתקד, עם 59 אחוזי שימוש השנה. עם זאת, אחוזי השימוש היומיומיים בטיקטוק ירדו בהשוואה לשנת 2025, כאשר בשנת 2026 מדווחים רק 34% על שימוש יומיומי – ירידה של 21% אחוז (השימוש היומיומי בשנת 2025 עמד על 55%). X, לינקדאין (Linkedin) וטלגרם (Telegram) בירידה באחוזי השימוש בישראל – רשת X מתדרדרת זו השנה השנייה ברציפות עם ירידה של 3% בשימוש הכללי, בהמשך לירידה של 5% בהשוואה בין השנים 2024-2025. טלגרם גם היא רושמת ירידה של 4% שימוש בשנת 2026, בהשוואה לשנת 2025. לינקדאין של חברת מיקרוסופט (Microsoft), אשר בשנה שעברה רשמה עלייה של 2% בהשוואה לשנת 2024, עומדת השנה על 32 אחוזי שימוש – ירידה של 4% מהשנה שעברה. ברמת השימוש היומיומי, טוויטר ולינקדאין עומדות על אחוזים נמוכים במיוחד, עם 8% ו-6% בהתאמה. בטלגרם, השימוש היומיומי מעט גבוה יותר עם 27%. נתחי השוק והיקפי שימוש בכלי GenAI בישראל בכל האמור לטכנולוגיה שמשגעת את העולם וטורפת כבר מזה תקופה את קלפיו – ChatGPT נמצא במקום ה-1 – עם 88% – הצ'אטבוט של חברת OpenAI שומר על המקום השני בשימוש כללי בישראל – עם עלייה של 3% בהשוואה לנתוני 2025, מתוכם 35% מהנסקרים שדיווחו על שימוש יומיומי בשירות. בשימוש היומיומי, מדובר בירידה של 11 אחוזים בהשוואה לשנת 2025. גם בשכבות הגיל הצעירות יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18-34) ChatGPT הוא שירות הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר, והפערים אף מתרחבים עם 90% שימוש כללי. לעומת זאת, בקרב בני ה-55+ נרשמו 82% שימוש בלבד בשירות זה. מקום ה-2 – ג'ימיני (Gemini) – השירות שפיתחה גוגל מציג 73% שימוש – עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (עם 49% שימוש), אך זו עדיין מציבה אותו במקום השני בטבלת השימושים בשירותי בינה מלאכותית. בני ה-18-34 מדווחים על 79% שימוש בג'ימיני. במקום ה-3 – קופיילוט (Copilot) שבבעלותה של חברת מיקרוסופט, עם 28%. מדידה זהה לזו שנרשמה בשנת 2025. "הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו" כחלק מהסקר העדכני, שמתקיים השנה חודשים בודדים לפני הבחירות, נשאלו המשיבים גם האם הם חושבים כי ישתמשו בכלי בינה מלאכותית, או בשירות מקוון אחר, כדי להחליט איך להצביע בבחירות הקרובות. הנתונים מראים כי רבע מהציבור הישראלי (25%) שוקל בחיוב, או מתכוון, להשתמש בשירותים אלו לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות. הפער המגזרי הוא הממצא הבולט ביותר, כאשר בחברה הערבית ניכרת פתיחות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הלא-יהודית לשימוש בכלים אלו, עם פער של 17.4 נקודות האחוז (22.2% בחברה היהודית לעומת 39.6% בחברה הערבית). ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר של איגוד האינטרנט הישראלי: "הנתונים שלנו מבהירים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו בשלב זה אינהרנטים לחייהם של הישראלים והישראליות. הרשתות החברתיות המרכזיות – פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – ממשיכות להציג צמיחה איטית ובטוחה משנה לשנה, ובמקביל יש לשים לב לחדירה המשמעותית של שירותי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – טכנולוגיה חדשה באופן יחסי – להרגלי השימוש היומיומיים של הישראלים, ולשימוש הכמעט אבסולוטי והיום-יומי ב-ווטסאפ כפלטפורמה המרכזית למסרים מידיים. הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו, ומלמדים כי האופנים לצריכתו של המידע והדרכים להעברתו במרחב המקוון משתנים בקצב גבוה – הישראלים מאמצים במהירות ובעקביות טכנולוגיות חדשות ומתמידים להשתמש באילו שמשרתות אותם לצרכיהם". דיון מעמיק בתוצאות המחקר יתקיים בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל", שיערוך איגוד האינטרנט הישראלי ב-3.6 בספרייה הלאומית, בהשתתפות פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי (Mobileye); פרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת מחקר בגוגל העולמית, ואחרים.

בנוף ה-IT הארגוני, שבו מורכבות המערכות רק הולכת וגוברת, ההבדל בין פרויקט מוצלח לכישלון טמון לעיתים קרובות ברמת הקרבה של המומחה לטכנולוגיית המקור. התוכנית Broadcom Knights היא יוזמה יוקרתית וסלקטיבית במיוחד, שמאגדת את חוד החנית של המומחים הטכנולוגיים אצל שותפי החברה בעולם. עבור לקוחות נס (NESS), הנוכחות של Knights בצוות המקומי היא הרבה מעבר לתעודה על הקיר – מדובר בקו פתוח למהנדסים של ברודקום וביתרון תחרותי מובהק. תוכנית ה-Knights אינה עוד מסלול הסמכה סטנדרטי. מדובר בקהילה סגורה של Technical Vanguard, שנבחרת בקפידה על בסיס יכולות ארכיטקטורה, ייעוץ אסטרטגי וביצועים בשטח. חברי התוכנית נחשבים לכאלה שיש להם את הדרג הגבוה ביותר של הכרה שברודקום מעניקה לאנשי מקצוע חיצוניים בקרב שותפיה המרכזיים בעולם, והם מהווים ה-"גשר" החי בין צרכי ארגון האנטרפרייז בשטח לבין צוותי ניהול המוצר של היצרן. כשארגונים מתמודדים, כיום יותר מתמיד, עם אתגרי אינטגרציה, אבטחת מידע מורכבת וצורך באופטימיזציה של עלויות וביצועים, עבודה עם Knight מבטיחה שהפתרון המיושם הוא לא רק "לפי הספר", אלא מבוסס על Product Insights עמוקים וגישה מוקדמת לגרסאות חדשות (Early Access), שטרם שוחררו לשוק הרחב. ערך עסקי משולש עבור המנמ"רים ומנהלי האבטחה בארגונים גדולים, הערך העסקי כאן הוא משולש: הפחתת סיכונים – גישה ל-Enhanced Support ויכולת לפתור תקלות קריטיות בזמן אמת מול צוותי ההנדסה של ברודקום. יעילות תפעולית – תכנון ארכיטקטורה נכון כבר מהשלב הראשון (Design-first approach), שמונע "ספגטי" טכנולוגי וחוסך משאבים יקרים בטווח הארוך. חדשנות ממוקדת – קבלת ייעוץ אסטרטגי שצופה פני עתיד, על בסיס מפת הדרכים הרשמית של ברודקום. התוכנית Knights היא נדבך מרכזי ב-Expert Advantage Partner Program של ברודקום, והבחירה במומחי נס לתוכנית זו מעידה על העומק המקצועי של החברה. לארגונים ישראליים שמבקשים להפיק את המרב מההשקעה שלהם בטכנולוגיות ברודקום וסימנטק, העבודה עם "אבירי הטכנולוגיה" של נס היא הדרך הבטוחה להבטיח יציבות, אבטחה וחדשנות לאורך זמן.

מאז שחר האנושות ריתקה השאלה האם ובמה באמת מותר האדם משאר החיים על פני כדור הארץ. קהלת החכם כבר קבע: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן" (קהלת, פרק ג', פסוק י"ט). כלומר, קהלת, שעל פי רוב פרשני התנ"ך מדובר בשלמה המלך, הנחשב לאדם החכם שאי פעם חי, סבר שאין הבדל מהותי בין האדם לבהמה: שניהם בעלי חיים, ותו לא. המושג 'מותר' מקורו בשורש העברי י-ת-ר. מה שמעניין הוא שרוב האנשים בוחרים להתעלם מהמילה 'אָיִן' ההופכת את המשפט, ומתייחסים ל"מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה" כמובן מאליו, כלומר – האדם שונה מהבהמה, יש לו יתרון ועדיפות עליה – זאת בניגוד לטענתו המפורשת של קהלת. מכאן ניסו לאורך הדורות להסביר ולרכך את דבריו, ובעיקר להוכיח כי האדם אכן מותר מן הבהמה. אחת הפרשנויות המרכזיות גורסת שקהלת דיבר על מישור גשמי בלבד: מבחינת חיים ומוות, לידה, קיום, כיליון – אין שום הבדל. אבל במרחב הרוחני והפנימי – שם שונה האדם. הטענה היא שלאדם יכולת בחירה, מחשבה חופשית, מוסר ואתיקה. בין המאמינים יש שיוסיפו: האדם נברא בצלם האלוהים, ויש בו נשמה. כמובן שקשה מאוד להוכיח זאת, כשם שקשה להוכיח שלבהמה אין דברים דומים, או אחרים, הנשגבים מבינת האדם. אם נקבע שהכל פיזי, הכל חיווט נוירוני, הרי שנטען שבעצם אנחנו די דומים לסוכני הבינה המלאכותית, ואולי אפילו אנחנו, בני האנוש, גרסה מיושנת, שבירה ומתכלה של הדבר האמיתי החדש ישות חדשה בעולמנו לאחרונה הצטרפה לשיח הזה פונקציה חדשה לחלוטין – ה-AI. בתחילה הופיעה ה-Artificial Intelligence כגורם פסיבי: האדם שואל, התוכנה עונה. גוגל למתקדמים. הדבר גרר גלי התפעלות ממהירות התגובה, מהיכולת לנסח שאלות מורכבות ולא רק מילות חיפוש, ומעושר התשובות ודיוקן. אך לא היה בכך כדי לקרוא תיגר על סדרי עולם, ולא כדי לערער את מעמדו של האדם. עם הופעת סוכן הבינה המלאכותית – ה-AI Agents – ישויות המסוגלות לא רק לענות אלא לפעול עצמאית, לקבל החלטות ולבצע משימות באופן אוטונומי, תוך יכולת למידה והסתגלות מרשימים – השתנה המצב. טכנולוגיה שתתעלה על בני האנוש? Agentic AI. צילום: Shutterstock לפתע הפכה ישות זו לחלופה ממשית לאדם, למשל כחלופה לאדם העובד. אפשר להתווכח היכן אנחנו ממוקמים על הציר – האם מדובר בחלופה לחלק ממשימות העובד, או בחלופה מלאה? אך כך או אחרת, ברור שמדובר בחלופה כלשהי ליכולות "אנושיות" של חשיבה, למידה וביצוע. אבל אז יגידו המקטרגים, אוקיי. זאת אמנם מכונה סופר משוכללת, אבל זאת עדיין מכונה ותו לא. ייתכן שהם צודקים, אבל יש עוד הבדל בין המכונות שהכרנו עד היום ומה שה-AI Agent טומן בחובו: תוכנה קלאסית מאופיינת בבינאריות, הכל 1 או 0. אם מוכנסת תשומה X – תמיד מתקבלת תפוקה Y. ה-AI Agent אינו כך. הוא יכול להיות 1, 0 וכל דבר שביניהם. מרחב אינסופי של אפשרויות. הוא אוטונומי, לומד, מסתגל ובעיקר לא צפוי. בהתנהגותו הוא דומה הרבה יותר לאדם מאשר למכונה. אז כמו שניתן להגיד די בוודאות שה-AI Agent איננו ישות אנושית, אך גם איננו מכונה בינארית, אפשר גם להסיק בצורה הפוכה שיש בו גם מאפייני מכונה, אבל גם מאפיינים אנושיים. אם נרצה נוכל גם להגיד שיש בו את כל הטוב שבשני העולמות, יכולות עיבוד נתונים בכל מקום, בכל זמן ובסקאלות שאנחנו כאנשים לא יכולים אפילו לתפוש, שרק מכונה יכולה לעשות, ומצד שני – יכולת הסקה, למידה והסתגלות שרק בן אנוש יכול להפגין. אז מהו מותר האדם מה-AI Agent? ומכאן עולה השאלה המרתקת של ימינו: מה מותר האדם מה-AI Agent? רבים ינסחו את התשובה בצורה דומה לאופן שבו נענתה השאלה על מותר האדם מן הבהמה: לאדם יש "נשמה", עולם רוחני ואמוני, מוסר ואתיקה ובחירה חופשית, ולכן הוא עדיין עולה על כל ישות מכונה "מלאכותית". אך ישנם עוד הבדלים חשובים בהשוואה: שני הבדלים בולטים בהשוואה: ראשית, סוכן ה-AI יכול להיות בעל תוחלת חיים אינסופית. שנית, מהותו כולה שוכנת במרחב הדיגיטלי, שלא כמו האדם והחיה, אשר חיים במרחב הפיזי, ה-AI Agent קיים רק במרחב הדיגיטלי. יותר נכון שכל ההוראות שלו קיימות במרחב הדיגיטלי. עם כניסת הבינה המלאכותית הסוכנת לעולם הפיזי דרך רובוטיקה, גם פרדיגמה זאת עומדת לעבור טלטלה רצינית. איפה עובר הגבול בין התנהגות של מכונה להתנהגות אנושית של ה-AI Agent? האם אפשר בכלל לקרוא לזה התנהגות אנושית, אולי דמויית התנהגות אנושית, אולי בכלל לא קשורה להתנהגות אנושית? אני סבור שדיון כזה יגלוש מהר לדיון על מהו האדם, האם יש נפש או נשמה? גם וגם? האם החשיבה האנושית מבוססת על משהו רוחני, לא חומרי, או שהכל תוצר של תהליכים כימיים כאלה ואחרים המחווטים בנוירונים חשמליים במוח שלנו. אם נקבע שהכל פיזי, הכל חיווט נוירוני, הרי שנטען שבעצם אנחנו די דומים לסוכני הבינה המלאכותית, ואולי אפילו אנחנו, בני האנוש, גרסה מיושנת, שבירה ומתכלה של הדבר האמיתי החדש. ואם מדובר במשהו רוחני, הרי שחזקה עלינו חובת ההוכחה, שעדיין לא הוכחה, שקיימת רוח כלשהיא, לבטח לא הוכחה ממשית המוסכמת על כלל החוקרים. שינוי טכנולוגי או שינוי עולמות? בנוגע ל-AI בכלל, ול-Agentic AI בפרט, קיימות שתי אסכולות מרכזיות – האחת גורסת שמדובר בקפיצה טכנולוגית גדולה, נחשונית, אך קפיצה בלבד. לא שינוי מהות, אלא שיפור מהותי של הקיים. טיעון מאוד הגיוני. בהיסטוריה האנושית ראינו קפיצות טכנולוגיות שונות, הדפוס, הגלגל, האלחוט, שכולן שינו ואולי שיפרו את תנאי המחיה של האדם, אך לא את האדם עצמו, לבטח לא היוו קריאת תיגר על האדם עצמו. האדם, למרות כל המהפכות הטכנולוגיות, המשיך ועדיין ממשיך להתחבט באותן שאלות קיומיות משחר ההיסטוריה. אני שייך לאסכולה השנייה – אני סבור שלראשונה בהיסטוריה מתקיימת כאן ישות שנוצרה אמנם בידי אדם, אך מסוגלת להתעלות עליו. יכולתה ללמוד ולהסתגל טומנת בחובה אינסוף הזדמנויות, ולא פחות מכך, איומים וסכנות. ישנם כבר היום תחומים שבהם היא עולה על האדם. כתיבת קוד היא דוגמה בולטת, והעולם המודרני, כידוע, מושתת על קוד. כמעט כל דבר שאנו נוגעים בו קשור לתוכנה. לא רחוק היום שרוב שורות הקוד בעולם יכתבו על ידי AI Agents ללא מגע יד אדם. וזאת רק ההתחלה. במדע, בספרות, בתרבות ובמכניקה, בכל מקום כמעט, נראה עוד ועוד ישויות כאלה המקבלות יותר ויותר אוטונומיה בקבלת החלטות ובביצוע הלכה למעשה, פשוט משום שהן עושות זאת טוב יותר, מהר יותר, ומדויק יותר, ואינן מתעייפות לעולם. מסקנה: הצורך לשאול שאלות ולקבוע גבולות גזרה אין ספק שהופעת ה-AI Agent גורמת לנו לחשוב ולהרהר לאן הדבר הזה יכול להוביל אותנו. מינוף יכולות בני האנוש לגבהים שלא חלמנו עליהם, או מלחמה ואיום על הגזע האנושי? האם באמת מדובר בישות חדשה העולה עלינו אלפי מונים? האם ומתי יעלה הגולם על יוצרו? מתי ישאל AI Agent את השאלה "וּמוֹתַר סוכן ה-AI מִן הָאָדָם"? (אג'נט-עתידי שנת 2039, פרק 3376683456, פסוק י"ב). ימים יגידו. ה-AI Agents מהווים הזדמנות אנושית אדירה להתפתחות החיים על כדור הארץ וייתכן שגם מחוצה לה. אבל כגודל ההזדמנויות כך גודל הסכנות. אם זה מודל יותר טוב מהמודל האנושי, למה בכלל צריך את בני האנוש? כיצד, אם בכלל, ניתן לתעל את ה-AI למקום שהיא רק משפרת, מוסיפה ותורמת, ולא למקום הורס, אלים, לוקח? מה זה אומר עלינו ועל מרחב החיים שלנו? אם לא נציף את השאלות הללו עכשיו, ולא ננסה להגדיר כבר היום את תחומי הגזרה, מה מותר לסוכן לעשות ומה אסור לו, לאיזה משאבים ומידע יש לו גישה ולאיזה אין – אנחנו עלולים לשלם על כך מחיר כבד מאוד. ולא בעוד הרבה שנים. הכותב הוא מנכ"ל ומייסד Tego AI

משתמשי מערכות ERP, שמשמשות כתשתית קריטית בארגונים רבים, מתמודדים עם דרישות הולכות וגוברות מצד ספקי המערכות לשדרוגים והגירה למערכות מתקדמות יותר. סאפ, לדוגמה, כבר הודיעה שעד 2030 היא תפסיק לתמוך במערכות הישנות (ECC) ומציעה לארגונים לעבור לגרסאות החדשות – תהליכים שכרוכים בעלויות יקרות, בשינויים ארגוניים ובלא מעט כאבי ראש. כמוה עושות יצרניות תוכנה אחרות, כחלק מהפעילות העסקית שלהן. על רקע זה התפתחה תעשיה של שירותים מבוססי AI, עם חברות שמציעות לארגונים להמשיך לתמוך במערכות הישנות גם אחרי שהיצרן מפסיק לתמוך, ובד בבד ליהנות מהיתרונות שיש בגרסאות החדשות, כאשר הם יכולים לבצע את ההגירה בזמן שנוח להם. אחת החברות הגדולות שמספקות את הפתרונות האלה, ומציעה לארגונים להשתחרר מתלות בספק אחד, היא רימיני סטריט – חברה אמריקנית, שמספקת תמיכה צד שלישי למערכות תוכנה ארגוניות, כגון סאפ, מזה 20 שנה. כניסת ה-AI לעולם הארגוני מאפשרת לחברה להציע לארגונים להשתחרר מהתלות ביצרן אחד ולהמשיך לתמוך תמיכה מלאה במערכות הקיימות, בעלות שנמוכה ב-50% מהעלויות שכרוכות במעבר לגרסאות חדשות. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים אירחנו את ורד ראובן, סמנכ"לית מכירות ישראל ברימיני סטריט, שמסבירה כיצד מנמ"רים יכולים להחזיר לעצמם את השליטה במערכות הליבה, ולבצע שדרוגים בזמן ובהיקף המתאימים להם.  אתם מציעים פתרונות תמיכה צד שלישי. מה המשמעות של זה? "זה דומה למה שקורה בעולם הצרכנות: אתה יכול לקנות מוצר מחברה אחת ולקבל שירות מחברה אחרת. בעולם התוכנה זה לא היה, רימיני סטריט היא הראשונה שיצאה עם הקונספט הזה. אנחנו הרבה מעבר לחברה שנותנת שירותים ותמיכה. ללקוחות, אין את אפשרות הבחירה. זאת אומרת, גם אם לקוח רוצה לשדרג, הוא חייב לעשות זאת דרך מפת הדרכים של הספק, ואין לו מרחב תגובה כדי לחסוך כסף ולחשוב רגע אולי הוא לא חייב לשדרג עכשיו. זוהי הפעילות של החברה, ויש לנו מעל 6,000 לקוחות". מה קורה בשוק ה-ERP כיום? "יש לא מעט ספקים, שמחייבים את הלקוחות לבצע שדרוגים, שנועדו לתת להם פיצ'רים חדשים. הדוגמה הבולטת היא סאפ, שדורשת מהלקוחות לעבור לגרסה החדשה, שהיא עננית. זה בעצם שדרוג כפוי, כי לא כל הגירה ושדרוג מתאימים לכל ארגון. התהליכים האלה יקרים מאוד, ולמנמ"ר אין את מרווח הזמן לחשוב על פתרונות אחרים שייתנו לו את אותה תוצאה, אבל בעלויות נמוכות יותר ובתמיכה הרבה יותר טובה. ובכלל, לא טוב להיות תלוי בספק אחד, שייתן לך את הענן שלו, במקרים רבים לצד האון-פרם". באתר שלכם יש כותרת מאוד בולטת: סוף עידן ה-ERP. עד כדי כך? "ה-ERP הוא מערכת ליבה. בטווח הנראה לעין, לא נראה שה-AI תחליף את כל המערכת, אבל אנחנו באמת לא יודעים. יש דברים מופלאים שניתן לעשות עם ה-AI, ולא צריך לשים את הכול על אותה מערכת. בוודאי כשהיום יש לך כלים שאתה יכול לפתח באופן עצמאי לארגון שלך. אני מאמינה שבתוך שנים לא רבות, לארגונים תהיה יותר שליטה על מערכות ה-ERP והם לא יפקירו את הגורל שלהם בידי יצרן תוכנה אחד". סאפ הודיע שעד 2030 היא מפסיקה לתמוך במערכות הישנות. מה את אומרת לי, כמנמ"ר – לא לשדרג? "אנחנו לא אומרים אל תשדרגו. אנחנו אומרים תשדרגו, אבל תעשו את זה בזמן שלכם, בלי הלחץ של היצרן. אתם יכולים לשדרג, למשל, ב-2035 במקום 2030. כך תחסכו תשע שנים, שזה דבר בעל משמעות תקציבית קריטית. אנחנו נמשיך לתמוך במערכות הישנות, ובינתיים לארגון, להנהלה, למנמ"ר, ל-CISO יש זמן לבדוק האם הוא רוצה בכלל לעבור, האם זה בכלל מתאים לו, או שהוא קונה את הטוב ביותר מכל דבר (Best of breed). חשוב להבין שלרימיני סטריט יש שיתופי פעולה עם חברות תוכנה וביחד פיתחנו שכבה שיושבת מעל מערכת הליבה הישנה – מה שמשפר את התהליכים באופן מפתיע. יש לנו התחייבות לתמוך במערכות הישנות עד 15 שנה. כלומר, הלקוח מקבל את היתרונות שיש ב-AI בגרסאות החדשות, והוא 'מדבר' עם כל התוכנות ולא מוגבל לאלה שהספק מציע לו". סאפ מסבירה את הצורף בשדרוג כחלק מטרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים. איזה מענה אתם נותנים לזה? "כפי שאמרתי, אנחנו לא אומרים אל תעבור לענן, אלא תעבור כשזה יתאים לך. בינתיים אתה נהנה מכל היתרונות של ההתייעלות, יתרונות הבינה המלאכותית, אבל עם המערכת הקיימת, אתה חוסך כסף ובעתיד, כשתחליט, תבצע את השדרוג". יש חלופה – לא חייבים לשדרג. ERP. צילום: Photon photo, ShutterStock את המנכ"ל מעניינת בסוף שורת הרווח. איך אתם מוכיחים לו את החזר ההשקעה? "יש כבר ארגונים שעשו את זה, והם מדווחים על חיסכון של 50% בעלויות התמיכה. אני לא מכירה הרבה מנכ"לים שיכולים להתעלם מזה. צריך גם לזכור שקצב ההגירה של הארגונים למערכות החדשות הוא איטי, בניגוד לכל התחזיות, וזה קשור בין היתר לקצב ההגירה לענן. בהתחלה היה באזזז, וכולם דיברו על הענן וחשבו שסוף העולם קרב, אבל כיום חברות מבינות שהמעבר לענן והמעבר לגרסאות החדשות של סאפ כרוך בהרבה מאוד משאבים. מערכת ERP היא מערכת מורכבת ויקרה, וארגונים חוששים להיכנס כעת להרפתקה הזו. אף אחד לא מבטיח להם ROI מיידי". אבל אז יגידו למנכ"ל: OK, אל תעבור, אבל המתחרים שלך יעברו ואתה תישאר מאחור. "הוא לא חייב להישאר מאחור, כי יש המון פתרונות. מעבר לזה שאנחנו נותנים לו המשך תמיכה, יש לנו צוותים ב-22 מדינות, עם 1,000 מהנדסים בסך הכול, שהופכים להיות חלק בלתי נפרד מהארגון ומעניקים לו שירות מסביב לשמש, כלומר בהתאם לשעות הפעילות בכל אזור ואזור. מהבחינה הזאת, המנמ"ר יכול להיות רגוע. בישראל יש לנו מעל 70 מהנדסים, כך שאין למנמ"ר הישראלי את החשש מתלות בקשר עם חו"ל. בכלל, רמת הידע והמקצועיות של העובדים שלנו היא גבוהה. אין לנו ג'וניורים, רק סיניורים, שיודעים לפתור כל תקלה. זה אחד היתרונות הבולטים של החברה שלנו, ולא במקרה אנחנו זוכים בכל פעם בפרסים על איכות ורמת השירות". הלקוחות, בפרט הישראליים חשדנים. זה חלק מהתרבות שלנו. הם שואלים: הכול טוב ויפה, יש כאן חיסכון… איפה הקאץ'? "צריך פשוט לראות מה אומרים או כותבים לקוחות שכבר עשו את זה. חלק מהם אומרים שאם הם היו יודעים שזו רמת השירות, הם היו משלמים פי שניים. זה לא טריוויאלי. הבעיה היא שאין מודעות. יש לארגונים הרגל להיצמד לספק אחד, ויש חשש לעזוב אותו. אבל יש כבר כאלה שאימצו את החלופה שאנחנו מציעים, ואני מאמינה שבסוף, כולם יעכלו שיש להם את האפשרות לחלופה הזאת. יש דוגמה אחת בארץ, במגזר הביטחוני. אי אפשר לפרסם את שם הלקוח, אבל שם, בזכות הכסף שהם חסכו מהעלויות התמיכה במערכת המרכזית, הם מימנו פרויקט ביטחוני גדול. וזו רק דוגמה אחת. יש גם דוגמה של חברה רפואית בברזיל שעברה לתהליכי שדרוג שלנו בתוך כמה שעות, בלי לזעזע את המערכות". כל השדרוגים מבוססים על AI? "בעזרת סוכנים חכמים, אנחנו מצליחים לשמר את המערכות הישנות, לעשות את המודרניזציה החדשה ולקבל את אותה התוצאה, כאילו היו עוברים לגרסה החדשה – בפחות עלויות. למעשה, אנחנו מציעים לארגון תהליך של מודרניזציה בתחום שקיים בעולם ה-IT כבר שנים, בעיקר במערכות המיינפריים". אני יכול לנחש שחברות התוכנה הארגוניות לא ממש אוהבות אתכם "נכון. אבל הן מבינות שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. אי אפשר לעצור את התהליכים האלה, במיוחד את ה-AI, והמטרה שלנו היא שכל ארגון ידע לפחות שקיימת אופציה לא להיות תלויים בספק יחיד ולקבל תוצאות דומות, לפחות בטווח הקרוב". לסיכום: אני מנמ"ר בארגון. למה לי לבחור דווקא בכם? "קודם כל, בארץ אנחנו היחידים שמספקים את השירותים האלה. בעולם יש מתחרים, אבל אנחנו הכי גדולים, ואנחנו גם ספק יחיד בממשלה ובמגזר הביטחוני, עם מתודולוגיה שאנחנו המצאנו אותה. בסופו של דבר, הפתרונות שלנו נותנים ללקוח שקט ושליטה במערכות הליבה. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות".

אמריקן איירליינס (American Airlines) החליטה לשדרג את חוויית הגלישה בטיסותיה וחתמה על הסכם עם SpaceX של אילון מאסק, שבמסגרתו תותקן מערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק (Starlink) במטוסיה. מחיר העסקה שנחתמה בין החברות לא דווח. המהלך, המתוכנן לצאת לדרך ברבעון הראשון של שנת 2027, יכלול פריסה בלמעלה מ-500 מטוסי איירבוס (Airbus) צרי-גוף של החברה, והשירות החדיש יוצע בחינם לנוסעים. ההחלטה התקבלה לאחר שבחברת התעופה בחנו בקפידה חלופות נוספות בשוק, בהן גם את מיזם האינטרנט הלווייני 'ליאו' של המתחרה אמזון (Amazon). המהלך הנוכחי לא יקיף בשלב זה את כלל הצי של אמריקן איירליינס. מטוסי הבואינג של החברה, לרבות המטוסים רחבי-הגוף המשמשים לטיסות ארוכות טווח, ימשיכו להישען לעת עתה על ספקיות התקשורת המסורתיות יותר, כגון וויאסאט (Viasat) ופנסוניק (Panasonic). למרות זאת, שילוב הטכנולוגיה במטוסי האיירבוס נחשב להישג עסקי משמעותי עבור החברה של מאסק, שכן רשת הלוויינים הנמוכה שלה מציעה זמני שיהוי מינימליים ומהירויות גלישה חסרות תקדים, שיאפשרו הזרמת וידיאו קולחת ושיחות רשת בזמן אמת גם בגובה רב. Your scrolling just got an upgrade. Coming in 2027, @Starlink to American flights. ✈️ A more seamless, high-speed in-flight connection — built for streaming, browsing, gaming, and staying connected in real time, gate to gate. Want to learn more? Head to our Newsroom.… pic.twitter.com/0MvwxJISZI — americanair (@AmericanAir) May 26, 2026 המטרה: להעניק חוויית גלישה המקבילה לחלוטין לזו שבבית בכירי שתי החברות מיהרו לברך על העסקה ולהדגיש את היתרונות לצרכן. הת'ר גרבודן, סמנכ"לית הלקוחות של אמריקן איירליינס, הצהירה כי "כחברת תעופה גלובלית מובילה, אנו מחפשים ברציפות שותפים ברמה עולמית, כמו סטארלינק, כדי לספק את מה שלקוחותינו צריכים ורוצים". היא הוסיפה כי המטרה המרכזית היא להעניק חוויית גלישה המקבילה לחלוטין לזו שמקבלים הגולשים בביתם, שתאפשר לנוסעים "לעבוד, לשחק, להזרים מדיה ולגלול ללא הרף", מבלי לדאוג לעיכובים ברשת או להורדת קבצים מראש. במקביל, ג'ייסון פריץ', סגן נשיא המכירות הארגוניות של סטארלינק, ציין כי החברה גאה לספק אינטרנט אמין ומהיר, שיהפוך "כל טיסה לחלקה ומהנה יותר" ויאפשר חיבור רציף מרגע העלייה למטוס ועד לירידה ממנו. חגיגת היח"צ גלשה גם לרשתות החברתיות, כאשר בחשבון ה-X – הרשת החברתית שבבעלות מאסק – של אמריקן איירליינס עלה ציוץ שבישר כי "הגלילה שלכם כרגע קיבלה שדרוג", ומאסק עצמו הדהד את הבשורה לעוקביו וכתב: "סטארלינק מגיעה לאמריקן איירליינס!" כפי שדווח ב-Benzinga. כמעט ערכו תחרות הורדת ידיים? שני ה-"אידיוטים" – אילון מאסק, יזם הטק ומנכ"ל SpaceX, ומייקל אולירי, מנכ"ל ריינאייר. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Alexandros Michailidis, ו-Joshua Sukoff, מ- Shutterstock (בהתאמה) עם אולירי זה כמעט נגמר במכות ההתלהבות הרבה בארצות הברית משירותי התקשורת של מאסק עומדת בניגוד מוחלט לגישה שהפגינה חברת הלואו-קוסט האירית ריינאייר (Ryanair) מוקדם יותר השנה. בחודש ינואר האחרון סירב מנכ"לה, מייקל אולירי, לשלב את מערכות סטארלינק במטוסיו, בטענה לעלויות גבוהות במיוחד ולחוסר עניין מצד הנוסעים לשלם על גלישה בטיסות קצרות. אלא שהסירוב הענייני הפך במהירות לחילופי מהלומות פומביים ויוצאי דופן: אולירי כינה את מאסק "אידיוט – עשיר מאוד, אבל עדיין אידיוט", ובתגובה זכה לכינויים בוטים מצידו של מאסק ביניהם האמירות: "דביל גמור" ו"קוף בלתי נסבל". העימות כלל גם סקר עוקצני שערך מאסק בין עוקביו, ובו שאל האם כדאי לו פשוט לרכוש את חברת התעופה כולה, בעוד ש-אולירי, שניצל את המהומה הוויראלית לקידום מכירות אגרסיבי, ביטל את איומי הרכישה ואף הציע לפתור את הסכסוך ביניהם כמו "שני נודים זקנים" – בדו-קרב של איגרוף או בהורדת ידיים.

"כל ארגון, בכל גודל ומכל מגזר תעשייתי נדרש לקבל את התחכום והחוכמה שברשת. החזון של רשת שמופעלת על ידי בינה מלאכותית, בשילוב ביצועים ואמינות, הוא יעד ישים עבור כל ארגון. צמיחת הבינה המלאכותית משנה את הארכיטקטורה של כל ארגון ויוצרת 'צונאמי' של תשתיות AI. כך, הרשת מהווה כיום רכיב מפתח במערכת העצבים של סביבות הבינה המלאכותית. אם הרשת לא עובדת – דבר לא עובד", אמר פול ג'ורדן, סגן נשיא לאזור EMEA באריסטה. ג'ורדן דיבר באירוע שערך הסניף הישראלי של ענקית הרישות, שמציעה גם רשת שכזאת. האירוע, ARISTA Networking Summit Israel 2026, נערך אתמול (ג') בזאפה הרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה בארץ ושותפיה העסקיים. במפגש צוין עשור לפעילות אריסטה בישראל. "אנחנו בולטים בעולם הרישות שמונע על ידי נתונים (Data-Driven Networking) וממוקדים בבנייה של פתרונות שייתנו מענה לצרכים העסקיים של הלקוחות הארגוניים", אמר ג'ורדן. "עברנו כברת דרך במהלך השנים, עם כמה נקודות ציון משמעותיות: יצאנו להנפקה ב-2014. כבר לפני עשור אריסטה הייתה חלוצה של תחום הרשתות המונעות על ידי תוכנה. מאוחר יותר זיהינו את המגמה של התכנסות רשתות ה-LAN וה-WAN, ונתנו לה מענה. ב-2015 השקנו את CloudVision, שמעניק לארגונים יכולת ניהול אחודה של כלל הרשת תחת ממשק מתקדם אחד, לצד נראות מלאה על כל רכיבי הרשת, ניטור מתקדם וחיזוי תקלות, אוטומציה חכמה, שיפור ביצועים ותובנות מבוססות AI – לזיהוי ותגובה מהירה לאיומים. הבינה המלאכותית היא לא הייפ, כי אם מגמה אמיתית, והיא כאן כדי להישאר". לדברי ג'ורדן, "אריסטה היא לא חברה שעורכות רכישות רבות, אבל החברות שהיא רוכשת משמעותיות עבור הלקוחות הארגוניים. כך, ב-2025 היא רכשה את היצע ה-SD-WAN של VeloCloud מברודקום, כחלק ממהלך להרחבת יכולות הרשת שלה בסניפים והוספת יכולות AI ברמת הרשת. הרכישה של VeloCloud סוגרת פער בהיצע שלנו: היא מאפשרת ביצועים ואמינות לאורך כל האינטגרציה – החל מסניפי הארגון המבוזר ועד לדאטה סנטר הארגוני, וביחד עם פתרון הקמפוס שלנו, אנחנו מציעים רישות מקצה לקצה". ציון 89 במשוב "אנחנו קשובים לצרכי הלקוחות, והדבר מוצא את ביטויו בציון 89 במשוב (NPS)", הוסיף. "יש לכך כמה סיבות: רמת תמיכה גבוהה בלקוחות, חופש בחירה ומניעת נעילת ספק, זמינות ואיכות שהם רכיבים קריטיים בארכיטקטורה מודרנית, עבודה בסביבות פתוחות, מבוססות תקנים פתוחים ובלא קניין רוחני, רישוי נוח, מיכון, עלויות נמוכות ופישוט המורכבות". לדבריו, "אנחנו עובדים עם מערכת הפעלה אחת, EOS, שמאפשרת אוטומציה, זמינות גבוהה, נראות רשת עמוקה וניתוחים מתקדמים – על פני כל התשתית. מערכת ההפעלה הזו מספקת פתרונות תקשורת מהירים, יציבים ומבוססי תוכנה. כמו כן, בשל הארכיטקטורה הניתנת להרחבה בענן, אנחנו מאפשרים לפעול בסביבות מגוונות – החל ממרכזי AI, דאטה סנטרים וקמפוסים ארגוניים, ועד לסניפים. זאת, לצד אבטחת מידע ונראות מובנות מראש". ג'ורדן הוא הראה שבמהלך השנים, אריסטה חוותה גידול בעולמות המבואות (פורטים), כמו גם במחזור הכספי, וסיים באומרו ש-"אני מכיר ואוהב את השוק הישראלי, שמתאפיין בחוסן ובחדשנות". גיא אלכסנדר, מנהל אזורי באריסטה. צילום: ניב קנטור גיא אלכסנדר, מנהל אזורי באריסטה, ציין כי "אנחנו חוגגים עשור לפעילות החברה בישראל, שבמהלכו חווינו צמיחה משמעותית לאורך השנים, ואנחנו גאים שיש לנו מאות רבות של לקוחות בארץ". הכנס הסתיים בהופעה של הזמרת זוכת האירוויזיון נטע ברזילי.

"הן התוקפים והן המגינים בסייבר עושים שימוש נרחב בבינה מלאכותית, על מנת להביא יותר יכולות ולהעצים ולשפר את היכולות שלה, בעולם ההתקפי וההגנתי כאחד. אם בעבר מתקפה דרשה משאבים – זמן, ידע טכני וצוות מיומן, הרי שהיום מספיק רק אדם אחד כדי להכין מתקפה שלמה, ולעשות את זה בפחות מחצי שעה. בזמן זה הוא הכין את המתקפה, עם דף נחיתה מזויף, ותמחר אותה", כך אמר אלעזר בירו, מנהל יחידת נס סייבר קונטרול – מערך הגנת הסייבר של נס. לדבריו, מדובר בכמה סוגי מתקפות: קמפיין פישינג משכנע, התחזות קולית למנכ"ל (מה שנקרא וישינג), הזרקת נוזקה או מתקפה מותאמת אישית לכל עובד בארגון היעד. בירו דיבר בפתח כנס שערכה היום (ד') נס לרשויות מקומיות, בשיתוף צ'ק פוינט. האירוע התקיים בפתח תקווה, בהשתתפות עשרות מנהלי ומומחי אבטחה ומנהלי מערכות מידע, ונשא את הכותרת "Safe City 2026 – אתגרים תובנות ופתרונות להגנת סייבר אפקטיבית, במיוחד בעידן ה-AI". "המשחק השתנה: המגינים כבר לא נמצאים מול האקר שיושב במרתף עם מקלדת – אלא הם פועלים נגד מכונות לומדות. אלה פועלות במהירות שלא הכרנו בעבר. לצד העצמת האיום, שמייצרת למגני הסייבר הרבה כאב ראש, נוצר יתרון חדש למגינים – לבניית כלי הגנה חזקים, מבוססי AI", אמר בירו. "ה-AI יודעת לזהות אנומליות, לחקור אירועי סייבר, לנתח הררי מידע ונתונים, ולהנפיק תגובה בזמן אמת, מהירה יותר מבני אדם", הוסיף. הוא אמר ש-"הופעת הבינה המלאכותית הביאה לריבוי וקטורים של תקיפה". כאן ציין הדובר כי "אנחנו נכנסים לעידן המכונה 'AI נגד AI', שבו המתקפה מתקדמת – וכך גם ההגנה". מתקפה שהוכנה בפחות מרבע שעה בירו הציג בפני המשתתפים כיצד הכין בביתו, ערב לפני הכנס, מתקפת פישינג מבוססת AI – ב-12 דקות בלבד. הוא פנה למשתתפים והציע להם כניסה לאזור הטבות באמצעות קוד ההשתתפות באירוע. לדבריו, "כל מי שהכניס מידע במקרה כמו זה שהדגמתי עלול להיות מותקף. קל להכין דף נחיתה, לשלוח אותו ולעקוף את כלי ההגנות על מיילים. כך בניתי דפוס מתקפה, בעזרת מערכת להפצה יעילה של מתקפות פישינג". לכן, הסביר, "חשוב לא פחות מהטכנולוגיה לפעול להעלאת המודעות והדרכות לעובדים, ולחשוף אותם לאיומים ולסכנות שכל אחד ואחת מאיתנו עומד.ת בפניהם. מדובר באיומים שעלולים לסכן את הארגון". לסיכום ציין בירו כי "השאלה המרכזית השתנתה: היא כבר לא איך ה-AI תשפיע על ההגנה וההתקפה, אלא מי מהתוקפים, או המגינים, ידע לנצל אותה טוב יותר ומהר יותר לטובתו'". הדברים האלה נכונים במיוחד בעידן שבו לתוקפים יש יתרון מובנה וגדול, משום שכדי לממש את זממם, הם צריכים להצליח רק באחד מניסיונות התקיפה שהם מבצעים, בעוד שכדי לשמור על הארגון, המגינים צריכים להצליח לבלום את כל הניסיונות הללו.

"בחודשים הקרובים נתחיל בבדיקות היתכנות (PoC) ופיילוטים מבוססי בינה מלאכותית בשני עולמות תוכן. האחד – חיזוי שריפות. זה נראה לכאורה פשוט, אולם בפועל מדובר בתהליכים מורכבים ויקרים. השדה השני שבו נטמיע AI הוא בעולם ה-BI: נערוך מחקרים אמפיריים מבוססי AI. בכל שריפה שיש בה הרוגים, אנו עורכים תחקיר. התחקירים יועשרו בעוד נתונים ממקרים דומים, אחרים, או מאירועים מקבילים מחו"ל. כך, AI תוסיף לנו חוכמה בהתנהלות המבצעית שלנו, ותשפר את יכולות הצלת החיים", כך אמר תת-טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת תקשוב, בנציבות כבאות והצלה לישראל. צנטנר דיבר בפתח מפגש שערך פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. הפורום התכנס אתמול (ג') במטה כבאות והצלה בראשון לציון. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים. תפקיד כיבוי אש, אמר צנטנר, "כולל חמש משימות: כיבוי דליקות ומניעתן, טיפול באירועי חומרים מסוכנים והיותנו ארגון עזר כגוף הצלה". לדבריו, "היבט החילוץ של לכודים בהריסות התחדד במלחמות האחרונות: למדנו מה קורה כשנופל טיל במשקל 400 ק"ג". מערך הכיבוי, ציין תת-טפסר צנטנר, נחלק לשבעה מחוזות, המקבילים לאלה שבמשטרה, מונה 127 תחנות ומתוכנן לצמוח ל-157 בשנה הבאה. "ההגעה בזמן קצר היא מוטו מרכזי בעבודתנו, אולם בשל הגודש התחבורתי, ממוצע ההגעה שלנו לאירוע גדל מ-9 ל-14 דקות", אמר. כיבוי אווירי בתנועה בתווך על-קרקע נמוך, ציין, "יש למערך האווירי שלנו 14 מטוסי כיבוי ואנו פועלים בשיתוף המשטרה, שיש לה מסוקים. המשרד לביטחון לאומי מתכוון לרכוש שלושה מסוקים מסוג סיקורסקי, ואלה יהוו שובר שוויון בעולם הכיבוי מהאוויר". "המשטרה, הכבאות ומד"א – הם מגיבים ראשונים. כאשר במשטרה מתקבלת הודעה על אירוע, אנו מדווחים מידית: המערכות שלנו מחוברות בממשקים אליהם. כאשר צוות כיבוי מגיע לשטח, הטכנולוגיה מסייעת לו לענות על שאלות מפתח: היכן האירוע, מה יש, מה אין, איך להגיע אליו הכי מהר, האם יש בסביבת האירוע מקורות מים וחשמל, היכן יש גני ילדים, האם יש יערות או חורשות בסביבה, כמה נעדרים-לכודים-הרוגים-פצועים יש, ועוד", הסביר צנטנר. תשתיות החפ"קים, ציין צנטנר, "מבוססות סלולר, ולצידן אנו מתבססים על תקשורת לוויינית. זו מספקת לנו יתירות בעת נפילת הסלולר. היעד שהצבנו לנו הוא שתוך 90 שניות מרגע קבלת קריאה במוקד ייצא מענה ראשוני". "הטכנולוגיה מסייעת לנו לבנות תמונת מצב בתנאי אי-ודאות", אמר צנטנר, "יש לנו מערכת שו"ב, הבנויה מ-ארבע מערכות שונות וחלקן ישנות. אנו בתהליך לפתח מערכת שו"ב שלנו, חדשה המותאמת לצורכי כב"א". "החוזי הוא מרכיב מפתח בעבודתנו", אמר, "המערכות שולחות נתוני שידור לאחור וכך נאספים באגם הנתונים שלנו פרטי מידע מכלל המקורות: המצלמות שבכבאיות, צילומי רחפנים ועוד. כך, בסוף הכל מתחבר". עוד ציין צנטנר את שלהבת: "זו מערכת הרגולציה שלנו ואנו מתכננים להחליף או לשדרג אותה. מערכת נוספת היא זיק – לעולם החקירות, מבוססת BI". "היעד שכולנו מקווים שיהפוך למציאות במהרה", סיכם תת-טפסר צנטנר, "הוא שבעת אירוע, מערכת AI תסרוק את אזור האירוע, תחלץ נתונים רלוונטיים ותשלח אותם לכוחות שבשטח, תחפש אירועי עבר דומים, ואז – תציע ללוחמי האש המלצות לפעולה".