כל נסיעה של ראש הממשלה לאחת מהמדינות החברות באמנה עלולה להעמידו בסכנה למעצר והסגרתו לבית הדין הבינלאומי. מה עוד עלול לקרות?

קשה להפריז בחומרת אירוע שבו אזרח מעל גיל הפנסיה קיבל אישור לא תקין לכאורה להימצא באזור מלחמה, ונהרג ביחד עם לוחם נוסף מאש חיזבאללה. במיוחד כאשר זה מגיע אחרי יותר משנה שבה אין סוף לאירועים בעייתיים, שהמחיר שלהם הוא לא רק עבירות מתחום המוסר ובלגן בינלאומי - אלא סיכון ממשי ולא נחוץ של חיי אדם

חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, אבל הוא יכול להיחנק לאיטו תחת ערמות של בירוקרטיה שנוצרת בכוונת מכוון. זה בדיוק מה שקורה בימים אלו

הצווים שהוצאו נגד נתניהו וגלנט מעידים על כך שהקהילה הבינלאומית איבדה את האמון בדמוקרטיה הישראלית ובכך שישראל יכולה ורוצה לחקור עצמה כפי שנהגה עד כה. זהו כשל שניתן היה לתקן, לו הייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית, בלתי תלויה ועצמאית

שמואל בן ה-5 וחצי נוגע בחול, בועט באבנים. מי יודע מה הוא מדמיין ברגעים האלה. כאן, במקום הזה, אחיו, בעל הלב הענק, נתן לתושבי כפר עזה, ללוחמים, לכולנו, את ליבו - כשהסתער, כשנלחם, כשנאבק בכוחות הרשע הארורים, עד הרגע שבו נפל על קידוש השם

כמה אנשים וכמה בכי היו בהלוויה של סמ"ר דרור חן ז"ל. נהרות של דמעות וים של בכי כי עוד ילד נפלא הורד אלי קבר. איזה מספר הוא היה במניין הרוגי המלחמה הנוראה הזו, 780, 785, 790? לך תדע. עכשיו יש יותר מ-800, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו

הדרך היחידה לקבל מזרח תיכון חדש בלבנון היא לנקות אותה מטרור. בשלב הזה, כדי לשחרר כוחות ולהחזיר תושבים לצפון, עלינו להקים גם שם סוג של פרימטר

חומר הראיות בפרשת המסמכים המסווגים שהודלפו טרם נחשף, ובזהירות הנדרשת ניתן להרים תמרור אזהרה - כי כמו בפעמים רבות ב"תיקי דגל", גם כאן נראה שהפרקליטות טיפסה על עץ גבוה מדי