הסוגיה החרדית-ישראלית לא יכולה להיות עוד דגל לקמפיין בלבד. היחס אליה כנושא שאפשר להרים לפני הבחירות במלא המרץ כולל התבטאויות קיצוניות, ולזרוק כשצריך להקים ממשלה, סותם את הגולל על הסיכויים לקדמה

האם בשביל להחליף שלטון יסכימו במחנה השינוי למכור את כל הערכים הציוניים? אם כך, במה אתם שונים מאלה שאתם מבקשים להחליף?

אני מציעה לנשיא הרצוג תרגיל פשוט: לתרגם את השיח בבית הנשיא לאנגלית או גרמנית, ולשאול כיצד היה נשמע אילו נשיא בדמוקרטיה אחרת הטיל כך ספק בלגיטימיות של נציגי מיעוט

האם אפשר להאמין לליברמן, שהפך את המאבק בחרדים למפעל חייו? ומנגד, האם אפשר לדחות הצעה כזו בשתי ידיים רק בגלל שהיא מגיעה מהצד הלא נכון והלא אהוד?

בקרב אויבי ישראל מקננת תקווה שהשבעת הכנסת תלווה במפגנים תקדימיים של דה-לגיטימציה בהשראת אירועי הקפיטול. רגע לפני, נותר לקוות שהפוליטיקאים יבינו את חומרת המצב ואת ההשלכות של התנהלותם – ויתעשתו

קואליציה עם המפלגות החרדיות מחייבת הבנה שמי שרוצה לחולל שינוי גדול באמת – צריך לדעת להתפשר בקצוות. כן, גם אם יהיו לו הרבה כאבי בטן

שנים של מאבקים סביב הגיוס רק העמיקו את השסע בחברה הישראלית, בעוד העומס על לוחמי המילואים שובר שיאים. הציבור הישראלי מכיר בחשיבות לימוד התורה ומבקש דרך אחרת. במקום להמשיך במלחמת התשה עקרה, על המדינה לבנות שותפות ביטחונית מעשית עם החברה החרדית

אתמול נרצחה האישה החמישית בישראל בתוך חודש אחד. מאז תחילת 2026 נרצחו 17 נשים על רקע אלימות במשפחה. ואצלנו? שום דבר לא נעצר. הכול כרגיל. החדשות המשיכו לזרום. הפוליטיקאים המשיכו להתקוטט. הרשתות החברתיות המשיכו לסעור סביב השערורייה התורנית. המשכנו הלאה